עורכת דין תפצה לקוח בכ-200 אלף ש"ח לאחר ששתי תביעות שהגישה נמחקו בגלל "זלזול בוטה"
השופט רונן אילן מתח ביקורת חריפה על עו"ד חני דקל אלבז, שהסתירה מהלקוח כי תביעותיו נמחקו מחוסר מעש בזמן שחשבונותיו ורכבו עוקלו בגלל חובות אגרה שלא שולמו: "מקרה קיצוני וחריג של הפרת חובת הנאמנות והזהירות".
בפסק דין יוצא דופן בחריפותו שניתן בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, נקבע כי עורכת הדין חני דקל אלבז תפצה את לקוחה לשעבר, עמוס שיק, בסכום כולל של כ-196 אלף ש"ח (כולל הוצאות משפט ושכ"ט). פסק הדין, עליו חתום כבוד השופט רונן אילן, מגולל מסכת של רשלנות מקצועית, מצגי שווא והסתרה של המציאות המשפטית מהלקוח במשך שנים.
ראשיתה של הפרשה בשנת 2014. עמוס שיק, עובד המכון למחקר ביולוגי לשעבר, לקה במחלה זיהומית קשה המכונה "קדחת ה-Q" כתוצאה מעבודתו. הוא פנה לנתבעת כדי שתייצג אותו בתביעה נגד המוסד לביטוח לאומי ובתביעת נזיקין נגד המעסיק – המכון הביולוגי ומדינת ישראל. בין הצדדים נחתם הסכם שכר טרחה, ושולמה מקדמה בסך 8,000 ש"ח. בעוד שהטיפול מול הביטוח הלאומי הסתיים בהצלחה עם קביעת 28% נכות, הטיפול בתביעת הנזיקין הפך לסיוט משפטי עבור שיק.
מפסק הדין עולה כי הנתבעת הגישה את התביעה הראשונה נגד המכון הביולוגי רק בשנת 2019, אולם מעולם לא טרחה להמציא את כתב התביעה לנתבעים (מדינת ישראל). כתוצאה מכך, בית המשפט הוציא התראות חוזרות על "חוסר מעש". עורכת הדין התעלמה מההתראות, והתביעה נמחקה באוגוסט 2020.
במקום ללמוד מהטעות, הגישה עורכת הדין בקשה לקונית לביטול המחיקה, תוך שהיא טוענת למשא ומתן עם הפרקליטות – טענה שהשופט אילן קבע לגביה כי "לא הייתה ולא נבראה" וכי מדובר בשימוש בתמונה עובדתית כוזבת מול בית המשפט. לאחר שבקשת הביטול נדחתה, הגישה עורכת הדין תביעה שנייה וזהה בשנת 2021. גם בתביעה זו חזרה על אותה התנהלות: אי-המצאה של כתב התביעה והתעלמות מהתראות בית המשפט, מה שהוביל למחיקת התביעה השנייה במרץ 2022.
בזמן שהתביעות נמחקו בזו אחר זו, עמוס שיק ורעייתו עירית פנו לעורכת הדין שוב ושוב בבקשת עדכונים. בתגובה, כך עולה מהתכתבויות שהוצגו, עורכת הדין התחמקה, מסרה מידע מסולף ואף "גלגלה" את האחריות על מערכת המשפט. בהודעה אחת כתבה ללקוח: "אני אשמה שבתי המשפט מתנהלים בעצלתיים במיוחד מאז הקורונה?", זאת בשעה שידעה היטב כי התביעה הראשונה כבר נמחקה בגלל מחדליה שלה.
השיא הגיע כאשר המדינה החלה בהליכי גביית אגרה בגין התביעות שנמחקו. שיק, שלא ידע כלל על המחיקה, נדהם לגלות כי הוטלו עיקולים על רכבו ועל חשבונות הבנק שלו בבנק הבינלאומי ובבנק לאומי. למרות שפנה לעורכת הדין והיא הבטיחה לטפל בנושא, העיקולים נותרו על כנם במשך חודשים עד שהיא שילמה את החוב בקיץ 2021.
התובע, שיוצג על ידי עו"ד פרופ' דן שניט, החליט במהלך המשפט לצמצם את עילות התביעה ולהתמקד בנזק הלא ממוני ובהפרת האמון, במקום לנסות להוכיח את הנזק הגופני המקורי. השופט רונן אילן קיבל את טענותיו במלואן ותקף את התנהלות הנתבעת, שייצגה את עצמה בהליך.
"העובדות אשר התבררו בהליך זה מבטאות מקרה קיצוני… חוסר זהירות, חוסר מקצועיות, חוסר מיומנות וזלזול בוטה," כתב השופט בפסק הדין. הוא קבע כי הסתרת המציאות מהלקוח והצגת מצגי שווא מהווים הפרה חמורה של חובת הנאמנות שחב עורך דין ללקוחו.
בגין הנזק הלא ממוני (עוגמת נפש ומשבר אמון), פסק השופט פיצוי חריג בסך 100,000 ש"ח. בנוסף, קיבל השופט את הטענה כי הטלת העיקולים על חשבונותיו של שיק מהווה לשון הרע, שכן הם הציגו אותו כאדם המתחמק מחובותיו אל מול הבנקים שלו. בגין רכיב זה נפסקו 50,000 ש"ח נוספים.
לסכומים אלו הוסיף בית המשפט החזר חלקי של אגרת המשפט בסך 6,000 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ש"ח. בסך הכל, תשלם עו"ד דקל אלבז ללקוחה לשעבר 196,000 ש"ח. יצוין כי במקביל להליך האזרחי, הוגשה נגד עורכת הדין קובלנה לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בעקבות תלונה שהגיש שיק.
ת"א 47116-10-22
