הבנק "כלא" מיליון שקלים במסלול ללא יציאה – וישלם מאות אלפי שקלים בפיצויים
פסק דין חריף נגד בנק מזרחי טפחות: השופט הבכיר רמזי חדיד קבע כי הבנק העדיף את האינטרס הכלכלי שלו על פני הוראות הלקוח, הפר את חובת הנאמנות ולא תיעד כראוי הוראות טלפוניות כנדרש בהנחיות המפקח על הבנקים.
ביום 22 בפברואר 2026, ניתן בבית משפט השלום בחיפה פסק דין המהווה תזכורת מהדהדת לחובות המוגברות המוטלות על תאגידים בנקאיים ביחסיהם עם הלקוח. במרכז הפרשה עומד סכום של מיליון ש"ח שביקשו בני הזוג נג'וא ויוסף מעלוף להפקיד בתוכנית חיסכון, ושהפך למוקד של מחלוקת משפטית יצרית לאחר שהבנק "נעל" את הכספים במסלול קשיח ללא תחנות יציאה, בניגוד לטענת הלקוחות.
תחילת הפרשה במרץ 2021, כאשר יוסף מעלוף, עורך דין ורואה חשבון במקצועו, ניהל מגעים עם נציגי בנק מזרחי טפחות לצורך פתיחת חשבון עבור רעייתו, נג'וא, מורה במקצועה. המטרה הייתה הפקדת מיליון שקלים בתוכנית חיסכון ל-4 שנים. בשיחות המוקדמות הוצגו שני מסלולים: "המסלול הגמיש" הכולל תחנות יציאה, ו"המסלול הקשיח" המעניק ריבית גבוהה יותר אך ללא אפשרות משיכה מוקדמת.
המחלוקת המרכזית בתיק נסובה סביב "השיחה שבמחלוקת" מיום 1 באפריל 2021. הבנק טען כי באותה שיחה נתן התובע הוראה מפורשת לבחור במסלול הקשיח. מנגד, התובעים טענו כי מעולם לא ניתנה הוראה כזו וכי הכוונה הייתה לשמור על נזילות הכספים לצורך סיוע ברכישת דירה לבנם. כאשר ביקשו התובעים למשוך את הכספים בחלוף כשנה וחצי, הם נדהמו לגלות כי הבנק מסרב לבקשה בטענה כי מדובר במסלול ללא תחנות יציאה.
השופט הבכיר רמזי חדיד, שניתח את התיק באזמל מנתחים מקצועי וחד, הטיל ספק רב בגרסת הבנק. אחת הנקודות המכריעות בפסק הדין הייתה התנהלות הבנק אל מול סעיף 4 להוראות המפקח על הבנקים, המחייב תיעוד מפורט של הוראות טלפוניות, כולל מועד ההוראה ופרטי הפקיד.
הבנק הציג פלט ממערכת ה-CRM שלו, שהעיד על קיום שיחה טלפונית, אך לא כלל כל תיעוד לתוכן ההוראה או לפרטי העסקה שסוכמה. השופט חדיד קבע כי "קשה להפריז מחשיבות הוראה זו בקיום ניהול בנקאי תקין" וכי העדר הפרטים מעלה סימן שאלה גדול על אמינות רישומי הבנק וגרסתו. הבנק טען כי מדובר במערכת אוטומטית שמתעדת נתונים טכניים בלבד, אך השופט דחה הסבר זה וציין כי במקרים אחרים באותה מערכת דווקא תועד תוכן פניות הלקוח.
יתרה מכך, התברר כי למרות שהשיחות המוקדמות במרכז ההשקעות הוקלטו, השיחה המכרעת שבוצעה מהסניף לא הוקלטה לטענת הבנק. הבנק אף נמנע מלהגיש את "תסריט השיחה" (Log) שבו מופיעות שעות ההתחלה והסיום המדויקות של השיחה. הימנעות זו הקימה נגדו את החזקה הראייתית כי לו הוגשה הראיה, היא הייתה תומכת בגרסת התובעים. ניתוח לוח הזמנים העלה חשד כי תוכנית החיסכון נפתחה עוד לפני שהשיחה שבמחלוקת הסתיימה, מה ששומט את הקרקע תחת טענת הבנק כי פעל לפי הוראה שהתקבלה באותה שיחה.
בפסק דין נוקב, קבע השופט כי הבנק הפר באופן בוטה את חובת הנאמנות, חובת הזהירות וחובת תום הלב. "התנהלות הנתבע מעידה כאלף עדים כי הוא בחר שלא לפעול לפי הוראות הלקוח… תוך העדפה מובהקת של האינטרס שלו על פני האינטרס של הלקוח," נכתב בפסק הדין. השופט אף מתח ביקורת על סירוב הבנק לאפשר את "שבירת" הפיקדון בהמשך ללא חתימה על ויתור טענות, וכינה זאת נדבך נוסף בהפרת חובותיו.
בית המשפט דחה את ניסיונות הבנק להטיל את האחריות על התובע בשל היותו עורך דין ורואה חשבון, וקבע כי המומחיות של הלקוח אינה משחררת את הבנק מחובותיו המקצועיות והרגולטוריות.
השופט קיבל את התביעה של נג'וא מעלוף, בעוד שתביעתו האישית של יוסף מעלוף נדחתה טכנית מאחר שלא היה בעל החשבון אלא רק מיופה כוח (אם כי לא הוטלו עליו הוצאות בשל כך).
הבנק חויב לשלם לתובעת סכום כולל של 223,654 ש"ח. סכום זה מורכב מהחזר "עלות השבירה" שנגבתה מהתובעים (כ-71 אלף ש"ח) ומהפרשי ריבית והצמדה על מלוא סכום הפיקדון. בנוסף, חויב הבנק בתשלום שכ"ט עו"ד בסך 39,587 ש"ח ובהוצאות אגרה. על הבנק לבצע את התשלום עד ליום 24 במרץ 2026.
פסק דין זה מסמן קו ברור לבנקים: במקום שבו התיעוד לוקה בחסר והוראות הרגולטור אינן מיושמות כלשונן, בית המשפט לא יהסס להעדיף את גרסת הלקוח ולהטיל על הבנק את האחריות לתוצאות הרשלנות.
ת"א 19789-09-22
