ביהמ"ש המחוזי סילק על הסף את התביעה הייצוגית נגד "בי-קיור לייזר"
השופט הבכיר רון סוקול קבע כי עמותת "הצלחה" לא הוכיחה קושי באיתור תובע מייצג בעל עילה אישית מקרב הגופים המוסדיים; פסק הדין מדגיש את המגמה המצמצמת של העליון בנוגע לזכות העמידה של ארגונים בתיקי ניירות ערך
ביום ה-28 במרץ 2026, פרסם בית המשפט המחוזי בחיפה החלטה דרמטית בעניינם של ארגונים חברתיים המבקשים להוביל תביעות ענק בשוק ההון. השופט הבכיר רון סוקול הורה על סילוקה על הסף של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה על ידי עמותת "הצלחה – לקידום חברה הוגנת" נגד חברת אריקה כרמל בע"מ (המוכרת כמותג "בי-קיור לייזר"), בעלי השליטה בה, הדירקטורים והחתמים שליוו את הנפקתה.
ראשיתה של הפרשה בשנת 2021, עת יצאה חברת אריקה כרמל, העוסקת בייצור מכשירי לייזר רך לטיפול בכאבים, להנפקה ראשונה לציבור (IPO). במסגרת התשקיף, הציגה החברה תחזיות אופטימיות במיוחד, שכללו יעד מכירות של 150 מיליון ש"ח לשנת 2021 וציפייה ליציבות ברווחיות הגולמית. ההנפקה הושלמה ביולי 2021, תוך גיוס של כ-108 מיליון ש"ח ממשקיעים מוסדיים.
אולם, חודשים ספורים לאחר שהחל המסחר במניותיה בבורסה בתל אביב, התמונה הוורודה החלה להיסדק. דיווחי החברה חשפו הכנסות נמוכות משמעותית מהצפוי והפסד תפעולי, מה שהוביל לצניחה חופשית בשער המניה. במועד הגשת בקשת האישור המקורית, איבדה המניה כ-89% מערכה ביום ההנפקה.
עמותת "הצלחה", המיוצגת על ידי עו"ד גיל רון, טענה כי התשקיף כלל מצגי שווא והטעיות חמורות, וכי ליעד המכירות שהוצג לא היה בסיס ריאלי. מנגד, החברה ובעלי השליטה (המשיבים 5-1), שיוצגו על ידי עו"ד גלעד וקסלמן, הדירקטורים שיוצגו על ידי עו"ד נדב וייסמן, והחתמים שיוצגו על ידי עו"ד אהרן מיכאלי, דחו את הטענות מכל וכל ודרשו את סילוק התביעה על הסף.
הסוגייה המשפטית המכרעת שעמדה לפתחו של השופט סוקול לא הייתה בשלב זה תוכן ההטעיה עצמה, אלא יכולתה של עמותה רשומה לשמש כ"תובע מייצג" בשם גופים מוסדיים חזקים. חוק תובענות ייצוגיות מאפשר לארגון להגיש תביעה רק כאשר קיים קושי ממשי באיתור תובע בעל עילה אישית.
בפסק דינו המנומק, אימץ השופט סוקול את הלכת בית המשפט העליון בפרשת UBS (מינואר 2025), וקבע כי אין מקום לאפשר לארגון להגיש תביעה בשמם של גופים מוסדיים שלהם ידע רחב, משאבים כלכליים ונגישות מלאה למערכת המשפטית. השופט ציין כי "הימנעות הגופים המוסדיים מלהצטרף להליך אינה מלמדת בהכרח על כשלי שוק, אלא עשויה לנבוע מהערכה מושכלת של סיכויי התביעה או שיקולים מסחריים לגיטימיים".
עמותת "הצלחה" טענה לקיומו של ניגוד עניינים מוסדי שמונע מהגופים המוסדיים לתבוע, אך בית המשפט קבע כי מדובר בטענה כללית שאינה מגובה בראיות במקרה הספציפי הזה. "אין בכוחן של טענות אלה כדי להצדיק כפיית תביעה על הגופים המוסדיים", נכתב בהחלטה.
מעבר לסוגיית המשקיעים המוסדיים, השופט סוקול מתח ביקורת על המבקשת גם בנוגע לקבוצת המשקיעים מהשוק המשני (הציבור הרחב שרכש מניות בבורסה לאחר ההנפקה). נקבע כי העמותה לא הציגה תשתית ראייתית המלמדת על היקף קבוצה זו או על קושי ממשי לאתר תובע פרטי מתוכה.
בנוגע לדירקטורים החיצוניים (המשיבים 8-6), בית המשפט מצא כי התביעה נגדם הייתה רעועה במיוחד מלכתחילה, שכן הם מונו לתפקידם רק חודשים לאחר פרסום התשקיף המטעה לכאורה. השופט הבהיר כי אין בסיס לייחס להם אחריות להטעיה בתשקיף שפורסם לפני כהונתם, וכי המבקשת גררה אותם להליך למרות שהוצע לה למחוק אותם בשלבים מוקדמים יותר.
בסיכומה של ההחלטה, קבע השופט סוקול כי "המבקשת לא השכילה לשכנע כי יש להתיר לה להתייצב בשמם של חברי הקבוצה". כתוצאה מכך, הבקשה לאישור התביעה הייצוגית סולקה על הסף.
כביטוי למורת רוחו מהתנהלות ההליך ומהתעקשות המבקשת להמשיך בתביעה גם נגד משיבים שלא הייתה עילה מבוססת נגדם, הטיל בית המשפט על עמותת "הצלחה" תשלום הוצאות משפט בסך כולל של 45,000 ש"ח (15,000 ש"ח לכל אחת משלוש קבוצות המשיבים).
פסק דין זה מהווה נדבך נוסף בביצור המעמד של תובעים בעלי עילה אישית על פני ארגוני עמידה, במיוחד בזירה המורכבת של שוק ההון, ומבהיר כי בתי המשפט לא ימהרו לאשר "תביעות מטעם" כאשר הנפגעים הם גופים פיננסיים בעלי יכולת.
תצ (חיפה) 407-09-22
