מוות בגלל "סיגריה אלקטרונית" ומחדל רפואי: המחוזי פסק פיצויים של מאות אלפי שקלים לעזבון נער שנפטר במחלקת טיפול נמרץ
ביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד הכריע בתביעת הרשלנות הרפואית סביב מותו של נער בן 16 שחלה ב"מחלת המאיידים" (EVALI) ונפטר לאחר שצינורית מכשיר האקמו נתלשה מצווארו. השופט גיא שני קבע כי סיכויי ההחלמה שאבדו עומדים על 40%. טענות ההורים לפגיעה בפרטיות עקב פרסומים בתקשורת נדחו
ביום 3 במרץ 2026, ניתן בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד פסק דין מטלטל המסיים מאבק משפטי כואב סביב מותו של מ.ק. ז"ל, נער בן 16 בלבד, שחייו נגדעו בעקבות שילוב קטלני של מחלת ריאות קשה ומחדל רפואי חמור. השופט גיא שני נדרש להכריע בשאלה משפטית ורפואית סבוכה: מה היו סיכוייו של נער, שריאותיו קרסו כתוצאה מעישון סיגריות אלקטרוניות, לשרוד אלמלא אירוע רשלני של ניתוק ממכשיר החייאה.
סיפורו של המנוח החל במרץ 2023, אז החל לסבול משיעולים והקאות לאחר שעישן סיגריות אלקטרוניות וגראס. מצבו התדרדר במהירות עד שאובחן כסובל ממחלת ה-EVALI, מחלת ריאות המזוהה עם שימוש במכשירי אידוי. לאחר שריאותיו חדלו לתפקד והוא הוגדר במצב של "ריאות לבנות" והיפוקסיה קשה, הוא הועבר לבית החולים "שניידר" וחובר למכשיר אקמו (ECMO) – מכשיר המחליף את פעולת הריאות והלב.
ביום 14 באפריל 2023, בעת שהנער היה מחובר למכשיר במצב של ערות, התרחש האסון. בזמן החלפת משמרת ובהיעדר קשר עין של הצוות הרפואי, נשמע קול זרימה מחדרו; הצוות גילה כי הקנולה (הצינורית) שהוחדרה לצווארו נתלשה. כל ניסיונות ההחייאה עלו בתוהו, וגורלו של הנער נחרץ.
התביעה הוגשה נגד שירותי בריאות כללית וצוות רפואי נרחב הכולל את ד"ר עופר שילר, ד"ר יעל פיינשטיין, ד"ר דפנה רורמן וגורמים נוספים. הנתבעים הודיעו בשלב מוקדם כי אינם חולקים על יסוד ההתרשלות, ובכך הודו למעשה במחדל שהוביל לתלישת הקנולה.
הדיון התמקד בדוקטרינה של "אובדן סיכויי החלמה". התובעים טענו כי סיכויי הנער להחלים היו גבוהים מאוד, מעל 51%, ולכן מגיע למשפחה פיצוי מלא. מנגד, הנתבעים טענו כי מצבו של הנער היה כה אנוש, עד שסיכוייו לשרוד את מחלת ה-EVALI הקשה היו זניחים ולא עלו על 33%.
השופט גיא שני, המוכר כמומחה לסוגיות של סיבתיות עמומה בנזיקין, צלל לעומק הראיות הסטטיסטיות. המומחה מטעם התובעים הציג נתונים לפיהם שיעור התמותה מ-EVALI עומד על כ-2.3% בלבד, אך השופט קיבל את עמדת ההגנה לפיה המנוח לא היה "חולה ממוצע". "המנוח לקה ב-EVALI בתצורתה הקשה ביותר… המצריכה פעולה קיצונית של חיבור למכשיר אקמו", נכתב בפסק הדין.
מנגד, השופט דחה את ניסיונות הנתבעים לצייר תמונה של אפס סיכויי החלמה. הוא ציין כי המנוח היה נער צעיר, ללא מחלות רקע, וכי בתיעוד הרפואי נמצאו סימנים קליניים ראשוניים של שיפור לפני האסון. בדרך של "אומדנא מושכלת", קבע השופט כי אובדן סיכויי ההחלמה עומד על 40%.
חלק משמעותי בפסק הדין עסק בטענות המשפחה לפגיעה בפרטיות ולשון הרע עקב פרסומים בתקשורת לאחר המוות, בהם נרמז כי הנער ניתק את עצמו מהמכשיר. נחשף כי דוברת בית החולים התכתבה בוואטסאפ עם האם השכולה זמן קצר לאחר האסון כדי לקבל אישור לנוסח ההודעה לתקשורת. האם השיבה בסימן "Like" ובהמשך בסימלון (אימוג'י) של משיכת ידיים.
למרות שהשופט העיר כי ראוי היה שבית החולים יתקשר עם ההורים בדרך רגישה יותר מאשר וואטסאפ, הוא קבע כי הצוות פעל בתום לב כדי להזהיר את הציבור מסכנות האידוי, ולא מצא עילת פיצוי בגין לשון הרע או פגיעה בפרטיות.
השופט העריך את סך הנזק (הכולל הפסד השתכרות ב"שנים אבודות", נזק לא ממוני והוצאות קבורה) ב-2,075,000 ₪. לאור הקביעה כי המחדל הרפואי גזל 40% מסיכויי ההחלמה, נפסקו למשפחה 830,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
בסיום דבריו, הביע השופט תנחומים למשפחה וציין את אצילות נפשם בנסיונם להעלות מודעות לסכנות העישון וברצונם לתרום את איבריו של בנם בשעתם הקשה ביותר.
ת"א 58102-09-23
