בשם הציבור: העליון ביטל את מחיקת התובענה הייצוגית נגד עיריית צפת

בשם הציבור: העליון ביטל את מחיקת התובענה הייצוגית נגד עיריית צפת

השופט גרוסקופף קבע כי מחיקת הליך בשל "סחבת" היא צעד קיצוני שפוגע בקבוצה המיוצגת, במיוחד כשהעיכובים נבעו משירות מילואים וממצב המלחמה בצפון; פסק הדין מדגיש: על בתי המשפט להעדיף אמצעים מידתיים כמו פסיקת הוצאות על פני סגירת דלתות המערכת.

בתאריך 23.2.2026, הכריע בית המשפט העליון בדרמה משפטית שהחלה בין סמטאות העיר צפת והגיעה עד לערכאה הגבוהה ביותר בירושלים. בפסק דין עקרוני ונוקב, קיבל חבר השופטים – הנשיא יצחק עמית, השופטת דפנה ברק-ארז והשופט עופר גרוסקופף – את ערעורו של מרדכי מזוז נגד עיריית צפת, וביטל את החלטת בית המשפט המחוזי למחוק בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד העירייה.

תחילתו של ההליך במאי 2022, אז הגיש מרדכי מזוז בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית צפת. הטענה הייתה כבדת משקל: העירייה גבתה מתושביה ריבית דריבית על תשלומי חובה (כמו ארנונה) בשיטת צבירה שנתית, בניגוד להוראות חוק הרשויות המקומיות.

העירייה הודתה בטעות מסוימת והגישה "הודעת חדילה", אך בין הצדדים נתגלעה מחלוקת עמוקה לגבי היקף הכספים שיש לתקן: בעוד העירייה העריכה את התיקון בכ-355 אלף ש"ח, המערער הציג חוות דעת מומחה שנקבה בסכום העולה על 3.4 מיליון ש"ח.

אלא שההליך המשפטי נקלע לקיפאון. על אף ניסיונות לגישור ומינוי מומחים מטעם בית המשפט, התיק לא התקדם. העיכובים נבעו מסיבות אובייקטיביות קשות: מלחמת "חרבות ברזל", העובדה שצפת מצויה בקו העימות, ושירות מילואים ממושך של עורכי הדין המייצגים. למרות זאת, שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, אסף זגורי, איבד את סבלנותו הדיונית וב-4.6.2025 הורה על מחיקת ההליך מחמת "סחבת".

השופט עופר גרוסקופף, שכתב את פסק הדין המרכזי אליו הצטרפו הנשיא עמית והשופטת ברק-ארז, הבהיר כי מחיקת הליך ביוזמת בית המשפט היא סנקציה שצריכה להישמר למקרים חריגים שבחריגים. "מחיקת בקשת האישור מחמירה עם המערער ובאי הכוח המייצגים יתר על המידה, ואינה נותנת את המשקל הראוי לאינטרס הקבוצה", כתב גרוסקופף.

בית המשפט העליון ניתח את התנהלות הצדדים אל מול תקנות סדר הדין האזרחי החדשות והבהיר כי גם כאשר קיימים מחדלים דיוניים משמעותיים, על בית המשפט לפעול בזהירות. השופטים הדגישו שלוש נקודות מרכזיות שבהן שגה בית המשפט קמא:

1. היעדר מידתיות: לא נקבע כי המערער או בא כוחו פעלו בחוסר תום לב או שאינם כשירים. במצב כזה, ניתן וצריך היה להסתפק בסנקציה מתונה יותר, כמו פסיקת הוצאות, במקום לסגור את התיק כליל.

2. הפתעת הצדדים: מחיקת ההליך לא הייתה צפויה מספיק. על אף אזהרה מוקדמת, בהמשך ניתנו החלטות שרמזו כי תינתן החלטה "לגופו של עניין", מה שיצר הסתמכות אצל הצדדים.

3. פרס לנתבע: במקרים שבהם שני הצדדים תורמים לעיכוב, מחיקת ההליך מהווה למעשה פרס לנתבע (במקרה זה, העירייה), שזוכה להיפטר מתביעה נגדו ללא בירור, על חשבון הציבור שנפגע.

פסק הדין מהווה תמרור אזהרה לבתי המשפט בבואם להשתמש בכוחם המנהלי כדי "לנקות שולחן" מהליכים תקועים. בתובענות ייצוגיות, כך נקבע, האחריות גדולה שבעתיים שכן התובע ובא כוחו מייצגים קבוצה גדולה של אנשים שלא נתנו להם ייפוי כוח מפורש, והם אלו שנותרים מול "שוקת שבורה" אם ההליך נמחק.

השופט גרוסקופף ציין כי המרוויחה העיקרית ממחיקת ההליך הייתה העירייה, וזאת ללא הצדקה עניינית. לצד זאת, בית המשפט לא פטר את הצדדים מאחריותם לעיכובים והותיר על כנה את הסנקציה הכספית של 5,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה שהוטלה על כל אחד מהם.

בסיום הדיון הוחלט כי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי להמשך בירור המחלוקת הכספית לגופו של עניין. המערער ובא כוחו זכו בהזדמנות שנייה להוכיח כי תושבי צפת אכן חויבו ביתר במיליוני שקלים.

עע"מ 42046-06-25