מיליון אירו על השולחן: בית המשפט המחוזי הכריע בדרמת ההימורים של מונטנגרו
תביעת ענק של איל הימורים נגד איש עסקים ישראלי הסתיימה בניצחון חלקי בלבד; השופט שמואל מנדלבום דחה את מרבית התביעה לאחר שגרסת התובע לגבי "הפקדות קריפטו" בקזינו התגלתה כמשענת קנה רצוץ, אך חייב את הנתבע ב-1.2 מיליון ש"ח בשל חוב קודם שהודה בו בכתב.
עולם ההימורים הנוצץ של מונטנגרו, המפגשים בלובי של מלונות פאר, והעברות מסתוריות של מטבעות קריפטוגרפיים הגיעו אל סיומם בחדר הדיונים של בית המשפט המחוזי בחיפה. בפסק דין מפורט שניתן ביום 24 במרץ 2026, הכריע כבוד השופט שמואל מנדלבום בתביעה שהגיש ניל גלאקר, אזרח בריטי ותושב לונדון המוגדר כ"יועץ הימורים", נגד שבתאי יעקובי, איש עסקים ישראלי.
במרכז התיק עמדה השאלה האם הסכם הלוואה על סך מיליון אירו שנחתם בין חברים ותיקים הוא חוזה מחייב או שמא מדובר בכסות משפטית להימורים בלתי חוקיים שאינם ניתנים לאכיפה בישראל. בסופו של יום, השופט בחר בדרך האמצע: הוא דחה את מרבית התביעה (660,000 אירו), אך קיבל את חלקה הקטן יותר (340,000 אירו), תוך שהוא מותח ביקורת על מהימנותם של שני הצדדים כאחד.
הקשר בין גלאקר ליעקובי החל כחברות רבת שנים סביב שולחנות הקזינו. לפי כתב התביעה, גלאקר העמיד ליעקובי הלוואות שונות לצורכי הימורים בקזינו "קווין" (Queen) ובקזינו "אוואלה" במונטנגרו. בנובמבר 2021, לאחר שיעקובי כבר צבר חוב קודם, נחתם בין השניים הסכם הלוואה בלובי של מלון, במסגרתו נמסרו לגלאקר שני שיקים בסכום כולל של כ-4 מיליון ש"ח.
גלאקר, שיוצג על ידי עו"ד מיכאל עירוני, טען כי העמיד לרשות יעקובי "דיפוזיט" (פיקדון) של מאות אלפי אירו בקזינו, שהומר לצ'יפים למשחק. אלא שדווקא כאן, בלב התביעה, גילה בית המשפט חורים משמעותיים. השופט מנדלבום קבע כי גלאקר לא הצליח להוכיח שהכספים אכן הועברו ליעקובי. מסמכי ה"בלוקצ'יין" שהוגשו כראיה להעברות קריפטו התגלו כחסרי ערך: הם לא נשאו תאריכים, לא ציינו את זהות המעביר או הנעבר, והתובע עצמו הודה על דוכן העדים כי הוא "רואה אותם לראשונה".
"התקשיתי לתת אמון בגרסת התובע לפיה הוא היה מקור הכסף," כתב השופט מנדלבום בפסק הדין, תוך שהוא מציין את חוסר ההיגיון המסחרי בהלוואה ללא ריבית בסכום עתק כזה.
מנגד, שבתאי יעקובי, שיוצג על ידי עו"ד דוד ביטון, הציג קו הגנה לוחמני. הוא טען כי מדובר ב"חוזה הימורים" פסול, וכי גלאקר הוא למעשה "איש קש" של בעלי הקזינו. יעקובי הרחיק לכת וטען כי בנסיעותיו למונטנגרו היה תחת השפעת אלכוהול וחומרים משני תודעה, וכי המשחקים אורגנו בצורה לא חוקית מחוץ לשעות הפעילות כדי לגרום לו להפסיד.
אלא שהשופט לא מיהר לקנות את גרסת הקורבן של יעקובי. התברר כי יעקובי מחק במכוון הודעות וואטסאפ מהתכתובת בין השניים – הודעות שמהן עלה בבירור כי הוא הודה בחוב הקודם שלו (340,000 אירו) ואף הבטיח להסדיר אותו בטרם יצא לנסיעה השנייה. "יעקובי יצר מצג שווא כלפי גלאקר כדי שיארגנו לו משחק נוסף," קבע השופט, "מדובר בחוסר תום לב מהותי."
בית המשפט יישם את דוקטרינת "העיפרון הכחול", המאפשרת להפריד בין חלקי חוזה. השופט קבע כי בכל הנוגע לסכום של 660,000 אירו, גלאקר כשל בהוכחה פשוטה של העמדת הכסף. אולם, בכל הנוגע ל-340,000 האירו שקדמו להסכם – יעקובי הודה בקיומם בתכתובות שונות והסכים לסלקם כנגד קבלת זכות למשחק נוסף.
למרות שמדובר בחוזה הימורים, השופט מנדלבום קבע כי אין לפטור את יעקובי מהתשלום. הוא הדגיש כי חוק החוזים אינו אמור לשמש עיר מקלט לאנשים שנוטלים התחייבויות בחוסר תום לב ומנסים להתחמק מהן באמתלות משפטיות.
בסיכומו של דבר, יעקובי חויב לשלם לגלאקר סך של 1,224,000 ש"ח (הערך השקלי של 340,000 אירו נכון למועד הגשת התביעה), בתוספת ריבית והצמדה. בנוסף, הנתבע חויב בשכר טרחת עורך דין בשיעור של 12% בתוספת מע"מ ובהוצאות משפט נוספות. פסק הדין מהווה תזכורת חדה לכך שגם בעולם האפור של בתי הקזינו בחו"ל, למילים ולהודעות וואטסאפ יש מחיר כבד בבית המשפט בישראל.
ת"א (חיפה) 49226-01-22
