יציל פיננסים תפצה בתי עסק במיליוני שקלים בגין גביית יתר

יציל פיננסים תפצה בתי עסק במיליוני שקלים בגין גביית יתר

בית המשפט המחוזי אישר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד חברת הניכיון יציל פיננסים; החברה תשיב למעלה מ-8 מיליון שקלים ללקוחותיה שחויבו בעמלות ביטול שלא כדין, ותתרום את היתרה לאלמנות ויתומי צה"ל.

בשורות טובות לבעלי העסקים המשתמשים בשירותי סליקה וניכיון: ביום ו' באדר תשפ"ו (23 בפברואר 2026), נתן כבוד השופט אבי גורמן מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תוקף של פסק דין להסדר פשרה משמעותי בתיק ת"צ 56261-01-22. במרכז הפרשה עומדת חברת "יציל פיננסים בע"מ", העוסקת במתן שירותי ניכיון לשוברי אשראי, אשר נמצאה גובה עמלות ביטול גם במקרים שבהם פעולת הניכיון כלל לא הושלמה.

הכל החל כאשר חברת "פחות מאלף דיזיין סנטר בע"מ", לקוחה של יציל, שמה לב לתופעה מעניינת: החברה גבתה ממנה "עמלת ביטול עסקה" גם כאשר העסקה בוטלה עוד לפני שיציל הספיקה להעביר את הכסף לבית העסק. באמצעות בא כוחה טענה המבקשת כי מדובר בהפרה בוטה של ההסכם האחיד בין הצדדים.

לפי טענת התובעת, סעיף 6.1 להסכם מאפשר גביית עמלה רק אם התבצע ניכיון בפועל והכסף עבר ללקוח. במקרים שבהם העסקה בוטלה "בתוך הצינורות", יציל לא ביצעה כל עבודה ולא נשאה בכל סיכון, ולכן הגבייה אינה חוקית.

מנגד, חברת יציל פיננסים הציגה עמדה לוחמנית בתחילה. החברה טענה כי המבקשת פשוט לא מבינה כיצד עובד עולם האשראי. לשיטתה, מרגע ששובר מועבר למערכת, היא כבר נוטלת על עצמה התחייבויות כלפי ה"סולק" (חברת האשראי), ולכן מבחינתה פעולת הניכיון מתחילה ברגע הסליקה ולא ברגע העברת הכסף.

החברה אף הגדילה וטענה כי היא מבצעת "בדיקות ידניות" לפנים משורת הדין כדי לזכות לקוחות, וכי העמלות מופיעות בבירור בתעריפון ובחשבוניות השבועיות, כך שהלקוחות מושתקים מלטעון נגדן לאחר שנים של שתיקה.

למרות הטענות המנומקות של יציל, הדיון המוקדם בבית המשפט העלה קשיים בעמדתה, והצדדים הופנו להליך גישור בפני עו"ד ניר אמודאי. לאחר הליך ארוך ומורכב, גובש הסכם פשרה שחושף את היקף הגבייה: הנתונים הראו כי בין השנים 2015 ל-2024 נגבו "עמלות ביטול רלוונטיות" בסכום נומינלי של כ-15.6 מיליון ש"ח, שהצטברו עם ריבית והצמדה ללמעלה מ-18.7 מיליון ש"ח.

במסגרת הפשרה, הוחלט כי יציל תשיב לחברי הקבוצה סכום סופי של 8,142,586 ש"ח. סכום זה משקף "מקדם פשרה" של כ-43.5% מהסכום הכולל, שיעור שבית המשפט מצא כראוי והוגן בהתחשב בסיכונים המשפטיים של שני הצדדים.

בצעד מעניין, השופט אבי גורמן לא הסתפק בטקסט שהגישו הצדדים ודרש לשפר את מנגנון השבת הכספים ללקוחות שאינם פעילים. בעוד שהצדדים הציעו לבצע שיחות טלפון יזומות רק למי שזכאי להחזר של מעל 3,000 ש"ח, השופט קבע כי יש לבצע שיחות איתור לכל לקוח שזכאי להחזר העולה על 500 ש"ח. האחריות לביצוע השיחות הללו תחולק שווה בשווה בין חברת יציל לבין משרד עורכי הדין של המבקשת.

לאן הולך הכסף?

• לקוחות קיימים: יקבלו זיכוי ישיר לחשבון הבנק בתוך 60 יום.

• לקוחות עבר: המשיבה תנסה לאתרם באמצעות פרטי בנק, כרטיסי אשראי של חברת האם "כאל", ואף הודעות SMS ושיחות טלפון.

• הקרן לטובת הציבור: כספים שלא יידרשו או שלא ניתן יהיה להשיב לבעליהם, יועברו לקרן לניהול כספי תובענות ייצוגיות ויוקדשו למטרה נעלה: אלמנות ויתומי צה"ל.

בית המשפט אישר גם את התשלומים למייצגים: חברת "פחות מאלף" תקבל גמול של 3% מסכום ההשבה (בתוספת מע"מ), ובאי כוחה יקבלו שכר טרחה בגובה 18% מסכום ההשבה (בתוספת מע"מ). עם זאת, רבע משכר הטרחה של עורכי הדין יעוכב וישולם רק לאחר שיוכח כי כל הכספים אכן הגיעו ליעדם.

באשר לאגרת בית המשפט, השופט דחה את בקשת הצדדים לפטור מהמחצית השנייה של האגרה, בקבעו כי סיום פשרה כשלעצמו אינו מהווה "טעם מיוחד" לפטור כזה.

פסק הדין מהווה תזכורת חשובה לחברות פיננסיות כי גם בעולמות טכנולוגיים מורכבים של סליקה וניכיון, לשון ההסכם היא הקובעת, וגבייה ללא מתן שירות ממשי עלולה לעלות ביוקר.

ת"צ 56261-01-22