העליון נגד "תשתיות נפט": הליך מכרזי פגום ומידע שהוסתר יובילו לפיצויי קיום

העליון נגד "תשתיות נפט": הליך מכרזי פגום ומידע שהוסתר יובילו לפיצויי קיום

בפסק דין תקדימי, הפך בית המשפט העליון את החלטת המחוזי וקבע כי חברה ממשלתית שהסתירה מידע על אומדן מעודכן מחויבת בפיצוי בגין אובדן רווחים, גם אם המציעה לא עתרה בזמן אמת נגד ביטול המכרז.

בתאריך 19.3.2026, פרסם בית המשפט העליון פסק דין דרמטי המשרטט מחדש את גבולות האחריות של רשויות מנהליות ועורכי מכרזים כלפי משתתפים. בהרכב שכלל את השופטים עופר גרוסקופף, יעל וילנר ויחיאל כשר, קיבל בית המשפט את ערעורה של חברת "נ. אליאב הנדסת תשתיות וקורוזיה בע"מ" נגד חברת "תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ" (תש"ן), וקבע כי האחרונה תשלם פיצויי קיום בגין אובדן רווחים בעקבות התנהלות פגומה במכרז.

ראשיתו של ההליך במכרז פומבי שפרסמה תש"ן בפברואר 2023 לאספקת רכיבי הגנה קתודית. המערערת, המיוצגת על ידי עו"ד עמית לוין ועו"ד שגיא רבינוביץ', הגישה הצעה יחידה על סך של כ-1.22 מיליון ש"ח. ועדת המכרזים פסלה את ההצעה בטענה כי היא חורגת ב-70% מהאומדן הפנימי (שעמד על 726 אלף ש"ח בלבד) וביטלה את המכרז.

חברת נ. אליאב לא ויתרה והגישה השגה, בה טענה כי האומדן מיושן ואינו משקף את עליית מחירי הטיטניום העולמית בעקבות מגפת הקורונה והמלחמה באוקראינה. תש"ן דחתה את ההשגה במכתב לאקוני בן חמש מילים: "המכרז בוטל בהתאם לדין". אלא שמתחת לפני השטח, התגלתה תמונה אחרת: עוד בטרם נדחתה ההשגה, תש"ן כבר החזיקה באומדן חדש למכרז חוזר, שעמד על 1.28 מיליון ש"ח – סכום הגבוה מהצעת המערערת שנפסלה. מידע זה, יחד עם תוצאות מכרז סגור שאיששו את טענות המערערת, הוסתר ממנה בזמן אמת.

במוקד הדיון עמדה הלכת קסם מילניום, הקובעת ככלל כי מציע שקופח במכרז אינו יכול לתבוע פיצויי קיום (פיצוי על הרווח שנמנע ממנו) אם לא תקף קודם לכן את ההליך בעתירה מנהלית. בית המשפט המחוזי, שפסק דינו עמד לערעור, דחה את תביעת הפיצויים של המערערת בטענה שלא הגישה עתירה כזו בזמן אמת.

השופט עופר גרוסקופף, בכתיבה חדה קבע כי במקרה זה מתקיים "החריג הפרוצדורלי". המערערת לא הייתה יכולה להגיש עתירה אפקטיבית משום שתש"ן הסתירה ממנה את "האקדח המעשן" – העובדה שהרשות עצמה ידעה שהאומדן שלה שגוי. "הדגש בחריג הפרוצדורלי הוא על היעדר יכולת אפקטיבית של המציע להגיש עתירה," הסביר גרוסקופף, "בין אם מדובר בהתנהלות פגומה של עורך המכרז ובין אם מטעמים אחרים".

השופט יחיאל כשר הוסיף נדבך משמעותי לפסק הדין, כשהדגיש את חובת ההגינות המוגברת של חברה ממשלתית. לדבריו, תש"ן מושתקת מלטעון נגד הגשת התביעה משום שהיא עצמה מנעה מהמערערת את המידע הנחוץ לעתירה. "קשה להלום את התשובה שניתנה על ידי המשיבה," ציין כשר ביחס לדחיית ההשגה הלאקונית, "משהתברר שהנימוק שהיה בסיס להחלטה הינו מוטעה, הייתה מוטלת עליה החובה לגלות את הדבר".

גם השופטת יעל וילנר הסכימה עם התוצאה, אך הדגישה שיש לנקוט זהירות בקביעת השתקים כאלו בעתיד, כדי לא לרוקן מתוכן את הצורך במשוכות דיוניות.

בית המשפט העליון קבע כי התקיימו כל יסודות האחריות:

1. אחריות: נפל פגם בהחלטה בהשגה משום שהרשות התעלמה מתשתית עובדתית שבידיה.

2. קשר סיבתי: לו היה נעשה שימוש באומדן נכון, המערערת הייתה מוכרזת כזוכה במכרז הראשון (שכן הצעתה הייתה נמוכה מהאומדן המעודכן).

3. נזק: המערערת הוכיחה אובדן רווח סביר.

בסופו של יום, חויבה חברת תשתיות נפט ואנרגיה, המיוצגת על ידי עו"ד אשר אקסלרד ועו"ד יהודה ספז, לשלם למערערת פיצוי בסך 182,234 ש"ח בתוספת הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ב-2023. בנוסף, נפסקו לטובת המערערת הוצאות משפט בשתי הערכאות בסך 30,000 ש"ח.

עע"מ 69312-01-25