דרמה בשוק הקמעונאות: בית המשפט חייב את שופרסל להשיב עשרות מיליוני שקלים ללקוחות בגין גביית דמי חבר שלא כדין

דרמה בשוק הקמעונאות: בית המשפט חייב את שופרסל להשיב עשרות מיליוני שקלים ללקוחות בגין גביית דמי חבר שלא כדין

בפסק דין תקדימי וחריף שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, נקבע כי רשת שופרסל הפרה את חוק הגנת הצרכן כשלא הודיעה ללקוחות כרטיס האשראי על סיום שנת ההטבה ותחילת החיוב החודשי. בית המשפט דחה את טענת הרשת כי ההטבות שקיבלו הלקוחות "מקזזות" את הנזק, וקבע מנגנון פיצוי בהיקף עצום. "ללא שיניים, דיני הגנת הצרכן יהיו למרמס", קבע השופט.

רעידת אדמה בעולם מועדוני הלקוחות והאשראי בישראל: בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל אתמול (18.1.2026) תובענה ייצוגית רחבת היקף כנגד חברת שופרסל בע"מ ושופרסל פיננסים בע"מ, וקבע כי הרשת גבתה שלא כדין דמי חבר חודשיים ממאות אלפי מחזיקי כרטיס האשראי של המועדון. פסק הדין, המשתרע על פני עשרות עמודים, צפוי להוביל להשבה כספית המוערכת בעשרות רבות של מיליוני שקלים לציבור הצרכנים.

הפרשה החלה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה עוד בשנת 2017 על ידי התובע, אברהם אלעד גריינר. במוקד התביעה עמדה התנהלותה של שופרסל בשיווק כרטיס האשראי של המועדון (שהופעל באותן שנים בשיתוף עם "לאומי קארד"). המודל היה מוכר ומפתה: הצטרפות לכרטיס האשראי מזכה את הלקוח בפטור מדמי חבר למשך השנה הראשונה. אולם, בתום השנה, החלה שופרסל לחייב את הלקוחות בדמי חבר חודשיים בסך 3 שקלים.

לטענת התובע, שופרסל לא שלחה ללקוחות כל הודעה מוקדמת ("הודעה סטטוטורית") על סיום תקופת ההטבה ותחילת החיוב, כנדרש באופן מפורש בסעיף 13א לחוק הגנת הצרכן. החוק מחייב שליחת הודעה בכתב בתקופה שבין 60 ל-30 ימים לפני תום ההטבה, כדי למנוע מצב של "שגר ושכח" שבו הצרכן ממשיך לשלם מחיר גבוה יותר מבלי שנתן לכך את הדעת.

השופט מוטי פירר, שנתן את פסק הדין, אימץ את עמדת התובעים וקבע כי אי-משלוח ההודעה מהווה הפרה יסודית של החוק. המשמעות המשפטית היא דרמטית: חוזה ההתקשרות לגבי גביית דמי החבר בטל החל מתום השנה הראשונה, ושופרסל מחויבת להשיב את הכספים שגבתה.

אחת הסוגיות המרכזיות והמעניינות בפסק הדין הייתה טענת ההגנה של שופרסל, המכונה "טענת הקיזוז". הרשת טענה כי גם אם גבתה 3 שקלים בחודש שלא כדין, הרי שהלקוחות נהנו מהטבות, הנחות ומבצעים ייחודיים למחזיקי הכרטיס ששווים עולה בהרבה על דמי החבר. לשיטת שופרסל, הלקוחות למעשה "הרוויחו" מהעסקה ולא נגרם להם כל נזק, ולכן אין מקום להשבה. מומחה מטעם שופרסל אף העריך את שווי ההטבות בכ-206 מיליון שקלים, סכום הגבוה משמעותית מסך הגבייה העודפת.

השופט פירר דחה את הניסיון לבצע קיזוז מלא. בפסק דינו המנומק, הוא ניתח את הסוגיה דרך משקפי דיני "עשיית עושר ולא במשפט". השופט קבע כי שופרסל הפיקה רווחי עתק מהפעלת המועדון – לא רק מדמי החבר, אלא גם מעמלות סליקה, ריביות, הגדלת נאמנות לקוחות ואיסוף מידע צרכני יקר ערך. "לא מן הנמנע שמשלוח הודעה ללקוחות היה גורם לרבים להפסיק את חברותם", כתב השופט, וציין כי הרווחים של שופרסל מהמועדון נאמדים במאות מיליוני שקלים.

השופט הדגיש כי קבלת טענת הקיזוז במלואה תהפוך את הפרת החוק למשתלמת עבור שופרסל. הוא ציין כי "בכדי שעוסקים יכבדו את דיני הגנת הצרכן, כאב פגיעתם חייב לעלות על הרווח שבהפרתם".

בצעד מעשי, חילק בית המשפט את קבוצת הנפגעים (המונה כ-442,000 לקוחות) לשלוש תתי-קבוצות לצורך חישוב ההחזר, בהתבסס על התנהגותם הצרכנית:

1. "הבלתי מעוניינים": לקוחות שביטלו את הכרטיס באופן אקטיבי לפני תום תוקפו, או לקוחות שהחזיקו בכרטיס עד תום התוקף אך לא עשו בו שימוש כלל (או עשו שימוש זניח). קבוצה זו תקבל החזר מלא (100%) של דמי החבר שנגבו, בתוספת ריבית והצמדה.

2. "המעוניינים": לקוחות שבתום תקופת הכרטיס (לאחר 4 או 5 שנים) חידשו אותו באופן אקטיבי לתקופה נוספת והמשיכו לשלם. לגביהם נקבע כי גילו דעתם שהכרטיס משתלם עבורם, ולכן הם לא יקבלו החזר.

3. "הניטרליים" (הקבוצה הגדולה): הלקוחות הפאסיביים, שלא ביטלו את הכרטיס אך גם לא חידשו אותו באופן אקטיבי, והמשיכו לשלם את דמי החבר מכוח האינרציה. בית המשפט קבע כי לקוחות אלה יקבלו החזר בשיעור של שני-שלישים (66%) מדמי החבר ששילמו.

השופט דחה את הניסיון של שופרסל להטיל את האחריות על חברת האשראי (לאומי קארד), וקבע כי החובה לשלוח את ההודעה היא חובה אישית המוטלת על שופרסל כעוסק, וכי היא ידעה על המחדל ולא תיקנה אותו.

בסיום פסק הדין הורה בית המשפט לשופרסל לערוך תחשיב מדויק של סכומי ההשבה בתוך 60 יום ולהגיש דו"ח מפורט. כמו כן, ניתן צו עשה המחייב את שופרסל להקפיד מעתה ואילך על משלוח הודעות לצרכנים כחוק. סוגיית שכר הטרחה והגמול תידון לאחר קבלת נתוני ההחזר המדויקים והם צפויים משמעותיים למדי. 

ת"צ 62174-03-17