בשורה לנוסעים: אמריקן איירליינס תשלח הודעות אישיות על זכאות לפיצוי בגין עיכובי טיסות
בית המשפט המחוזי אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד ענקית התעופה, במסגרתו תטמיע החברה מנגנון יידוע אקטיבי הכולל קישורים ישירים למימוש זכויות; התובעת ובאי כוחה יזכו לגמול ושכר טרחה בסך כולל של כ-400 אלף ש"ח.
בפסק דין שניתן ביום ה-26 בפברואר 2026, אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הסדר פשרה משמעותי בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת התעופה האמריקנית American Airlines. ההליך, שהחל בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישה הנוסעת דנה גולדשטיין, עסק בהפרה נטענת של חובות היידוע המוטלות על חברות תעופה מכוח חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), הידוע בכינויו "חוק טיבי".
השופט יעקב שקד, שדן בתיק, נתן תוקף של פסק דין להסכמות אליהן הגיעו הצדדים לאחר הליך גישור ממושך. את התובעת ייצגו עורכי הדין דוד מזרחי ורון סולן, בעוד שעל הגנתה של חברת התעופה הופקדה עורכת הדין חניטל בלינסון נבון.
לב המחלוקת נסוב סביב סעיף 14 לחוק שירותי תעופה, המחייב חברות תעופה לפרסם ולהציג את זכויות הנוסעים במקרים של עיכוב, הקדמה או ביטול טיסה. בבקשת האישור נטען כי אמריקן איירליינס אינה מפרסמת את הזכויות הללו כנדרש בנקודות קבלת הקהל בנמלי התעופה ואינה מציגה מידע מספק באתר האינטרנט שלה. יתרה מכך, נטען כי במקרים של "עילה מזכה"- מצב המקנה לנוסע זכות לפיצוי כספי או סיוע – החברה נמנעה משליחת מסמך המפרט את ההטבות המגיעות לנוסעים, ובכך הקשתה עליהם לעמוד על זכויותיהם.
מנגד, חברת התעופה טענה כי דין הבקשה להידחות, בין היתר מטעמים פרוצדורליים של היעדר יריבות מול הישות המשפטית שנתבעה בתחילה. לגופו של עניין, טענה החברה כי היא דואגת ליידע את הנוסעים באמצעות נציגים בשטח וכי תנאי התובלה שלה מפורסמים באתר האינטרנט. החברה הדגישה כי היא מספקת בפועל את מלוא הזכויות למי שפונה, ולכן לא נגרם נזק ממשי לחברי הקבוצה.
במסגרת הסדר הפשרה, התחייבה אמריקן איירליינס לבצע שורה של תיקונים משמעותיים בהתנהלותה בישראל. החידוש המרכזי הוא מנגנון היידוע האקטיבי: במקרים של שינוי בלוח הטיסות המהווה עילה מזכה, החברה תוסיף להודעת העדכון הנשלחת לנוסע קישור ישיר (לינק) שיוביל לקובץ מפורט ובהיר המפרט את זכויותיו לפי הדין הישראלי.
בנוסף, החברה תציב קישור קבוע בדף הבית של אתר האינטרנט שלה בישראל ובו מידע מלא על זכויות הנוסעים. כמו כן, החברה תחדד את נהליה מול עובדי השטח בנמל התעופה כדי לוודא שיוצגו מודעות המיידעות את הנוסעים על זכאותם להטבות ופיצויים. כלל הפעולות יבוצעו בתוך 90 ימים מהמועד שבו פסק הדין יהפוך לחלוט.
במהלך הדיונים, הגישה היועצת המשפטית לממשלה את עמדתה, וביקשה להדק את הפיקוח על נוסח ההודעות. היועמ"שית הציעה נוסח מפורש שיבהיר לנוסע כי "ייתכן והנך זכאי להטבות או לפיצוי", על מנת למנוע מצב של יידוע כללי ומופשט מדי. השופט שקד קיבל את ההערה וקבע כי הנוסח המדויק שסוכם בין הצדדים יבטיח שהנוסע יבין את ההקשר האישי של זכאותו.
היועמ"שית העלתה בנוסף תהייה לגבי נוסעים שטיסתם כבר בוצעה ושייתכן כי חלה עליהם התיישנות. עם זאת, השופט שקד דחה את הדרישה להארכת תקופת ההתיישנות עבורם, בציינו כי הדין אינו מכיר בעצירת מרוץ ההתיישנות רק בשל אי-ידיעת החוק. הוא ציין כי מאחר שהחברה פעלה בישראל בפרק זמן מוגדר בין 2021 ל-2023, הבעיה רלוונטית רק לחלק קטן מהקבוצה.
בית המשפט מצא לנכון לאשר את המלצת הצדדים לעניין התגמול הכספי. לתובעת המייצגת, דנה גולדשטיין, נפסק גמול בסך 50,000 ש"ח. באי כוחה יקבלו שכר טרחה בסך 329,041 ש"ח בתוספת מע"מ. השופט הסביר כי מדובר בסכומים ראויים המשקפים את הסיכון שנטלו על עצמם המבקשת ובאי כוחה, וכן את התועלת הציבורית שבשיפור מנגנון היידוע ללקוחות עתידיים.
בצעד המקל על סיום ההליך, פטר השופט את המבקשת מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט, וזאת בשל השלב המוקדם בו הושגה הפשרה – טרם התקיים דיון הוכחות – דבר שחסך משאבים ניכרים מהקופה הציבורית וממערכת המשפט.
פסק דין זה מהווה תזכורת לחברות התעופה הזרות הפועלות בישראל כי חובת היידוע אינה המלצה בלבד, וכי עליהן להנגיש באופן אקטיבי את הזכויות הכספיות של הנוסע הישראלי ברגע האמת של שיבוש הטיסה.
ת"צ 51434-09-23
