פשרה במיליונים: גט תפצה אלפי לקוחות עסקיים בשל גביית יתר שיטתית
לאחר מאבק משפטי שנמשך כעשור וכלל דגימות מומחים מורכבות, אישר בית המשפט המחוזי מרכז את הסדר הפשרה נגד ענקית המוניות; הפיצוי הכולל: 1.75 מיליון ש"ח שיוענקו כהנחות ללקוחות פעילים, כאשר שכר הטרחה של עורכי הדין הותנה במימוש בפועל של ההטבה.
תחילתו של ההליך בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בנובמבר 2016 על ידי משרדי עורכי הדין הורוביץ, אבן, אוזן ושות' ובן יעקב, שוימר, דולב ושות'. התובעות, שהיו לקוחות עסקיים של גט, טענו כי החברה גבתה מהן ומשאר חברי הקבוצה סכומים הגבוהים מאלו שהוסכמו במחירון הנסיעות הקבוע.
בשנת 2019, קיבל בית המשפט (בזמנו כבוד השופט ע' גרוסקופף) את הבקשה בחלקה, ואישר את ניהול התביעה בגין עילות של הפרת חוזה ועשיית עושר ולא במשפט. הקבוצה הוגדרה ככל לקוח עסקי שחויב בשנים 2016-2009 בסכומים הגבוהים מהמחירון המוסכם ליעדים ספציפיים.
הנתבעת טענה מנגד כי מדובר בטעויות נקודתיות וחריגות בלבד, הנובעות לעיתים מבעיות קואורדינטות באזורי תפר גאוגרפיים, ולא מהפרה שיטתית.
אחת הנקודות המרתקות בתיק הייתה המינוי של פרופ' צבי גילולה כמומחה מטעם בית המשפט לעניין עריכת מדגם מייצג של הנסיעות. המדגם, שכלל אלף נסיעות שנבחרו בדגימה מקרית פשוטה, נועד להכריע בשאלה האם אכן מדובר בשיטה או בטעות אנוש.
התוצאות הובילו למחלוקת חריפה: התובעות טענו כי ניתוח המדגם מלמד על שיעור טעויות של כ-20% ועל נזק מוערך לקבוצה של כ-3.3 מיליון ש"ח. מנגד, גט הציגה נתונים המראים שיעור טעויות של 3.14% בלבד, וטענה כי אין בכך כדי לבסס עילת פיצוי כלל. הפער העמוק בין עמדות הצדדים הוא שהוביל בסופו של דבר לגיבוש הסדר הפשרה.
במסגרת הסדר הפשרה, נקבע כי הפיצוי הכולל יעמוד על 1,750,000 ש"ח. בניגוד לפיצוי כספי ישיר, הוחלט כי התשלום יבוצע באמצעות "הנחות שימוש" ללקוחות שהיו פעילים ב-18 החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
כל לקוח זכאי יקבל שמונה הנחות בשווי של 9.78 ש"ח כל אחת (סה"כ 78.24 ש"ח ללקוח). מחצית מההנחות מיועדות לנסיעות במוניות (בתוקף ל-3 חודשים) ומחציתן למשלוחים (בתוקף ל-6 חודשים).
המדינה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, הביעה הסתייגות מהסדר זה. הגורמים המקצועיים מתחו ביקורת על אופיו של הפיצוי כ"קופונים" ועל העובדה שלא נקבע מנגנון להעברת יתרת הכספים שלא ימומשו לקרן לתובענות ייצוגיות. למרות זאת, השופטת רבינוביץ ברון בחרה לאשר את ההסכם, בקובעה כי בנסיבות העניין ונוכח סיכוני ההליך, מדובר בפשרה ראויה והוגנת.
סוגיה משמעותית נוספת הייתה שכר הטרחה של ב"כ התובעות, שהועמד בהסכם המקור על 350,000 ש"ח בתוספת מע"מ. בית המשפט בחר בגישה זהירה וקבע כי בשלב זה תשולם רק מחצית מהסכום. יתרת שכר הטרחה והגמול לתובעות ייבחנו רק לאחר הגשת דו"ח ביצוע מצד גט, שיפרט כמה מההנחות אכן מומשו בפועל על ידי הלקוחות.
החלטה זו משקפת את המדיניות המשפטית המבקשת לוודא כי שכר הטרחה נגזר מהתועלת האמיתית שהופקה לחברי הקבוצה, ולא רק מהסכום "על הנייר". בנוסף, אושר החזר הוצאות מומחים לתובעת 1 בסך של 25,000 ש"ח.
הנתבעת חויבה לפרסם את דבר אישור הפשרה בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט שלה. בכך נחתם פרק ארוך בהתנהלות המסחרית של גט מול המגזר העסקי בישראל, תוך העברת מסר ברור לגבי חובת הדיוק בחיובים חוזיים.
ת"צ 1577-11-16
