סוגיית שכר הטרחה של עורכי דין ניצבת לא פעם במוקד של סכסוכים יצריים, אך פסק הדין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי (ת"א 1911-12-25) בפרשת גבי מיכאלי נ' אלבק, מספק לנו הזדמנות לבחון לעומק את המתח המובנה שבין מוסד הבוררות לבין ערכי היסוד של המשפט המהותי והדיוני. המקרה שלפנינו הוא שיעור מאלף על הגבולות שבהם בורר, גם כזה הפטור מסדרי דין, חייב לעצור.
במרכז הפרשה עמד ניסיון של משרד עורכי דין לאכוף הסכמי שכר טרחה משנת 2012 ו-2016, שכללו רכיבים של שכר טרחה מותנה הצלחה בשיעור של 20% וסעיפים המבטיחים את מלוא השכר גם אם הייצוג יופסק. הבורר, עו"ד רון ישראלי, הטיל פצצה משפטית כאשר קבע כי מדובר ב"חוזה אחיד" הכולל תניות מקפחות.
זוהי קביעה משמעותית. היא מסמנת את המגמה המתרחבת של בתי המשפט והבוררים לראות בלקוח, גם כזה המעורב בסכסוכי נדל"ן וירושה יוקרתיים, כצד חלש הזקוק להגנת "חוק החוזים האחידים". העובדה שבית המשפט המחוזי אישר את הקביעה כי אין מקום לאכוף את ההסכמים כלשונם בשל היותם "בלתי סבירים" ונוגדים את "תקנת הציבור" , שולחת מסר חד לקהילה המשפטית: הסכמי שכר טרחה אינם חסינים מביקורת, וחובת הנאמנות המוגברת של עורך הדין גוברת על הניסוח החוזי היבש.
המסקנה השנייה, ואולי החשובה יותר לדיני הבוררות, נוגעת לביטול פסיקת ה"שכר הראוי" על ידי השופטת בלהה טולקובסקי. כאן אנו נתקלים בשיעור קריטי בצדק טבעי. הבורר, לאחר שהחליט שהחוזה אינו ניתן לאכיפה, עבר ביוזמתו למסלול של פסיקת שכר ראוי על בסיס עילת "עשיית עושר ולא במשפט", למרות שהמבקש כלל לא תבע סעד כזה.
השופטת טולקובסקי דנה בקביעה זו וקבעה כי גם כאשר בורר פטור מדיני הפרוצדורה, הוא אינו פטור ממתן "הזדמנות נאותה לצדדים לטעון טענותיהם ולהביא ראיותיהם". הבורר הסתמך על מומחה מטעם הצד שכנגד וקבע סכום שחייב את עורך הדין להחזיר כספים. בכך, הוא פגע בזכות היסוד של עורך הדין להוכיח מהו באמת השכר המגיע לו עבור עשור של עבודה.
בית המשפט הבהיר כי שכר ראוי אינו "ידיעה שיפוטית" של בורר. זוהי עובדה הדורשת הוכחה. הפגיעה בזכות הטיעון כאן הייתה כה מהותית, עד שהיא הקימה עילת ביטול לפי סעיף 24(4) לחוק הבוררות.
המסקנות המעשיות: זהירות בחוזה, דייקנות בבוררות
מה אנחנו למדים מהפרשה המורכבת הזו?
-
לציבור הלקוחות: הסכם שכר טרחה שחתמתם עליו אינו סוף פסוק. אם התנאים מקפחים באופן קיצוני, המערכת המשפטית תדע להתערב.
-
לעורכי הדין: עלינו לנסח הסכמים מאוזנים יותר. הניסיון "לשריין" את מלוא השכר ללא קשר לעבודה שבוצעה עשוי להוביל לביטול ההסכם כולו.
-
למתדיינים בבוררות: אל תסתנוורו מהפטור מסדרי דין. בורר שמעלה טענות מיוזמתו מבלי לאפשר לכם להגיב עליהן בראיות חורג מסמכותו ופוגע בזכויותיכם הבסיסיות.
בסופו של יום, פסק הדין מאזן נכונה בין הדחייה המוצדקת של חוזים דרקוניים לבין השמירה על זכויותיו הפרוצדורליות של התובע. השופטת טולקובסקי פתחה פתח לעורך הדין להוכיח את שכרו בהליך חדש, ובכך מנעה עיוות דין פוטנציאלי.
חשים כי הסכם שעליו חתמתם מקפח אתכם, או שמא הליך בוררות שבו הייתם מעורבים התנהל באופן שפגע בזכויותיכם הבסיסיות? משרדנו מתמחה בליטיגציה מסחרית, בדיני בוררות ובסכסוכי חוזים מורכבים. אנו מזמינים אתכם לפנות למשרדנו לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי, יסודי וחסר פשרות.
ת"א 1911-12-25
