מלכודת החלבון בטונה: אושרה תביעה ייצוגית נגד חברת "טעמן" בשל הטעיית צרכנים
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי הכיתוב "25 גרם חלבון" על מארזי הטונה של החברה יוצר מצג מטעה, שכן בפועל כל פחית מכילה כמות פחותה משמעותית של חלבון; השופטת גאולה לוין: "כדי להבין את התמונה לאשורה, על הצרכן לצאת למסע איתור מידע ועריכת תחשיבים אריתמטיים"
ביום 11 בפברואר 2026, נעתר בית המשפט המחוזי בבאר שבע, תחת שרביטה של כבוד השופטת גאולה לוין, לבקשתו של צרכן והורה על אישור תובענה ייצוגית נגד אחת מיבואניות המזון המוכרות בישראל – חברת "טעמן – שיווק מזון בע"מ". במרכז ההחלטה עומדת הטענה כי החברה הטעתה את לקוחותיה בנוגע לכמות החלבון המצויה במוצרי הטונה שהיא משווקת, תוך שימוש בכיתובים בולטים שאינם משקפים את הכמות הריאלית בכל יחידת מוצר.
ההליך המשפטי החל כאשר המבקש, מרדכי דור שהינו הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית לאחר שרכש מארז רביעיית פחיות טונה של המשיבה. לטענת המבקש, על גבי חזית האריזה הופיע הכיתוב הבולט "מכיל 25 גרם חלבון" לצד איור של משקולת – סממן מובהק המיועד למשוך את עינם של שוחרי בריאות ומתאמנים. אולם, מבדיקה מעמיקה שערך התברר כי בכל פחית בנפרד קיימת כמות של 21 גרם חלבון בלבד – פער של כ-20% לעומת המצג שעל האריזה.
בפסק דינה, מתחה השופטת לוין ביקורת על אופן הצגת המידע על גבי המוצר. התברר כי הכיתוב "25 גרם חלבון" בחזית המארז אינו מתייחס ליחידת מוצר בודדת (פחית), אלא ל-100 גרם של מוצר מסונן. אלא שהצרכן הממוצע שרוכש מארז "רביעייה" אינו מודע לכך שבכל פחית ישנם רק 84 גרם של טונה לאחר סינון, ולא 100 גרם.
כדי להגיע למסקנה הזו, קבע בית המשפט, על הצרכן לבצע סדרת פעולות שאינה סבירה בעת רכישה מהירה בסופרמרקט: עליו לאתר שתי כוכביות קטנות המופיעות ליד כמות החלבון, להפוך את המארז לצדו האחורי, למצוא בתוך מלל צפוף את ההערה המתייחסת ל-100 גרם מוצר מסונן, ולאחר מכן לפרק את המארז כדי לקרוא על הפחית עצמה מהו המשקל לאחר סינון. רק אז, באמצעות "נוסחאות יחס" ותחשיבים אריתמטיים, יכול הצרכן לגלות כי הוא צורך פחות חלבון משחשב.
"קשה לצפות מצרכן העורך קניות בסופר לחפש הפניות להערות שוליים, כמי שקורא מאמר אקדמי", כתבה השופטת לוין בהחלטתה. היא הדגישה כי המידע המהותי מתקבל רק לאחר הרכישה ולאחר מאמץ ניכר, דבר העומד בסתירה לחובת הגילוי ותום הלב המצופה מעוסק.
מנגד, חברת טעמן ביקשה לדחות את הבקשה על הסף. המשיבה טענה כי המבקש כלל לא הוכיח נזק אישי, שכן רכישתו בוטלה על פי החשבונית שהציג. עוד טענה החברה כי המניע של המבקש לרכישה היה המחיר הזול של המוצר ולא כמות החלבון, וכי הסימונים נעשו בהתאם לתקנות הישראליות המחייבות סימון לפי 100 גרם.
אולם, השופטת לוין דחתה טענות אלו. היא קבעה כי גם אם המחיר היה שיקול ברכישה, אין בכך כדי לרפא את ההטעיה. "דיי בכך שהוא רכש את המוצר והוטעה לכאורה לגבי כמות החלבון… כדי להעמיד למבקש עילת תביעה אישית," נכתב. בנוסף, בית המשפט קיבל את טענת המבקש לגבי חוסר עקביות בטבלאות הסימון התזונתי בין מארזים בגדלים שונים (120 גרם לעומת 140 גרם), שם הופיעו ערכים שונים של קלוריות ונתרן עבור מוצר שאמור להיות זהה בהרכבו.
התביעה שאושרה כייצוגית מגדירה את חברי הקבוצה ככל לקוח אשר רכש מוצר של חברת טעמן ב-7 השנים האחרונות (עד למועד אישור הבקשה), וכמות החלבון בו הייתה קטנה מזו שהוצגה על האריזה, או שהסימון התזונתי ל-100 גרם לגביו היה שגוי. עילות התביעה כוללות הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חוזה, רשלנות והפרת חובה חקוקה.
בסיום ההחלטה, הורתה השופטת לוין לחברת טעמן לשאת בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין של המבקש בסך של 10,000 ש"ח בשלב זה, וכן הורתה על פרסום הודעה בדבר אישור התובענה בשני עיתונים יומיים על חשבון החברה. החלטה זו מהווה תזכורת חשובה ליצרנים ויבואנים כי עליהם להנגיש מידע מהותי בצורה שקופה וברורה, ולא להסתתר מאחורי "אותיות קטנות" וכוכביות.
ת"צ 48520-04-25
