דרמה בעולם הפטנטים: העליון קובע – הטעיית רשם הפטנטים תגרור פיצוי ענק למתחרות
בפסק דין תקדימי ופורץ דרך, קבע בית המשפט העליון ברוב דעות כי חברת התרופות "סאנופי" תשיב רווחים לאוניפארם בגין רווחים שהפיקה מהטעיה מכוונת של רשם הפטנטים. השופטים חנן מלצר וענת ברון הכירו בעילה חדשה של "הפרת כללי תחרות" תחת חוק עשיית עושר ולא במשפט, המאפשרת למתחרים לתבוע את פירות ההטעיה.
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים פרסם הכרעה דרמטית המשנה את פני דיני התחרות והפטנטים בישראל. פסק הדין, שניתן ביום 04.02.2021 על ידי הרכב שכלל את המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר, השופטת ע' ברון והשופט ג' קרא, עוסק באחת הסוגיות המורכבות ביותר בממשק שבין הגנה על קניין רוחני לבין שמירה על תחרות הוגנת. במרכז הפרשה עומדת תרופת ה"פלוויקס" (Plavix), אחת התרופות המצליחות והמכניסות ביותר בעולם, המשמשת לטיפול ומניעה של התקפי לב ושבץ.
חברת "סאנופי" (Sanofi) הצרפתית, המיוצגת בהליך על ידי עורכי הדין ליעד וטשטיין, אמירה מנגלוס, מתי מישל ואושרי שומרוני, נהנתה במשך שנים מפטנט רשום על החומר הפעיל בתרופת הפלוויקס. הפטנט המקורי עמד לפקוע בפברואר 2008, מה שהיה אמור לפתוח את השוק לתחרות גנרית מצד חברות כמו "אוניפארם" הישראלית, המיוצגת על ידי עורכי הדין עדי לויט, דבי קאזיס ודרור שטרום.
אלא שסמוך למועד פקיעת הפטנט, הגישה סאנופי בקשת פטנט נוספת על צורה גבישית חדשה של החומר (המכונה Form 2), בטענה שמדובר באמצאה חדשה. הגשת הבקשה יצרה מצב משפטי המכונה "השקה בסיכון", שבו חברות גנריות חוששות להיכנס לשוק שמא הבקשה תתקבל והן ייתבעו בדיעבד על הפרת פטנט. אוניפארם וטבע התנגדו לבקשה, ולאחר הליכים ממושכים של למעלה מעשר שנים, סאנופי זנחה את הבקשה. אוניפארם הגישה תביעה בטענה כי סאנופי הטעתה את רשם הפטנטים במטרה להאריך את המונופול שלה באופן מלאכותי.
בית המשפט המחוזי, ולאחריו ברוב דעות גם בית המשפט העליון, קבעו כי סאנופי אכן הטעתה את רשם הפטנטים ביודעין ובמתכוון. השופט מלצר ציין בחוות דעתו כי סאנופי הסתירה מהרשם פרטים מהותיים בנוגע לנסיבות גילוי הצורה הגבישית החדשה, שהתגלתה למעשה "בטעות ועל דרך המקרה" ולא כתוצאה ממחקר ייעודי, וכן כי כללה בבקשתה דוגמאות שגויות (דוגמה א') שהיה בידיה ידע לגבי חוסר נכונותן שנים רבות קודם לכן.
בפסק הדין נכתב כי "הטעיה מכוונת של רשם הפטנטים על ידי מבקש פטנט יכולה להצמיח למתחרים עילה לתביעת השבה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט". זוהי קביעה תקדימית, שכן באופן מסורתי, הסנקציות על הטעיית הרשם היו מוגבלות לדיני הפטנטים עצמם (כגון ביטול הפטנט).
החידוש המרכזי בפסק הדין הוא אימוץ "פרדיגמת הפרת כללי התחרות" כענף בתוך דיני עשיית עושר ולא במשפט. השופט מלצר, בהסכמת השופטת ברון, קבע כי דיני עשיית עושר אינם מוגבלים רק למקרים של נטילת רכוש פיזי, אלא חלים גם על התעשרות שבאה כתוצאה מהתנהגות בלתי הוגנת הפוגעת בכללי המשחק בשוק החופשי.
לפי פסק הדין, חובת תום הלב החלה על מבקש פטנט היא מוגברת, שכן הוא פועל אל מול רשות מנהלית המעניקה לו מונופול על חשבון הציבור. כאשר מבקש הפטנט מנצל לרעה את ההליך ומוסר מידע כוזב, הוא "שבר את כללי המשחק", וכל רווח שהפיק כתוצאה מהעיכוב בכניסת המתחרות לשוק נחשב להתעשרות "שלא כדין" שיש להשיבה.
למרות ההסכמה על העיקרון המשפטי, השופט ג' קרא נותר בדעת מיעוט בשאלת היישום במקרה הספציפי. לשיטתו, אוניפארם לא הוכיחה כי ההטעיה של הרשם היא זו שגרמה לה בפועל לעכב את כניסתה לשוק. הוא סבר כי אוניפארם הייתה מודעת לחולשת הפטנט של סאנופי ובכל זאת בחרה לא לקחת את הסיכון העסקי, ולכן אין קשר סיבתי ישיר בין מעשי סאנופי לנזקי אוניפארם.
מנגד, השופטת ענת ברון דחתה גישה זו וקבעה כי ההטעיה יצרה "ערפל" וחוסר ודאות בשוק שהעשיר את קופתה של סאנופי על חשבון הציבור והמתחרות. ברון הדגישה כי הטעיית הרשם מהווה שימוש לרעה בהליכי רישום, ואין לצפות מהמתחרה להוכיח "מה היה קורה אילו", שכן הנזק הראייתי נוצר על ידי המטעה עצמו.
פסק הדין שולח מסר ברור לחברות התרופות האתיות: מניפולציות ברישום פטנטים יעלו ביוקר. העליון קיבל את הערעור שכנגד של אוניפארם והורה להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לצורך "מתן חשבונות". המשמעות היא שסאנופי תידרש לחשוף את כל רווחיה ממכירת הפלוויקס בתקופת העיכוב, ואלו עשויים להגיע לעשרות מיליוני שקלים שישולמו לאוניפארם.
היועץ המשפטי לממשלה, שהתייצב בהליך, תמך עקרונית בהכרה בסעד של השבת רווחים במקרי הטעיה מכוונת, אך הזהיר מפני יצירת "הרתעת יתר" שתפגע ברצון של חברות להגיש בקשות פטנט לגיטימיות. בית המשפט קיבל את האיזון הזה וקבע כי רק הטעיה שנעשתה "ביודעין ובמתכוון" תקים את עילת ההשבה.
לסיכום, מדובר בניצחון משמעותי לחברות הגנריות ולציבור הצרכנים בישראל. פסק הדין קובע כי הליך רישום הפטנט אינו "מגרש פרטי" של החברה האתית, אלא כלי שנועד לשרת את הקידמה הטכנולוגית, ומי שינצל אותו לרעה יאבד את פירות התעשרותו.
ע"א 2167/16
