אשת יחסי הציבור תפצה את חברת הקוסמטיקה
שמונה שנים לאחר שהחלה ההתקשרות בין חברת "לייזר מקס" לבין אשת היחסי הציבור יוספה ברק, הכריע בית המשפט: הנתבעת תשלם עשרות אלפי שקלים לאחר שסיחרה המחאות של הלקוחה בניגוד להסכמות.
בפסק דין מפורט ונוקב שניתן ביום 02 מרץ 2026 , שם קץ כבוד השופט ישראל פת מבית משפט השלום ברחובות לסכסוך משפטי רווי יצרים שנמשך קרוב לשמונה שנים. במרכז התיק עמדה מערכת יחסים עסקית בין חברת לייזר מקס בע"מ, המפעילה מכוני קוסמטיקה, לבין אשת יחסי הציבור יוספה ברק, בעלת עסק לקידום ושיווק. פסק הדין חושף מסכת של הסכמות בעל פה, ביטולי חוזים, ושימוש בעייתי בהמחאות תוך דחיית טענותיה של ברק כי היא זו שנפלה קורבן למעשה מרמה.
הפרשה החלה בסוף שנת 2016, אז נכרת הסכם בין הצדדים למתן שירותי יחסי ציבור ושיווק לסניף החברה בראשון לציון. התובעת העבירה לידי ברק 12 תשלומים מראש: תשלום ראשון בהעברה בנקאית והיתרה ב-11 המחאות דחויות על סך 6,435 ש"ח כל אחת. אלא שכבר בתחילת 2017, החליטה החברה לסגור את הסניף והודיעה לברק על הפסקת ההתקשרות.
לפי פסק הדין, ברק הסכימה לביטול ההסכם "לפנים משורת הדין" והבטיחה להשיב את ההמחאות. אלא שבמקום להשיבן, התברר כי ברק העבירה את ההמחאות לניכיון שיקים אצל צדדים שלישיים. חברות אלו פתחו בהליכי הוצאה לפועל נגד לייזר מקס, שנאלצה לשלם עשרות אלפי שקלים במסגרת הסדרי פשרה כדי לעצור את העיקולים נגדה.
אל מול תביעת החברה להשבת הכספים, הגישה ברק תביעה שכנגד על סך של כ-164,000 ש"ח. טענתה המרכזית הייתה כי לייזר מקס הונתה אותה; לדבריה, החברה טענה כי הסניף נסגר לאלתר כדי להתחמק מהתשלום, בעוד שבפועל המשיך הסניף לפעול ולקבל לקוחות במשך חודשים נוספים. ברק טענה כי לו הייתה יודעת שהסניף ממשיך לפעול, לא הייתה מסכימה לביטול ההסכם, וכי קריסתה הכלכלית נובעת ישירות מביטול זה.
השופט פת דחה טענות אלו אחת לאחת. הוא קבע כי הסניף אכן נסגר בהדרגתיות מסיבות כלכליות מוכחות, וכי מכתב מהמשכיר וחוות דעת של רואה חשבון אישרו את הירידה הדרסטית בהכנסות. השופט הבהיר כי "אינני מכיר עסק מסחרי שסוגר את דלתותיו מעכשיו לעכשיו", וקבע כי פעולות החברה נעשו בתום לב.
סוגיה משפטית מעניינת שנדונה בפסק הדין היא טיב ההסכם. בעוד שברק טענה לקיומו של הסכם בכתב המגביל את זכות היציאה ממנו, היא לא הצליחה להציג עותק כזה. השופט פסק כי מדובר בהסכם בעל פה, וציין כי במתן שירות אישי כמו יחסי ציבור, לא ניתן לכפות על לקוח להמשיך ולקבל שירות בניגוד לרצונו.
השופט פת מתח ביקורת על התנהלותה של ברק, ש"גררה רגליים" והבטיחה שוב ושוב להשיב את הכספים בזמן אמת, בעוד שבפועל הייתה שקועה בחובות כבדים ובהליכי פשיטת רגל (צו כינוס) עוד לפני הפיצוץ עם התובעת. נקבע כי טענת הטעות או ההטעיה שהעלתה ברק היא "טענה כבושה" שנולדה רק לאחר שלא עמדה בהבטחותיה.
בסופו של יום, קיבל בית המשפט את מרבית התביעה של לייזר מקס ודחה לחלוטין את התביעה שכנגד של ברק. השופט קבע כי על ברק להשיב לחברה את הסכומים ששולמו לצדדי ג' כדי לסגור את תיקי ההוצאה לפועל, בתוספת פיצוי על הוצאות וטרחה.
הנתבעת חויבה לשלם לתובעת סך של 32,870 ש"ח בגין ההמחאות, ובנוסף הוצאות בסך 12,000 ש"ח בגין הטיפול בהליכי ההוצאה לפועל. לכך התווספו שכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ש"ח, אגרות משפט והוצאות עדים. סך הפיצוי וההוצאות עומד על למעלה מ-60,000 ש"ח.
ת"א 60381-03-18
