בית המשפט קבע: מותר לעבוד עם המתחרים אם לא סוכם אחרת
סכסוך עבודה בפרויקט מלון יוקרה בתל אביב הסתיים בחיוב של מאות אלפי שקלים נגד קבלן הנגרות; השופט גד מינא הבהיר: "תחושה של הפרת אמון לחוד, והפרה חוזית לחוד"
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, הוכרעה מחלוקת סוערת בענף הנגרות והבנייה, שעסקה בשאלות של נאמנות, בלעדיות וזכויות קבלני משנה. פסק הדין, שניתן ביום 16 במרץ 2026 על ידי כבוד השופט גד מינא, מספק הצצה מרתקת אל מאחורי הקלעים של פרויקטים הנדסיים מורכבים ואל ההשלכות המשפטיות של היעדר הסכמים כתובים בין צדדים עסקיים.
תחילת הפרשה בסוף שנת 2021, כאשר חברת "סטודקו בע"מ", העוסקת בייצור ושיווק ריהוט למוסדות, נשכרה על ידי חברת אלקטרה דנקו בע"מ כקבלן משנה לביצוע עבודות נגרות ב-150 חדרי מלון "אלפא" בתל אביב. לצורך ביצוע העבודה, שכרה סטודקו את שירותיהם של התובעים – שותפות "גולדן ווד" והנגרים משה פינחס ואנדריי שבלוב – כקבלני משנה מטעמה.
הצדדים עבדו יחד במשך חודשים ארוכים על בסיס הסכמות שבעל פה, ללא חוזה חתום בכתב. לפי הסיכום, התובעים תוגמלו בסך של 1,700 ש"ח ליום עבודה של צוות, בתוספת תשלום חודשי קבוע של 7,500 ש"ח עבור מדידות וניהול. הכל התנהל כשורה עד לחודש יולי 2022, אז גילה מנהל סטודקו, סמואל גריי, כי הנגרים החלו לספק שירותים גם לחברה מתחרה בשם "וויט ספייס", שעבדה באותו פרויקט עבור אלקטרה.
עבור גריי, המהלך של הנגרים נתפס כבגידה אישית ומקצועית קשה. בעדותו תיאר את הגילוי כ"תקיעת סכין בגב" וטען כי התכוון בעתיד להפוך את אנדריי שבלוב לשותף בחברת הרכבות שלו. בעקבות הגילוי, הציב גריי תנאי: שבלוב ימשיך לעבוד עבורו רק אם יעזוב את שותפו, משה פינחס, ויפסיק לעבוד עם המתחרים. הנגרים סירבו, והעבודה הופסקה בטריקת דלת ב-1 בספטמבר 2022.
התובעים, שיוצגו על ידי עו"ד אסף כהן, הגישו תביעה על סך 585,444 ש"ח בגין עבודות שבוצעו ולא שולמו, אובדן רווחים ועוגמת נפש. מנגד, חברת סטודקו, שיוצגה על ידי עו"ד ירון אלירם, הגישה תביעה שכנגד בסך 765,000 ש"ח, במסגרתה דרשה לקבל חזרה את כל הכספים ששולמו לנגרים בעבר, בטענה שהגישו דיווחי כזב וגרמו לנזקים כבדים עקב עזיבתם.
השופט גד מינא דחה באופן נחרץ את מרבית טענותיה של סטודקו. בלב פסק הדין עמדה הקביעה כי בהיעדר הסכם כתוב האוסר על עבודה עם אחרים, הנגרים היו רשאים לעבוד עם כל גורם שחפצו. השופט ציין: "תחושה לחוד והפרה לחוד. הפרה אין. כל עוד לא נשללה במפורש זכות כזו (לעבוד עם ספקים נוספים), הרי שהיא קיימת".
בית המשפט קבע כי הצבת התנאי של סטודקו – המשך עבודה ללא השותף – היוותה למעשה הפרה של ההסכם מצד החברה, ולא מצד הנגרים. השופט אף מתח ביקורת על הניסיון של סטודקו לדרוש השבה של כספים על עבודה שכבר בוצעה ושולמה: "התשלומים בוצעו על עבודה שבוצעה והנתבעת לא הוכיחה אחרת… חזקה על הנתבעת שגם בדקה (בזמן אמת). אחרת, מדוע שילמה?".
למרות הניצחון המהותי, השופט בחר להפחית 10% מהסכום שדרשו הנגרים עבור חודשי העבודה האחרונים. זאת לאחר שהתובע משה פינחס הודה בעדותו כי ייתכן וקיימים אי-דיוקים קלים בדיווחי השעות. השופט דחה את טענות הנתבעת לחיובים פיקטיביים רחבי היקף, וקיבל את הסברי הנגרים לגבי שמות עובדים שנראו תמוהים (כגון "יבגני חריש" ו"ולאד חדרה"), כדרך להבחין בין עובדים בעלי שמות דומים.
בשורה התחתונה, השופט מינא חייב את "סטודקו בע"מ" לשלם ל"גולדן ווד" ולנגרים סך של 250,390 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה. בנוסף, נפסקו לטובת התובעים הוצאות משפט בסך 7,000 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 35,000 ש"ח. התביעה שכנגד של סטודקו נדחתה במלואה.
פסק הדין מהווה תזכורת חשובה לכל העוסקים בענף הקבלנות: בהיעדר חוזה מפורט בכתב, "אמון" ו"כוונות עתידיות" אינם יכולים להחליף סעיפי בלעדיות ברורים, ובוודאי שאינם מצדיקים הלנת שכר על עבודה שכבר בוצעה בשטח.
ת"א 12137-12-22
