כרוניקה של קיפאון ידוע מראש: הראל תפסיד עשרות אלפי דולרים בגלל טעות של 40 מעלות
בית משפט השלום בחיפה דחה את תביעת הענק של חברת הביטוח נגד "צים" וחברת שילוח בינלאומית, לאחר ש-80 חביות דבק תעשייתי קפאו בדרך לנמל בארה"ב; השופט קבע: האחריות לטמפרטורה מוטלת על מי שממכיל את המטען – לא על המוביל הימי
ביום 25 בפברואר 2026, ניתן בבית משפט השלום בחיפה פסק דין מרתק המשרטט את גבולות האחריות בשרשרת האספקה הגלובלית. כבוד השופט אמיר סלאמה נדרש להכריע בשאלה מי נושא באחריות לנזק כבד שנגרם למטען רגיש, כאשר טעות אנוש בסיסית של כיוון טמפרטורה הפכה סחורה בשווי של כמעט מאה אלף דולר לגוש קרח חסר תועלת.
תחילתו של הסיפור באוקטובר 2021, כאשר חברת FMS הישראלית הזמינה 80 חביות של דבק תעשייתי מהספק האמריקאי HENKEL. המטען, ששוויו הוערך בכ-94,224 דולר, היה אמור להיות מובל בטמפרטורה קבועה של פלוס 20 מעלות צלזיוס. חל איסור מוחלט על הקפאת החומר, שכן קיפאון מוביל להרס מוחלט של הדבק.
חברת "צים" נבחרה כמוביל הימי וסיפקה מכולת קירור ריקה בנמל סוואנה בארה"ב. אלא שכאן חלה התפנית הדרמטית: המכולה נמסרה כשהיא מכוונת לטמפרטורה של מינוס 20 מעלות צלזיוס – פער של 40 מעלות מהנדרש. המכולה הובלה למפעל הספק, שם הומכל הדבק לתוכה, ומשם חזרה לנמל. רק כשהגיעה לשערי הנמל ב-2 בנובמבר 2021, סורבה כניסתה לאחר שהתגלה כי היא נמצאת במצב הקפאה עמוקה במקום חימום קל.
חברת הראל ביטוח, שביטחה את המטען, שילמה למבוטחת את מלוא הנזק והגישה תביעת שיבוב נגד "צים" ונגד חברת השילוח "אליסון טרנספורט" (Alison Transport Inc), בטענה שהן האחראיות לטעות הגורלית.
הראל טענה כי חברת אליסון הייתה אחראית על מקטע ההובלה היבשתית בארה"ב וכי צים, כמוביל ימי, הפרה את חובתה לספק מכולה תקינה וכשירה. מנגד, אליסון טענה כי היא שימשה רק כמתאמת להובלה הימית, וכי המוביל היבשתי נשכר ישירות על ידי שלוחת המבוטחת בארה"ב. צים טענה כי אחריותה מתחילה רק בנמל, וכי על פי שטר המטען, האחריות לוודא את הטמפרטורה בזמן המילוי מוטלת על הספק.
השופט סלאמה ניתח את שרשרת האירועים בסקפטיות בריאה ובדיוק מקצועי. הוא מצא כי חברת אליסון אכן לא הייתה המוביל היבשתי. הראיות הראו כי חברת Seacorp היא זו שתיאמה את ההובלה היבשתית עבור המבוטחת, ולכן אליסון אינה חבה בנזק שאירע מחוץ למקטע הימי.
ביחס לחברת צים, השופט הודה כי חלה טעות אצל המוביל הימי כאשר כיוון את המכולה למינוס 20 (ככל הנראה בשל סימון שגוי של המטען כ"גלידה" בטפסי ההזמנה), אך קבע כי אין בכך כדי להטיל עליה אחריות.
-
תקינות המכולה: השופט קבע כי המכולה הייתה תקינה לחלוטין. העובדה שהיא הייתה מכוונת לטמפרטורה לא נכונה אינה "ליקוי" במכולה עצמה, אלא שימוש לא נכון בה מצד הגורמים שהחזיקו בה.
-
המונע הזול של הנזק: בפסק הדין צוין כי בחלקה החיצוני של המכולה קיים צג גלוי המציג את הטמפרטורה. הספק שהמכיל את המכולה ונהג המשאית היו יכולים בנקל לראות את הטעות ולתקנה.
-
כללי האג-ויסבי: השופט נסמך על פקודת הובלת טובין בים וקבע כי חובת המוביל הימי נוגעת למקטע הימי בלבד. מכיוון שהנזק אירע ביבשה, כשהמכולה הייתה בשליטת הספק והמוביל היבשתי, צים פטורה מאחריות.
השופט סלאמה דחה את התביעה וקבע כי "אשמם המכריע של אחרים ניתק את הקשר הסיבתי" בין הטעות של צים לבין הנזק הסופי. חברת הראל חויבה לשלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות משפט בסך 35,000 ש"ח (סך הכל 70,000 ש"ח).
פסק הדין מהווה תזכורת חשובה ליבואנים ומבטחים: המכולה עשויה לצאת מהנמל עם הגדרות שגויות, אך האחריות האחרונה לוודא שהסחורה לא "מתבשלת" או "קופאת" בטרם ההפלגה, נשארת בידיו של מי שסוגר את דלתות המכולה.
ת"א 47517-07-22
