"סוכר בכמות גבוהה" – אבל האם הוא גלוי מספיק? בית המשפט אישר תובענה ייצוגית נגד קוקה-קולה ישראל
השופט אבי גורמן קבע כי קיימת עילה לכאורה נגד החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בטענה כי סימנה את מוצריה בסמלים אדומים הקטנים מהנדרש בחוק; במסגרת הסדר דיוני, החברה תגדיל את קוטר הסימונים על מגוון משקאות, בעוד טענות על "חזית כפולה" וסימון אדום על רקע אדום נדחו.
בתום מאבק משפטי סבוך ודיונים רוויי חוות דעת מומחים, קיבל השופט אבי גורמן מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד החלטה דרמטית המטלטלת את שוק המשקאות הקלים בישראל. ביום ה-27 במרץ 2026, אישר בית המשפט את בקשתם של פנחס יוסף גרינברג, עופר בן דוד ואלון פקטר לאשר תובענה ייצוגית נגד החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ (יצרנית ומשווקת מוצרי קוקה-קולה, פריגת, פיוז-טי ועוד). לב העניין: הטענה כי החברה הקטינה את סמלי המזון האדומים ("סוכר בכמות גבוהה") בניגוד לתקנות, ובכך פגעה ביכולת הצרכנים להבין את הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בצריכת המשקאות.
תחילתו של ההליך בבקשת אישור שהגישו המבקשים, באמצעות עורכי הדין ראובן מושקין ושלמה ינאי. לטענתם, המשיבה הפרה באופן שיטתי את חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) ואת תקנות הסימון התזונתי משנת 2017. המבקשים טענו כי המשיבה בחרה לסמן את מוצריה בסמלים אדומים שקוטרם קטן מהנדרש, ובמקרים מסוימים אף "החביאה" את הסימון על ידי בחירת גוונים דומים או הימנעות מסימון בחזיתות כפולות של האריזה.
במרכז התביעה עמדה טענה מטרידה: המשיבה, כגורם דומיננטי בשוק, ניסתה לכאורה לטשטש את נראות הסימון כדי להפחית את הרתעת הציבור מצריכת סוכר. המבקשים גיבו את טענותיהם בחוות דעתו של המומחה הרפואי ד"ר איתן גיאת, אשר פירט את הנזקים הבריאותיים החמורים של צריכה עודפת של שתייה מתוקה, וטען כי סימון לקוי מוביל ישירות לצריכה מוגברת ומזיקה.
מנגד, החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, שיוצגה על ידי עורכי הדין מוטי ארד ולין אוחיון, דחתה את הטענות מכל וכל. החברה טענה כי כל מוצריה מסומנים כדין וכי קוטר הסימון נגזר ממבנה הבקבוקים ומהקימורים שלהם, בהתאם לפרשנות טכנית של התקנות.
אחת הטענות המעניינות של המשיבה נגעה למיתוג ה"אדום על אדום". לטענתה, השימוש בצבעי אדום ולבן מזוהה עם קוקה-קולה למעלה מ-100 שנים בכל העולם, ואין בדרישות החוק הוראה המחייבת שינוי צבעי המותג כדי ליצור ניגוד חזותי לסימון האדום. כדי לחזק את עמדתה, הציגה החברה סקר צרכנים שערך פרופ' יצחק כ"ץ וחוות דעת של פרופ' חזי אופיר, לפיהן הגדלת הסימון במילימטרים ספורים היא חסרת השפעה סטטיסטית על החלטת הרכישה של הצרכן הישראלי, המודע ממילא לכמויות הסוכר במשקאות אלו.
התפנית בתיק חלה כאשר גורמי המקצוע מטעם המדינה – הממונה על הגנת הצרכן והיועצת המשפטית לממשלה – הגישו את עמדתם. גורמי המקצוע צידדו בעמדת המבקשים בכל הנוגע לקוטר הסימון, וקבעו כי דרך החישוב של המשיבה הייתה שגויה וכי הסימונים אכן היו קטנים מהנדרש. עם זאת, המדינה דחתה את הטענות בדבר "חזית כפולה" או הצורך בשינוי רקע המותג (אדום על אדום), בקבעה כי אין לכך עיגון בתקנות הקיימות.
השופט גורמן אימץ את עמדת המדינה והמליץ לצדדים להגיע להסדר. בהתאם לכך, אישר בית המשפט הסדר דיוני שבו המשיבה התחייבה לתקן ולהגדיל את סימוני ה"סוכר בכמות גבוהה" על מגוון רחב של מוצרים בתוך שנה. כך למשל, בבקבוקי קוקה-קולה 1.5 ליטר וליטר אחד, יוגדל הסימון מ-20 מ"מ ל-25 מ"מ. במוצרי פיוז-טי ופריגת 1.5 ליטר, יוגדל הסימון ל-30 מ"מ.
בנימוקיו לאישור התובענה, קבע השופט גורמן כי קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המהותיות יוכרעו לטובת הקבוצה. "אופן הסימון שנעשה עד כה על ידי המשיבה היה, כך נראה, שלא בהתאם לדרישות שקבע המחוקק", כתב השופט בהחלטתו. הוא הדגיש כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה ביותר לברר את המחלוקת, במיוחד במקרה שבו הנזק האישי לכל צרכן הוא קטן, אך הנזק המצטבר לציבור ולבריאותו עשוי להיות משמעותי.
הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הוגדרה ככל מי שרכש או שתה את מוצרי המשיבה החייבים בסימון אדום, ולא ראה את הסימון או לא הורתע ממנו מספיק בשל גודלו, וזאת עד למועד תיקון הסימונים בפועל.
בעוד שההסדרה העתידית (גודל הסימון) כבר הוסכמה, המאבק על העבר רק מתחיל. כעת יצטרך בית המשפט להכריע בשאלות מורכבות: האם הצרכנים זכאים לפיצוי כספי על הנזק הבריאותי או על הפגיעה באוטונומיה? מהו מספר חברי הקבוצה ומה היקף הנזק הכספי הכולל? המבקשים כבר רמזו כי הפיצוי עשוי להגיע למאות מיליוני שקלים, בעוד המשיבה עומדת על כך שלא נגרם כל נזק.
השופט גורמן קבע כי על המבקשים להגיש כתב תביעה מתוקן עד מאי 2026, ודיון ההוכחות הבא נקבע לחודש ספטמבר 2026. עד אז, חובת ההוכחה על הקשר שבין גודל המדבקה לבריאות הציבור תעמוד במרכז הזירה המשפטית.
ת"צ (מרכז) 43581-02-23
