נחיתת חירום למערכת השכר: ביהמ"ש עצר את ניסיון "סינריון" להפסיק את התמיכה ברש"ת

נחיתת חירום למערכת השכר: ביהמ"ש עצר את ניסיון "סינריון" להפסיק את התמיכה ברש"ת

הטענה כי המערכת הגיעה ל"סוף חייה" והעובד המומחה "לקראת פרישה" נתקלו בספקנות שיפוטית; השופט גלברד: "מוטב אילו טענה זו לא הייתה נטענת"

במתחם שבין דיני החוזים לעולם הטכנולוגיה המזדקנת, התקבלה אתמול (10 במרץ 2026) החלטה דרמטית בבית משפט השלום בתל אביב, שמנעה ברגע האחרון כאוס ניהולי באחד הגופים הרגישים במדינה. כבוד השופט ליאור גלברד קיבל את בקשתה של רשות שדות התעופה (רש"ת) למתן סעדים זמניים, והורה לחברת התוכנה "סינריון מערכות בע"מ" להמשיך לספק שירותי תחזוקה ותמיכה למערכת ניהול הנוכחות והשכר של עובדי הרשות, הידועה בשם "נועם".

במרכז הסכסוך עומדת מערכת ממוחשבת שהוטמעה ברש"ת כבר בשנת 2010. המערכת, המבוססת על תוכנת "TimeBit" של סינריון, אחראית על חישוב השכר של כ-4,600 עובדי הרשות. מדובר באופרציה מורכבת במיוחד: המערכת קולטת נתוני כניסה ויציאה, מחשבת שעות נוספות, חופשות, מחלות וכוננויות, והכל בהתאם לשורה ארוכה של הסכמים קיבוציים וכללים ארגוניים ייחודיים.

רשות שדות התעופה טענה כי ללא המערכת לא ניתן יהיה לשלם שכר לעובדים. הפסקת השירות, כך הזהירה הרשות, תוביל לנזקים אדירים לציבור, כולל שביתות וצעדים ארגוניים שישביתו את מעברי הגבול של ישראל.

ההסכם בין הצדדים הוארך בשנת 2022 עד לסוף שנת 2027. אולם, סינריון הודיעה באופן חד-צדדי כי תפסיק את התמיכה כבר במרץ 2026. סינריון הציגה קו הגנה טכנולוגי-רגולטורי. לטענתה, המערכת מבוססת על שפות תכנות "עתיקות" (כמו VB6) ואינה עומדת בסטנדרטים המודרניים של אבטחת מידע והוראות חוק הגנת הפרטיות. החברה טענה כי המערכת הגיעה ל"End of Life" (סוף חיים טכנולוגיים) וכי המשך הפעלתה מסוכן.

שיאו של הדיון הגיע סביב טענת סינריון כי הידע לתחזוקת המערכת מרוכז אצל עובד בודד המצוי לקראת פרישה. אולם, במהלך החקירה הנגדית התברר כי העובד, יאיר קמרה, הוא רק בן 61, אין לו כוונה לפרוש, ולחברה אין כוונה להוציאו לפנסיה בשנתיים הקרובות. השופט גלברד לא חסך את שבט ביקורתו וציין כי "מוטב אילו טענה זו לא הייתה נטענת".

בהכרעתו המשפטית, השתמש השופט במושג "מקבילית הכוחות" – האיזון שבין סיכויי התביעה למאזן הנוחות.

• סיכויי התביעה: נקבע כי אלו נחזים להיות טובים. השופט ציין כי ההסכם הוא לזמן קצוב עד 2027, ואין בו הוראה המאפשרת לסינריון להשתחרר ממנו באופן חד-צדדי רק בגלל שהחליטה שהמערכת "מיושנת".

• מאזן הנוחות: כאן קבע בית המשפט כי הנזק הפוטנציאלי לרש"ת ולציבור הנוסעים במקרה של תקלה במערכת השכר עולה עשרות מונים על ההכבדה הכלכלית שתיגרם לסינריון מהמשך מתן השירות.

השופט גלברד דחה גם את טענת השיהוי שהעלתה סינריון. למרות שהודעה ראשונה נשלחה כבר בספטמבר 2024, נקבע כי היא הייתה "גנרית" ונשלחה לגורם לא רלוונטי ברשות, ולכן לא ניתן לזקוף זאת לחובת רש"ת.

בית המשפט הוציא צו מניעה זמני האוסר על סינריון להפסיק או לצמצם את שירותי התחזוקה והתמיכה, כולל ביצוע שינויים ושיפורים הנדרשים לפי הדין או הסכמי ההעסקה. כדי להבטיח את נזקי סינריון אם התביעה תידחה בסוף, חויבה רש"ת להפקיד ערבות בסך 300,000 ש"ח. בנוסף, חויבה סינריון לשלם לרש"ת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 40,000 ש"ח.

ת"א 47071-01-26