העליון סירב להגדיל את שכר הטרחה בפשרת "הזדמנויות הנדל"ן" של האחים חג'ג'
השופט עופר גרוסקופף מתח ביקורת על ניסיונות לכמת תועלת עתידית באמצעות חוות דעת מוזמנות, וקבע כי שכר הטרחה יישאר על מיליון ש"ח בלבד – אך הורה להקדים חלק מהתשלומים למערער.
ביום 2.3.2026, הכריע בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, באחת הסוגיות המרתקות בשנים האחרונות בתחום הליטיגציה התאגידית בישראל. בפסק דין שנכתב על ידי כבוד השופט עופר גרוסקופף, ובהסכמת כבוד הנשיא יצחק עמית וכבוד השופט חאלד כבוב, נדחה בעיקרו ערעורו של חזקי חיים, מגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד בעלי השליטה בקבוצת חג'ג'.
הפרשה, שהחלה עוד בשנת 2018, הגיעה לסיומה הרשמי בערכאת הערעור, תוך שהיא מחדדת את הגבולות שבין תגמול ראוי למגישי תביעות נגזרות לבין החשש מניגוד עניינים המובנה בהסדרי פשרה.
תחילת המאבק בבקשה לאישור תביעה נגזרת שהגיש המערער, חזקי חיים, נגד האחים יצחק ויהודה עידו חג'ג', בעלי השליטה בקבוצת חג'ג' ייזום נדל"ן בע"מ, ונגד דירקטורים נוספים בחברה. חיים טען כי האחים חג'ג' ניצלו שלא כדין הזדמנויות עסקיות של החברה כאשר השקיעו בנדל"ן מחוץ לישראל באופן פרטי, בעוד שליבת העיסוק של החברה אמורה הייתה לכלול פעילות זו.
לאחר שבקשת האישור נדחתה בתחילה בבית המשפט המחוזי על ידי השופטת רות רונן, הגיש חיים ערעור, ובמהלכו הגיעו הצדדים להסדר פשרה במסגרת הליך גישור. ההסדר כלל שינוי באסטרטגיה העסקית של החברה כך שתפעל גם בחו"ל, ומתן זכות סירוב ראשונה לחברה מצד האחים חג'ג'.
הסדר הפשרה המקורי כלל המלצה לתשלום גמול של 250,000 ש"ח למערער ושכר טרחה של 2 מיליון ש"ח לעורכי הדין. אולם, בית המשפט המחוזי (השופט אריאל צימרמן) החליט לקצץ סכומים אלו בחצי, בטענה שהתועלת לחברה היא עתידית, ספקולטיבית וקשה לכימות.
המערער לא השלים עם הגזירה וערער לעליון, תוך שהוא מנסה להוכיח את ערך ההטבה באמצעות כלי כלכלי חדשני בערכאת הערעור: "חקר אירוע" (Event Study). חוות דעת מומחה שהוגשה מטעמו טענה כי עצם הדיווח על הסדר הפשרה הקפיץ את שווי השוק של החברה בכ-34.78 מיליון ש"ח.
השופט גרוסקופף, בחוות דעת מעמיקה, דחה את הניסיון להסתמך על חוות הדעת הכלכלית שהוגשה בדיעבד. הוא הסביר כי כאשר מומחה מטעם בעל עניין עורך תחשיב כזה, קיים חשש שהחלטות מקצועיות קריטיות (כמו קביעת חלון הזמן לבחינת המניה) יותאמו לתוצאה המבוקשת. "לכך לא ניתן להסכים", הבהיר השופט, וקבע כי ככל שהצדדים מעוניינים בבחינה כלכלית כזו, עליהם לבקש מינוי מומחה אובייקטיבי מטעם בית המשפט.
גרוסקופף הדגיש כי השיקול המרכזי בקביעת שכר טרחה הוא התועלת הממשית לחברה. במקרה זה, מאחר שהתועלת תלויה בהזדמנויות עתידיות שטרם התממשו, הסכומים שפסק בית המשפט המחוזי הם "על הרף הגבוה" ואין הצדקה להתערב בהם לטובה.
למרות דחיית הגדלת הסכומים, המערער זכה להקלה מסוימת בעיתוי קבלת הכסף. השופט גרוסקופף קיבל את הערעור בחלקו בנוגע למועדי התשלום. נקבע כי החזר ההוצאות (150,000 ש"ח), הגמול למערער (125,000 ש"ח) ומחצית משכר הטרחה (500,000 ש"ח) ישולמו באופן מיידי. המחצית השנייה של שכר הטרחה תשולם בעתיד, עם התממשות עסקאות בחו"ל או בחלוף חמש שנים.
פסק הדין מסמן תמרור אזהרה למגישי תביעות נגזרות: בית המשפט לא ימהר לאשר שכר טרחה גבוה על בסיס "הבטחות עתידיות" לשיפור הממשל התאגידי, אלא ידרוש הוכחות מוצקות ואובייקטיביות לערך הכלכלי שנוצר לחברה.
ע"א 679/24
