מכה משפטית למייסד "מזל טוב": העליון סירב להתערב בסכסוך השותפים המר ובהרכב הדירקטוריון
השופט עופר גרוסקופף דחה את בקשת רשות הערעור של יוני לייבל אפשטיין נגד שותפו יעקב חן • פסק הדין קובע: לא הוכח צורך בשינוי ה"סטטוס קוו" בניהול החברה בתקופת הביניים, חרף טענות לקיפוח וניגוד עניינים של רואה החשבון המבקר. "דרך המלך" לבירור טענות אתיות נגד עורכי דין היא בלשכת עורכי הדין, ולא בבית המשפט.
סכסוך השותפים היצרי בחברת האופנה "מזל טוב שיווק מותגים 2020 בע"מ" הגיע לפתחו של בית המשפט העליון, שהכריע השבוע כי לא יתערב בהחלטות הביניים של הערכאה הדיונית. בהחלטה מפורטת שניתנה דחה השופט עופר גרוסקופף את בקשת רשות הערעור של אחד ממייסדי החברה, יוני לייבל אפשטיין, אשר ביקש לשנות את מאזן הכוחות בניהול החברה מול שותפו, יעקב חן.
חברת "מזל טוב שיווק מותגים" נוסדה בספטמבר 2020 על ידי אפשטיין וחן, המחזיקים במניותיה בחלקים שווים. החברה, העוסקת בייבוא ושיווק מוצרי אופנה, אף התרחבה בשנת 2022 עם הקמת חברת בת איטלקית. אלא שהיחסים בין השניים עלו על שרטון בסוף שנת 2023, ומאז מתנהלת במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה בגין קיפוח המיעוט ופירוק השותפות.
במרכז הסכסוך ניצבת העובדה כי בעוד השניים שותפים שווים במניות, יעקב חן משמש כדירקטור יחיד בחברה. אפשטיין, הגיש סדרת בקשות לבית המשפט המחוזי במטרה לקבל "דריסת רגל" בניהול החברה, למנות רואה חשבון מבקר חיצוני ולפסול את הייצוג המשפטי של החברה. לאחר שנדחו בקשותיו על ידי השופט מוחמד עלי, פנה אפשטיין לערכאת הערעור.
אחת הטענות המרכזיות של אפשטיין הייתה כי עומדת לו זכות להתמנות כדירקטור מכוח תקנון החברה, הקובע כי "הדירקטורים הראשונים" ימונו על ידי המייסדים. לשיטתו, מצב שבו הוא נותר מחוץ לדירקטוריון מהווה "שלטון יחיד נצחי" של חן.
השופט גרוסקופף, בדומה לבית המשפט המחוזי, דחה פרשנות זו. בהחלטתו ציין כי סעיף 5.4 לתקנון מתייחס ל"דירקטורים ראשונים" בלבד – תפקיד שאפשטיין מילא בעבר ופרש ממנו מרצונו. השופט הדגיש כי לא הוכח שחן פועל לרעת החברה, ואף ציין את קביעת הערכאה הדיונית כי קיימות ראיות לכאוריות שדווקא אפשטיין הוא זה שפועל באופן שפוגע בטובת החברה. בנסיבות אלו, קבע גרוסקופף, מינוי אפשטיין כדירקטור עלול להוביל ל"שיתוק דירקטוריון החברה".
חזית נוספת בתיק נגעה לזהותו של רואה החשבון המבקר, ג'יהאד דיאב. אפשטיין טען כי רו"ח דיאב מצוי בניגוד עניינים חריף ובתלות כלכלית בחן, שכן הוא מעניק שירותים גם לחברה נוספת של חן, חברת "ג'נטה מוריה בע"מ".
בית המשפט העליון לא השתכנע כי יש מקום להתערב בהחלטה להותיר את רו"ח דיאב בתפקידו. השופט גרוסקופף ציין כי בית המשפט המחוזי כבר מינה מומחה מטעמו – רו"ח חוסאם בשארה – לבחינת אי-סדרים, וכי ממצאיו של בשארה דווקא חיזקו את הרושם שרו"ח דיאב פועל באופן מקצועי ותקין. השופט הבהיר כי אין איסור קטגורי על רואה חשבון לבצע ביקורת עבור שתי חברות שונות באותו משרד.
החלק השלישי בערעור עסק בבקשת אפשטיין לבטל את מינויו של עו"ד ברוך אבוקרט כבא-כוח החברה. אפשטיין טען כי עו"ד אבוקרט הוא "שותף שם" במשרד המייצג את חן, וכי מינויו הוא "עסקה" שבה לחן יש עניין אישי הטעון אישורים מיוחדים לפי חוק החברות.
כאן קבע השופט גרוסקופף מסר עקרוני חשוב: טענות להפרת כללי אתיקה של עורכי דין צריכות להתברר בראש ובראשונה במוסדות לשכת עורכי הדין, ולא בבית המשפט, אלא במקרים חריגים ופשוטים במיוחד. "בכך צעד בית המשפט קמא ב'דרך המלך'", כתב השופט. עוד הוסיף כי שכירת שירותים משפטיים אינה בגדר "עסקה" הטעונה אישורים מיוחדים לפי סעיף 270(1) לחוק החברות בנסיבות אלו.
בסופו של יום, השופט גרוסקופף עמד על כך שהתערבות ערכאת הערעור בסעדים זמניים הנוגעים לניהול חברה בתקופת ביניים שמורה למקרים חריגים בלבד. הוא קבע כי אפשטיין לא הוכיח חשש מבוסס לפגיעה בזכויותיו שתצדיק את שינוי המצב הקיים.
החלטה זו מהווה תזכורת לכך שבתי המשפט נוטים לשמור על ה"סטטוס קוו" הניהולי בסכסוכי שותפים כל עוד לא הוכח נזק ממשי, במיוחד כאשר מונה מומחה אובייקטיבי מטעם בית המשפט המפקח על הפעילות הפיננסית.
רע"א 41374-12-25
