כשחוסר תום הלב פוגש את דיני הקניין: על "להטוטנות משפטית" וסופיות הדיון בבוררות – עו"ד מיכאל דבורין

עולם הליטיגציה האזרחית מספק לנו לא פעם הצצה אל הפינות האפלות של האסטרטגיה המשפטית, אך פסק הדין הטרי שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים בפרשת וינד נ' קראוס בחודש מרץ 2026, מהווה שיעור מאלף בשלושה תחומים קריטיים: דיני בוררות, דוקטרינת ההשתק ובעיקר –- חובת תום הלב הדיונית.

לב הסכסוך נעוץ בדירה ברחוב כתב סופר 16 בירושלים. בשנת 2016, פסק הבורר הרב אברהם צבי הכהן כי המבקש, מאיר יצחק וינד, והמשיבים, משפחת קראוס, הם שותפים בנכס . על פניו, וינד החזיק בידיו "נכס משפטי" יקר ערך – פסק בוררות המעניק לו 35.8% מהזכויות בדירה.

אלא שכאן מתחילה הבעיה המוסרית והמשפטית. במקום לפעול לאישור הפסק או למימושו, וינד בחר בטקטיקה של "נעלם מהשטח". הוא הפסיק לשלם את תשלומי המשכנתא, הפסיק לגבות שכירות ואף הצהיר בפני קראוס כי הוא "יצא מהתמונה".

מבחינה משפטית, פסק הדין של השופטת עינת אבמן-מולר מבהיר נקודה קריטית: פסק בוררות אינו שטר שניתן לשמור במגירה לעשור ולשלוף אותו רק כשנוח. למרות שחוק הבוררות אינו קובע מועד התיישנות ספציפי לאישור פסק, בתי המשפט לא יאפשרו שימוש בו כאשר השיהוי נגוע בחוסר תום לב ובמניעות.

הנקודה המעניינת ביותר בפרשה זו, המדגימה את חשיבות הדיוק והעקביות בטיעון המשפטי, היא הליך הארנונה משנת 2017. כאשר עיריית ירושלים תבעה את וינד על חובות ארנונה בגין הדירה, הוא הגיש תצהיר נחרץ בו טען שאין לו כל זיקה לדירה ושעסקת הרכישה שלו בוטלה.

כעבור מספר שנים, כשראה שמשפחת קראוס הצליחה להכשיר את הזכויות בנכס במאמץ רב, חזר וינד לבית המשפט וביקש לאשר את פסק הבוררות מ-2016 המעניק לו בעלות.

כאן נכנסת לפעולה דוקטרינת ההשתק השיפוטי. בית המשפט קבע בנחרצות כי וינד מושתק מלהעלות טענה לזכויות קנייניות הסותרת חזיתית את הצהרותיו בהליך קודם. המסקנה המקצועית ברורה: מערכת המשפט לא תסבול "להטוטנות" שבה בעל דין מתכחש לבעלות כדי להתחמק מחובות (ארנונה), ואז טוען לבעלות כדי לזכות בזכויות.

פסק הדין עוסק גם במשוכה הפרוצדורלית של סעיף 27(א) לחוק הבוררות. וינד ניסה לבטל פסק בוררות מאוחר יותר מ-2019 (של בית דין צדק בני ברק) שקבע כי אין לו זכויות בדירה. בית המשפט דחה ניסיון זה על הסף.

המסר לעורכי דין ולמתדיינים הוא חד: מועדים הם לא המלצה. בקשה לביטול פסק בוררות יש להגיש תוך 45 ימים. המתנה של שנים, ללא "טעם מיוחד", סוגרת את הדלת בפני בעל הדין, גם אם יש לו טענות מהותיות על חריגה מסמכות.

מה ניתן ללמוד מפרשת וינד נ' קראוס?

• עקביות היא שם המשחק: תצהיר שניתן בהליך אחד (אפילו מול הרשות המקומית) ירדוף אתכם בכל הליך עתידי.

• אל תחכו עם אישור פסק בוררות: אם זכיתם בבוררות, פעלו לאישורה בהקדם. שיהוי של שנים, המלווה בהתנהגות סותרת, עלול להפוך את הפסק לנייר חסר ערך.

• תום לב מעל הכל: בתי המשפט היום, יותר מבעבר, משתמשים בעקרון תום הלב כדי לחסום הליכים שנראים כניצול לרעה של המערכת.

בפרשה זו, בית המשפט עשה צדק עם משפחת קראוס, שנאלצה להתמודד עם טענות סותרות ומתחלפות במשך שנים. חיובו של וינד בהוצאות בסך 35,000 ₪ משקף את מורת רוחו של בית המשפט מהתנהלות זו.

נתקלתם בסכסוך מקרקעין סבוך? פסק בוררות שניתן לטובתכם לא כובד או שאתם מתמודדים עם טענות סותרות של הצד שכנגד? משרדנו, דבורין ושות', בעל ניסיון עשיר של עשרות שנים בליטיגציה מורכבת ודיני בוררות, עומד לרשותכם. פנו אלינו עוד היום לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי, יסודי וחסר פשרות.