תביעת ה"חסימה" בפייסבוק הסתיימה במפלה: עו"ד יעקב כשדי חויב ב-20 אלף ש"ח הוצאות
בית משפט השלום בנתניה דחה את תביעתו של עו"ד כשדי נגד ראש מועצת תל מונד, לין קפלן, לאחר שקבע כי לא הוכחה עילת תביעה נזיקית; השופט מתח ביקורת חריפה על התובע שהסתיר את היותו יריב פוליטי המנהל אתר בשם "חרא.ישראל" שבו גידף את הנתבעות.
ביום ה-29 במרץ 2026, ניתן בבית משפט השלום בנתניה פסק דין המהווה תמרור אזהרה למשתמשי רשתות חברתיות המנסים לגרור מחלוקות פוליטיות אל שדה הנזיקין. כבוד השופט חילמי חג'וג' דחה באופן גורף את תביעתו של עו"ד יעקב כשדי, תושב תל מונד, נגד ראש המועצה המקומית לין קפלן ונגד המועצה עצמה. התביעה, שעמדה על סך של 50,000 ש"ח, התבססה על הטענה כי חסימתו של התובע מחשבונות הפייסבוק של הנתבעות מהווה פגיעה בחופש הביטוי וברשלנות.
התובע, עו"ד יעקב כשדי, טען כי נחסם שלא כדין מחשבון הפייסבוק האישי של ראש המועצה לין קפלן וכן מעמוד הפייסבוק הרשמי של המועצה המקומית. לטענתו, פעולות אלו מנעו ממנו גישה למידע חיוני, במיוחד בתקופת מלחמה, ופגעו בכבודו ובחופש הביטוי שלו. כשדי ביקש לבסס את תביעתו על עוולות של "הפרת חובה חקוקה" ו"רשלנות", תוך שהוא נסמך על חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ועל פסק הדין המוכר בעניין "קוניק", שעסק בחסימת תושבים על ידי נבחרי ציבור.
מנגד, הנתבעות הציגו תמונה שונה בתכלית. ראש המועצה לין קפלן, שיוצגה על ידי עוה"ד נועה בן אריה,, טענה כי כשדי אינו "אזרח תמים" אלא שחקן פוליטי ויריב מר המנהל נגדה מסע השחרה בוטה. היא הדגישה כי החסימה נעשתה בפרופיל האישי שלה, שם היא מבקשת לשמור על פרטיותה ועל תמונות משפחתה, ולא בעמוד הציבורי שנותר פתוח לעיון. המועצה המקומית תל מונד, שיוצגה על ידי עוה"ד אייל בוקובזה, הכחישה כי התובע נחסם מעמוד המועצה וטענה כי לא הובאה לכך כל הוכחה.
בפסק דינו, הקדיש השופט חג'וג' ניתוח מעמיק לשאלת הפיצוי בגין פגיעה בזכויות יסוד. השופט הבהיר כי שיטת המשפט הישראלית טרם הכירה ב"עוולה חוקתית" כעילת תביעה עצמאית המאפשרת פסיקת פיצויים בנזיקין. "על מנת לקבל סעד כספי בגין פגיעה בזכות חוקתית," כתב השופט, "על התובע להראות פגיעה בהתאם לעוולות הנזיקיות הקלאסיות".
בית המשפט קבע כי התובע כשל לחלוטין בהוכחת רכיבי הרשלנות או הפרת החובה החקוקה. השופט ציין כי טענתו של כשדי, לפיה ראש המועצה "הבינה באופן שגוי" את אופי החשבון שלה כפרטי, אינה מקימה עילת רשלנות. "שיקול דעת שיתברר כשגוי אינו מקיס חזקה לרשלנות," נקבע בפסק הדין. בנוסף, לגבי המועצה המקומית, נקבע כי התובע לא הציג ראיות ממשיות לכך שנחסם, וצילומי המסך שהגיש היו חסרי תאריכים ולא הוו הוכחה מספקת.
חלק ניכר מפסק הדין הוקדש להתנהלותו של עו"ד כשדי, אשר ספג ביקורת חריפה מהשופט חג'וג'. התברר כי התובע הסתיר מבית המשפט את העובדה שהוא מנהל אתר אינטרנט בשם "חרא.ישראל", שם הוא נוהג לכתוב על הנתבעות באופן בוטה.
במסגרת האתר, העניק כשדי לראש המועצה קפלן את "מדליית הזהב השבועית של חרא.ישראל" וכינה אותה בכינויים כגון "אסתטיקה רעילה". גם מנכ"לית המועצה, תהילה מימון, זכתה ל"מדליית כסף" ולדירוג ב"מדד החרא" שהקים התובע. השופט קבע כי התובע "גילה טפח אך כיסה טפחיים", והסתיר את העובדה שהוא יריב פוליטי שהתמודד בבחירות המקומיות.
"מן הראוי היה שהתובע יפרוס בפני בית המשפט את מלוא התמונה העובדתית כהווייתה," כתב השופט חג'וג', והוסיף כי התביעה במתכונתה הנוכחית לא נועדה אלא "להכעיס ולהתריס". עוד צוין כי התובע הסתיר קיומם של הליכים משפטיים קודמים שניהל נגד המועצה באותו עניין ממש.
לאור דחיית כל טענות התובע, החליט בית המשפט לחייב את עו"ד כשדי בהוצאות משמעותיות. השופט הטיל עליו לשלם 10,000 ש"ח ללין קפלן ו-10,000 ש"ח נוספים למועצה המקומית, ובסך הכל 20,000 ש"ח.
פסק הדין מדגיש את ההבחנה בין זירת השיח הציבורי ברשתות החברתיות לבין אולמות המשפט, ומבהיר כי ביקורת פוליטית – גם אם היא לגיטימית כשלעצמה – אינה יכולה להפוך לכלי ניגוח משפטי כאשר היא נעשית בחוסר תום לב ותוך שימוש בשפה בוטה.
ת"א 18255-01-24
