דרמה בנתיב השיירה: בית המשפט עצר את הגרלת המגרשים במושב בשל טענות לאפליה
השופט אחסאן כנעאן קיבל את בקשתם של בעלי "בתים מקצועיים" ביישוב והוציא צו מניעה זמני האוסר על האגודה לקדם את הגרלת שלושת המגרשים האחרונים בהרחבה. בפסק דין מנומק, תוקף בית המשפט את תפיסת ה"בעלות" של חברי המושב על קרקעות שהופשרו למגורים ומבהיר: "יש לנהוג בשוויון ובהגינות בין כל תושבי המקום"
ביום ה-9 במרץ 2026, נפל דבר במסדרונות בית המשפט המחוזי בחיפה. בהחלטה שעשוייה להיות בעלת משמעויות עמוקות על מרקם החיים במרחב הכפרי בישראל, הורה כבוד השופט אחסאן כנעאן על עצירת הליכי ההגרלה למגרשי מגורים במושב נתיב השיירה שבגליל המערבי. ההחלטה, שניתנה במסגרת ת"א 19689-01-26, מהווה ניצחון משמעותי לקבוצת תושבים שאינם חברי אגודה, הנאבקים על זכותם להשתתף בחלוקת משאבי הקרקע של היישוב בו הם חיים מזה שנים.
לב הסיפור מצוי בתוכנית ההרחבה של מושב נתיב השיירה (תב"ע ג/20448), אשר אפשרה הוספת 80 יחידות דיור ליישוב. עד כה שווקו מרבית המגרשים, אולם המחלוקת התעוררה סביב שלושת המגרשים האחרונים שנותרו פנויים. המבקשים – רובי ועמליה חושקובר, ז'קלין, מיכאל וברקת נסימי, רון חושקובר ואלמוג טורז הם בעלי זכויות ב"בתים מקצועיים" במושב.
לטענתם, בעוד שחברי המושב (בעלי הנחלות) זכו להמליץ על מועמדים מטעמם לקבלת מגרשים – ובמקרים מסוימים אף מגרש שני לאותה משפחה – המבקשים נחסמו ונושלו מהזכות להציג מומלצים מטעמם. האגודה השיתופית טענה מנגד כי למבקשים אין כל זכות קנויה בקרקע וכי ההחלטות התקבלו כדין על ידי האסיפה הכללית של המושב.
השופט כנעאן, בנתחו את המצב המשפטי, לא חסך בביקורת על עמדת האגודה. הוא נסמך על שורה של תקדימים משפטיים, החל מבג"ץ קעדאן ועד להחלטות המועצה האחרונות, המדגישות את חובת השוויון בניהול מקרקעי ישראל. "על המושב לנהוג בשוויון ובהגינות בין תושבי המקום, בין אם אלו בעלי נחלות ובין אם אלו בעלי בית מקצועי," קבע השופט בפסק הדין.
אחת הנקודות המרכזיות בהחלטה הייתה הפרכת הטיעון של חברי המושב לפיו הם "נתנו" את הקרקע מהמשבצת החקלאית שלהם ולכן הם בעלי זכות ראשונים עליה. השופט ציטט את פסק הדין בעניין "קמרי", המבהיר כי ברגע שקרקע מפסיקה לשמש לחקלאות ועוברת למגורים, עליה לשוב לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ולהיות מחולקת על פי עקרונות של צדק חלוקתי.
החלטתו של השופט כנעאן מעניינת במיוחד לנוכח פסיקת בית המשפט העליון בעניין "פלד נ' אניעם" שניתנה לאחרונה. שם, נדחתה בקשה דומה של בעלי בתים קהילתיים. עם זאת, השופט כנעאן הפגין את מומחיותו המשפטית וחדותו כאשר אבחן בין המקרים: בעוד שבעניין אניעם ביקשו התושבים לקבל "נחלה חקלאית" (זכות שמוגבלת על פי נהלי רמ"י למי שאינו בעל מגרש בפטור ממכרז), בנתיב השיירה מדובר בבקשה להשתתף בהגרלה של מגרשי מגורים פשוטים. הבחנה זו הובילה למסקנה כי סיכויי התביעה של משפחת חושקובר ונסימי גבוהים משמעותית.
בבואו להכריע בשאלת הסעד הזמני, קבע בית המשפט כי "מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשים". השופט הסביר כי אם לא יינתן הצו, האגודה תקיים את ההגרלה, המגרשים יוקצו לצדדי ג', ובנייה תחל בשטח – מצב שיהפוך את התביעה העיקרית לתיאורטית בלבד ואת התיקון לבלתי אפשרי ("מעשה עשוי"). מנגד, עיכוב הגרלת שלושת המגרשים עד לסיום הבירור המשפטי מסב נזק קטן יחסית לאגודה ולמשיבים האחרים.
ראוי לציין כי חלק מחברי המושב הגישו תגובות בהן טענו כי המבקשים לא השתתפו בעלויות התכנון והחובות של המושב. על כך השיב השופט כי ככל שהמבקשים יזכו בתביעה, ניתן יהיה להשית עליהם את חלקם היחסי בהוצאות, אך אין בכך כדי להדיר אותם כליל מהזכות לשוויון.
בית המשפט הורה על הפיכת הצו הארעי לצו מניעה זמני עד לסיום ההליכים בתיק. כמו כן, הטיל השופט על האגודה הוצאות משפט בסך 7,500 ש"ח. ישיבת קדם המשפט בתיק נקבעה ליום ה-26 במאי 2026.
ההחלטה שולחת מסר ברור לאגודות השיתופיות ברחבי הארץ: עידן הניהול הסגור של משאבי הקרקע הציבוריים חלף מן העולם. במושבים בהם מתבצעת הרחבה, הזיקה לקרקע והשוויון בין כלל "בני המקום" – כולל אלו שאינם חקלאים – הם אבני היסוד שיעמדו למבחן שיפוטי.
ת"א 19689-01-26
