מכה לקבוצת פוקס: אושרה בקשה לניהול תובענה ייצוגית בגין אי-מתן החזר כספי ושימוש ב"שוברים מחיקים"

מכה לקבוצת פוקס: אושרה בקשה לניהול תובענה ייצוגית בגין אי-מתן החזר כספי ושימוש ב"שוברים מחיקים"

בית המשפט המחוזי מתח ביקורת חריפה על הפער בין נהלי הרשת לבין המציאות בשטח, במסגרתה עובדים נאלצו להשתמש במציתים כדי לפענח זיכויים דהויים; הרשת תשלם בשלב זה הוצאות ושכר טרחה בסך 30,000 ש"ח.

בהחלטה שניתנה ביום 16 בפברואר 2026, קיבל בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי כבוד השופטת איריס רבינוביץ ברון, את בקשתו של הצרכן דרור שלי לאשר ניהול תובענה ייצוגית נגד ענקית הקמעונאות פוקס-ויזל בע"מ וחברות נוספות בקבוצה. ההחלטה חושפת שורה של כשלים לכאורה בהתנהלות הרשת מול לקוחות המבקשים לממש את זכותם החוקית להחזר כספי, ומעלה סימני שאלה קשים בנוגע לאיכות הנייר עליו מודפסים שוברי הזיכוי של הקבוצה.

ראשית הפרשה בבקשת אישור שהגיש דרור שלי (להלן: "המבקש"), באמצעות עו"ד מירה רשף, נגד שורה של משיבות: פוקס-ויזל בע"מ, ריטיילורס בע"מ, שסק שרותי ספקים (שילב), ללין נרות וסבונים בע"מ ובילי האוס בע"מ (בילבונג). המבקש טען כי המשיבות מנהיגות מדיניות שיטתית המונעת מלקוחות לקבל החזר כספי כאשר בידיהם "פתק החלפה" בלבד ולא הקבלה המקורית, וזאת בניגוד לתקנות הגנת הצרכן.

המשיבות, שיוצגו על ידי עו"ד רונית סיטון או עו"ד ליטל בן דוד שאול, הכחישו מכל וכל קיומה של מדיניות כזו. לטענתן, נהלי הרשת ברורים ומאפשרים החזר כספי גם כנגד פתק החלפה, וכל מקרה שהוצג על ידי המבקש הוא לכל היותר "תקלה נקודתית" שאינה מעידה על הכלל.

במהלך דיוני ההוכחות, נחשפו פערים משמעותיים בין הנהלים הכתובים של קבוצת פוקס לבין הידע וההתנהלות של מנהלי הסניפים והעובדים בשטח. בעוד שאסי ויזל, המצהיר מטעם המשיבות, טען כי ניתן לזהות בקלות את אמצעי התשלום דרך המחשב או באמצעות סימוני אותיות על פתק ההחלפה (כגון 'ר' למזומן/אשראי), העדויות מהשטח סיפרו סיפור אחר לגמרי.

מנהלי סניפים לשעבר ובהווה העידו כי לא הכירו את היכולת לבדוק את אמצעי התשלום במחשב אם הרכישה בוצעה בסניף אחר. עדותו של רומן מורגן, מנהל סניף "פוקס הום" לשעבר, הייתה מטלטלת במיוחד: הוא הסביר כי מבחינתו היה קושי בביצוע החזר כספי ללא קבלה מאחר שלא ידע כיצד שולמה המתנה. גם אסי ויזל עצמו הודה בעדותו כי כאשר שמע את דברי העובדים "התהפכה לו הבטן", אך עמד על דעתו כי המערכת מאפשרת את הבירור הנדרש.

נדבך מרכזי נוסף בתביעה עסק ב"שוברים המחיקים". המבקש טען כי הנייר התרמי עליו מודפסים הזיכויים דוהה במהירות, דבר המונע מהלקוחות לממש את כספם. כאן נחשפה פרקטיקה כמעט "פולקלוריסטית" בקרב עובדי הרשת: רומן מורגן העיד כי בקרב העובדים עברה מסורת "מדורה לדור" לחמם את הפתקית מלמטה באמצעות מצית כדי להצליח לקרוא את המספר הדהוי.

השופטת רבינוביץ ברון קבעה כי קיימת אפשרות סבירה שייקבע כי המשיבות לא עמדו בדרישות הדין לגבי איכות הנייר. עם זאת, ביחס למבקש הספציפי נקבע כי אין לו עילה אישית בנושא זה, שכן הוא לא הוכיח מקרה שבו נמנע ממנו מימוש שובר בפועל, ולכן ב"כ המבקש הורשתה להציע תובע מייצג חלופי לעילה זו תוך 60 ימים.

החלטת בית המשפט והשלכותיה

השופטת אישרה את ניהול התובענה הייצוגית בשתי עילות מרכזיות:

1. אי-מתן החזר כספי כדין בהיעדר קבלה מקורית (כאשר קיים פתק החלפה).

2. אי-עמידה בדרישות הדין לגבי הנייר עליו מודפסים שוברי הזיכוי.

הקבוצה המיוצגת תכלול את כל מי שפנה למשיבות ב-7 השנים האחרונות ולא קיבל החזר כספי למרות שהיה זכאי לו, או שקיבל שובר שאינו עמיד בפני מחיקה. בית המשפט דחה את הטענות לגבי רכישות בסניפי עודפים, בנימוק שלא הונחה תשתית ראייתית מספקת לכשל מערכתי בתחום זה.

בסיכומו של דבר, חייבה השופטת את קבוצת פוקס לשלם לב"כ המבקש שכר טרחה בגין הטיפול עד שלב זה בסך של 30,000 ש"ח בצירוף מע"מ. כמו כן, הורתה לרשת לפרסם את דבר אישור התובענה בעיתונות היומית ובאתרי האינטרנט שלה. 

ת"צ 56879-06-20