מכה לרשת רמי לוי: אושרה תובענה ייצוגית בגין הטעיית משקיעים ודיווחים כוזבים
סגנית נשיא בית המשפט המחוזי, השופטת חנה פלינר, קבעה כי קיים יסוד סביר לחשד שהרשת "כרכה" במכוון דיווח על טעות של עשרות מיליוני שקלים עם דוחות רבעוניים חיוביים כדי למתן את ירידת המניה; החברה ונושאי משרה בכירים, בהם רמי לוי עצמו, יידרשו להתגונן מול תביעת הענק.
בתום מאבק משפטי יצרי ורווי חוות דעת מומחים, נפל דבר במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. ביום 2 במרץ 2026, פרסמה כבוד סגנית הנשיא, השופטת חנה פלינר, החלטה המהווה תמרור אזהרה בוהק לכל חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך. בית המשפט אישר את בקשתו של המשקיע שרון צופין לנהל תובענה ייצוגית נגד רשת "רמי לוי שיווק השקמה 2006 בע"מ", ונגד שורה של דירקטורים ונושאי משרה, בהם בעל השליטה רמי לוי.
הפרשה החלה במאי 2023, כאשר הרשת פרסמה את דוחותיה לרבעון הראשון של אותה שנה. המשקיעים התבשרו על רווח נקי מרשים של כ-68.3 מיליון ש"ח. אלא שבאוגוסט 2023, התבררה המציאות המרה: בשל מה שהוגדר על ידי החברה כ"טעות אנוש בתום לב", לא נכללו בעלות המכירות יתרות סגירה של מספר ספקים בסכום עתק של כ-59 מיליון ש"ח. התוצאה? הרווח הנקי האמיתי עמד על כ-23.6 מיליון ש"ח בלבד – צניחה של כ-65% לעומת הנתון שהוצג למשקיעים.
השופטת פלינר לא חסכה בביקורת על מהותיות הטעות. היא ציינה כי הפער הדרמטי בין הרווח השגוי לנכון היה בו כדי להשפיע על החלטותיו של כל משקיע סביר. "הטעות בדו"חות הכספיים היא מהותית, היא חמורה והיה בה להשפיע על משקיע סביר", צוטטה החלטת ועדת האכיפה המנהלית שאומצה על ידי בית המשפט.
אחת הנקודות המרתקות והמשמעותיות ביותר בהחלטה נוגעת למה שמכונה בעולם הכלכלי "כריכה" (Bundling). המבקש טען כי רמי לוי לא רק הטעתה את המשקיעים, אלא תזמנה במכוון את פרסום דבר הטעות כך שיוצמד לפרסום דוחות הרבעון השני של 2023, שהיו חיוביים.
בין פרסום הדו"ח המתקן (הבשורה הרעה) לבין פרסום דוחות הרבעון השני (הבשורה הטובה) חלפו 86 דקות בלבד. השופטת פלינר קיבלה את התזה לפיה מדובר ב"אירוע מזהם" שנועד למתן את ירידת שער המניה ולטשטש את הנזק הראייתי. היא דחתה את גרסת החברה כי הטעות התגלתה רק יום קודם לכן, וקבעה כי יש בסיס לטענה שהדיווח עוכב ביודעין.
ההחלטה נשענת במידה רבה גם על הסדר אכיפה שנחתם מול רשות ניירות ערך, במסגרתו הודו החברה ונושא המשרה בה בהכללה רשלנית של פרטים מטעים ובאי-דיווח במועד. על החברה הוטל עיצום כספי של 1.4 מיליון ש"ח, ועל רמי לוי הוטל עיצום של 250,000 ש"ח בגין אחריות פיקוחית.
השופטת פלינר הדגישה כי המשיבים לא דייקו בגרסתם בפני בית המשפט באשר למועד גילוי הטעות, וכי עדויותיהם עמדו בסתירה להודאות שמסרו בהליך המנהלי. עדותו של מנהל קשרי המשקיעים, הוגדרה כ"לא מדויקת בלשון המעטה", והימנעות החברה מהבאת גורמים מעורבים אחרים לעדות הקימה חזקה שפעלה לרעתם.
בית המשפט אישר את ניהול התביעה בעילות של הטעיה לפי חוק ניירות ערך, וכן בעילות של רשלנות והפרת חובה חקוקה נגד החברה ונגד המשיבים מוטי ברקוביץ, רמי לוי ועופר בהרל. הקבוצה המיוצגת כוללת את כל מי שרכשו את מניות החברה החל מיום 31.5.2023 והחזיקו בהן עד למועד גילוי הטעות ב-17.8.2023.
המשיבים יאלצו כעת להגיש כתב הגנה מתוקן ולהתמודד עם חוות הדעת הכלכלית של אורי טל-טנא, שאמד את הנזק לקבוצה בכ-18.9 מיליון ש"ח.
כצעד ראשון, הטיל בית המשפט על המשיבים לשלם למבקש הוצאות ושכר טרחת עורכי דין בסך 75,000 ש"ח, בנוסף להחזר הוצאות המומחה. נראה כי דרכה של רשת רמי לוי לניקוי שמה בשוק ההון עוד ארוכה, וכי השאלה האם ה"שיפטינג" של ההוצאות היה טעות תמימה או אסטרטגיה מתוכננת, תמשיך להעסיק את הערכאות המשפטיות עוד זמן רב.
ת"צ 11881-09-23
