חלום המגורים שהפך לסיוט בטון: פיצויים של מאות אלפי שקלים למשתכנים בהרחבת קיבוץ גבת

חלום המגורים שהפך לסיוט בטון: פיצויים של מאות אלפי שקלים למשתכנים בהרחבת קיבוץ גבת

בית משפט השלום בעפולה קבע כי יזמית הבנייה, המהנדס והמפקחים התרשלו בתפקידם; אחד הבתים ייהרס כליל וייבנה מחדש בעלות של מאות אלפי שקלים

בפסק דין מהדהד שניתן אתמול (22 במרץ 2026), שם קץ בית משפט השלום בעפולה למאבק משפטי ממושך ומכאיב של שתי משפחות שביקשו לבנות את ביתן בהרחבה של קיבוץ גבת. כבוד השופט ויסאם חיר קיבל באופן חלקי את תביעתן של משפחות מגריסו-עבודי ובן-נון, וקבע כי שורה של כשלים תכנוניים וביצועיים הפכו את בתי החלומות למבנים מסוכנים וסדוקים, עד כדי הצורך בהריסתו המלאה של אחד מהם.

הפרשה החלה בשנת 2009, כאשר התובעים, יחד עם עשרות משפחות נוספות, ביקשו להצטרף לקהילת קיבוץ גבת. הם התקשרו עם הנתבעת 1, ד.א. דוראל נדל"ן יזום (2005) בע"מ, שפעלה כיזמית הפרויקט וניהלה את שיווק המגרשים, מינוי הקבלנים, המהנדסים והאדריכלים. למרות ההבטחות לליווי מקצועי ו"קליטה רכה", גילו המשפחות כבר במהלך שנת 2012 כי בתיהן מתמלאים בסדקים אלכסוניים ושברים בכל חלקי המבנה.

בדיקות המומחים העלו תמונה קשה: הקרקע באזור היא קרקע חרסיתית תופחת, הדורשת ביסוס עמוק וקפדני. אולם, בפועל בוצעו עבודות רשלניות שכללו קיצור של כלונסאות ואי-עמידה בדרישות המינימליות של התקן הישראלי.

אחד הגילויים המקוממים ביותר בפסק הדין נוגע להתנהלות הקבלנים והמפקחים בשטח. מעדויות שנשמעו בתיק עלה כי הקבלנים (נתבעים 3 בשני התיקים: סולימאן חוסיין מרעי וזיאד שעאר בע"מ) ביצעו חיתוך של שרוולי הכלונסאות כדי לחסוך בעלויות. המפקחים, רובי רזניק ודני שוסטר, טענו להגנתם כי הקבלן הצליח להונות אותם ולבצע את החיתוך בדיוק כשהמפקח יצא לשירותים או לארוחת צהריים.

השופט חיר דחה טענה זו נחרצות וקבע כי מדובר בהיעדר פיקוח נאות. המפקח רזניק אף הודה בחקירתו כי בשל הסכום הנמוך ששילמו לו המשתכנים, לא השתלם לו להיות נוכח באתר באופן יומיומי, ובחר לבצע "פיקוח מרוכז" במקום פיקוח צמוד כפי שהתחייב בהסכם.

השופט לא חסך בביקורת גם כלפי המהנדס הקונסטרוקטור, תאיר קדמאני (קדמאני מהנדסים), וקבע כי הפר את חובתו לפיקוח עליון. קדמאני תכנן את יסודות הבתים מבלי לוודא שבוצעה חקירת קרקע ספציפית לכל מגרש, והסתמך על דו"ח כללי בלבד.

גם כלפי הצד השלישי, יועץ הקרקע ד"ר באסם חזן, נקבע כי סיפק דו"ח כללי ומטעה שהמליץ על אורך כלונסאות קצר, בעוד התקן לקרקע מסוג זה דורש אורך כלונסאות יותר ארוכות.

בשל חומרת הליקויים, אימץ בית המשפט את חוות דעתו של המומחה מטעמו, המהנדס צבי רום, ופסק כדלקמן:

• למשפחת בן-נון: פיצוי בסך 671,000 ₪ (בתוספת מע"מ) לצורך הריסת השלד הקיים ובנייתו מחדש, בתוספת 100,000 ₪ בגין עגמת נפש ועלויות נוספות עבור פינוי, מדידות ופיקוח צמוד.

• למשפחת מגריסו-עבודי: פיצוי בסך 196,326 ₪ עבור תיקון ליקויים, 152,244 ₪ עבור תכנון דריכה והקשחה, וכן 250,000 ₪ בגין ירידת ערך מהותית של הנכס שיסבול מ"היסטוריה של סדיקה" לעד. בנוסף, נפסקו להם 65,000 ₪ בגין עגמת נפש.

בית המשפט קבע חלוקת אחריות בין הנתבעים: יזמית הבנייה (דוראל) והמהנדס קדמאני יישאו ב-20% מהאחריות כל אחד, בעוד הקבלנים והמפקחים יישאו ב30% כל אחד. עם זאת, כלפי התובעים, כל הנתבעים חבים בפיצוי "ביחד ולחוד".

השופט חיר סיכם את פסק הדין בקביעה כי "חברו יחד מספר בעלי מקצוע שכל אחד לגופו לא ביצע את עבודתו כיאות", ובכך גרמו לנזק כבד ומתמשך למשפחות שכל רצונן היה לבנות בית בקיבוץ.

ת"א 62476-02-17; ת"א 62554-02-17