לא טסתם? הכסף חוזר: פשרה של מיליונים מול חברות התעופה הזרות בגין אי-השבת מסי נמל
סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת תמר בזק רפפורט, אישרה שלושה הסדרי פשרה בתביעה ייצוגית נגד רויאל ג'ורדניאן, ריינאייר ווולינג. חברות התעופה יפצו את הנוסעים בסכומים מצטברים של מיליוני שקלים ויחויבו במנגנוני יידוע והשבה עתידיים.
ביום ה-16 במרץ 2026 , ניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים פסק דין משמעותי המעגן את זכויותיהם של נוסעים ישראלים לקבלת החזר עבור מסי נמל בגין טיסות שלא מומשו. השופטת תמר בזק רפפורט, סגנית נשיא בית המשפט , נתנה תוקף של פסק דין לשלושה הסדרי פשרה נפרדים מול חברות התעופה אליה – רויאל ג'ורדניאן איירלינס, ריינאייר ווולינג איירליינס.
הפרשה החלה בבקשה לאישור תובענה כייצוגית שהגישו המבקשים לילך מזרחי, טל ווגנפלד, רבקה אוחנה ותומר דגון , באמצעות עורכי הדין רונן עדיני ואפי שאשא. בלב התביעה עמדה הטענה כי חברות התעופה אינן פועלות מיוזמתן להשבת מסי נמל ללקוחות שרכשו כרטיסי טיסה אך לא טסו בפועל. כיוון שמסי הנמל משולמים לרשויות רק בגין נוסעים שעלו למטוס, המבקשים טענו כי אי-השבתם מהווה התעשרות שלא כדין על חשבון הצרכן.
התביעה נשענה על שורה של עילות משפטיות, ובהן הפרת חוק השליחות, חוק הנאמנות, חוק הגנת הצרכן ופקודת הנזיקין. מנגד, חברות התעופה העלו טענות הגנה מגוונות. רויאל ג'ורדניאן, שיוצגה על ידי עורכי הדין משה לשם ואירה ליבשין, טענה כי במקרים של אי-התייצבות לטיסה (No-Show), הכרטיסים אינם מתבטלים אלא מושהים לשימוש עתידי, ולכן לא נדרש החזר אוטומטי. ריינאייר, שיוצגה על ידי עו"ד אייל דורון, דבקה בעקרון "חופש התמחור" האירופי וטענה כי בחלק מהמקרים הצרכן כלל לא חויב במס נפרד. חברת וולינג, שיוצגה על ידי עורכות הדין שירלי קציר וקרן שורצברג, טענה בין היתר כי המסים שולמו לפי דין זר או הושבו לסוכנויות הנסיעות.
לאחר הליכי גישור ממושכים, אישר בית המשפט את המתווים הבאים:
-
רויאל ג'ורדניאן: תשלם פיצוי כולל בסך 1,480,932 ש"ח. חברי הקבוצה כוללים נוסעים שרכשו כרטיסים בשבע השנים שקדמו לתביעה ולא טסו. הפיצוי יחולק לפונים שיציגו מסמכים בתוך 45 ימים מפרסום המודעות, ויתרת הכספים תועבר לקרן לניהול וחלוקת כספים.
-
ריינאייר: תפצה את חברי הקבוצה בסכום כולל של 317,797 אירו. בנוסף, החברה התחייבה להסדרה עתידית משמעותית: דמי הטיפול בבקשות החזר יופחתו מ-20 אירו ל-8 אירו בלבד, ותקופת הזכאות להגשת בקשה תוארך מחודש אחד לשמונה חודשים ממועד הטיסה.
-
וולינג איירליינס: תשלם פיצוי בסך 300,000 אירו. החברה תפנה באופן אקטיבי ללקוחותיה מאז שנת 2016 שפרטיהם מצויים בידיה כדי ליידעם על זכאותם להחזר.
היועצת המשפטית לממשלה הביעה התנגדות לחלק מרכיבי ההסדר, ודרשה כי חברות התעופה יבצעו השבה אוטומטית של המסים ללא צורך בפניית הלקוח. עם זאת, בית המשפט קיבל את הסברי החברות כי השבה אוטומטית עלולה לפגוע בנוסעים המעוניינים לשמור על תוקף הכרטיס לצורך שינוי מועד הטיסה, שכן זיכוי המס מבטל את הכרטיס במערכות.
בנוגע למשיבה 3 (וולינג), הושג שיפור נוסף לפיו במקרים בהם לא נדרש בירור מול הלקוח לגבי חלופות, המסים יוחזרו בצורה ישירה ללא צורך בהידברות.
נקודה מעניינת בפסק הדין נוגעת להחלטתה של השופטת בזק רפפורט להפחית את שיעורי הגמול למבקשים ושכר הטרחה לעורכי הדין. בעוד שהצדדים המליצו על תשלום המהווה כ-25% מסכום הפיצוי, בית המשפט קבע כי בשים לב לכך שלא נוהל הליך הוכחות מלא ולכך שהפיצוי אינו מגיע תמיד ישירות לכיסם של כל חברי הקבוצה, שיעור התגמול הכולל יעמוד על 18% בלבד. הפער הכספי שנוצר מהפחתה זו התווסף לסכומי הפיצוי לטובת חברי הקבוצה והקרן.
לסיכום, פסק הדין קובע נורמה של שקיפות ויידוע. חברות התעופה התחייבו להוסיף הודעות לאתר האינטרנט שלהן ולשלוח תזכורות בהודעות SMS או דוא"ל במסגרת הליך הצ'ק-אין, המיידעות את הנוסעים על זכותם להחזר מסי נמל אם לא יעלו לטיסה.
ת"צ 61745-05-20
