מותגי אופנה, האשמות בגזל והוצאות של 50 אלף ש"ח: הדרמה במחלקה הכלכלית בחיפה
השופט מוחמד עלי התיר לאיש העסקים יוני לייבל אפשטיין לתקן את תביעתו נגד שותפו לשעבר יעקב חן בפרשת "מזל טוב שיווק מותגים", למרות קביעה כי התנהלותו לקתה בחוסר תום לב ושיהוי; "התיקון יסיג את ההליך לאחור, אך ימנע כפל התדיינויות"
במסדרונות המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בחיפה, נדמה כי המותג "מזל טוב" לא הביא עימו בשורה של נחת לבעליו. ביום ה-29 במרץ 2026, פרסם כבוד השופט מוחמד עלי החלטה דרמטית המאפשרת את הרחבת חזית המריבה בין שני שותפים לשעבר בעסקי ייבוא האופנה מאיטליה. למרות ביקורת חריפה על העיתוי והתנהלות התובע, בית המשפט העדיף את היעילות הדיונית ארוכת הטווח על פני סגירת דלתות בפני טענות חדשות.
תחילתו של הסכסוך בשנת 2020, עת ייסדו יוני לייבל אפשטיין, תושב איטליה, ויעקב חן את חברת "מזל טוב שיווק מותגים 2020 בע"מ". החברה התמקדה בייבוא ושיווק של מותגי אופנה יוקרתיים, בעיקר מאיטליה, שם מתגורר אפשטיין. אלא שהאידיליה העסקית התפוגגה במהירות, ובמקומה צצו האשמות קשות על קיפוח, גזל הזדמנויות עסקיות והברחת נכסים.
אפשטיין הגיש את תביעתו המקורית בנובמבר 2023, כשהוא דורש פירוק של השותפות ומינוי בודק פיננסי. מנגד, חן וחברת "ג'נטה מוריה" שבבעלותו לא נותרו חייבים והגישו תביעה שכנגד, בה טענו כי דווקא אפשטיין הוא זה שפגע בקשרים העסקיים של החברה, בין היתר עם המותג המוכר MC2 Saint Barth, וניצל הזדמנויות עסקיות לטובת חברות שבשליטתו באיטליה.
הבקשה שעמדה במוקד ההחלטה הנוכחית היא בקשתו של אפשטיין לתקן את כתב התביעה באופן יסודי. אם בתחילה ביקש אפשטיין "לשבור את הכלים" באמצעות פירוק, כעת הוא מבקש סעד של "היפרדות" – קרי, שחן יחויב לרכוש את מניותיו לפי שווי של כ-1.8 מיליון ש"ח. בנוסף, ביקש אפשטיין להוסיף עילות של גזל סודות מסחריים, תרמית והפרת חובות אמונים, תוך דרישה להשבת כספים בסך מאות אלפי שקלים.
הנתבעים, יעקב חן וחברת ג'נטה מוריה התנגדו בתוקף למהלך. הם טענו כי מדובר בשיהוי ניכר, שכן רוב העובדות היו ידועות לאפשטיין כבר לפני שנתיים. לטענתם, התיקון נועד לסרבל את ההליך ולשנות את פניו "מקצה אל קצה" לאחר שכבר הוגשה חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט.
השופט מוחמד עלי לא חסך את שבטו מאפשטיין. בהחלטתו ציין השופט כי התיקון המבוקש חורג באופן ניכר מהתביעה המקורית וכי יש בו מידה של "חוסר תום לב". השופט תמה מדוע המתין אפשטיין עד לאחר הגשת חוות דעתו של המומחה, רו"ח חוסאם בשארה, כדי להעלות טענות שהיו באמתחתו זמן רב.
"אפשטיין צעד דרך ארוכה עם הצד שכנגד עד לקבלת חוות הדעת… ולא התריע כי באמתחתו טענות נוספות", כתב השופט עלי. הוא הוסיף כי התיקון צפוי להסיג את ההליך לאחור, לעכב את בירור הזכויות ולגזול משאבים שיפוטיים יקרים.
למרות הליקויים שמצא בהתנהלות התובע, בחר השופט עלי לאמץ גישה פרגמטית. הוא קבע כי האינטרס הציבורי והיעילות הדיונית מחייבים לרכז את כלל המחלוקות תחת "אכסניה אחת", כדי למנוע הגשת תביעות נוספות בעתיד שיתבססו על אותה מסכת עובדתית.
עם זאת, לכל החלטה יש מחיר. כדי "לרפא" את הנזק שנגרם לנתבעים עקב הסרבול והצורך בהגשת כתבי הגנה מתוקנים, הטיל השופט על אפשטיין תשלום הוצאות משמעותי וחריג בסך של 50,000 ש"ח, שישולמו ללא קשר לתוצאות המשפט בסופו של יום.
בכך, בית המשפט נתן "אור ירוק" להפיכת התיק למאבק משפטי רחב היקף הרבה יותר, הכולל כעת דרישות למתן חשבונות לגבי 11 קבוצות מסמכים שונות, טענות על גזל המותג Reternity, וניסיון להוכחת "הרמת מסך" בין חן לחברות הפרטיות שלו.
הצדדים יידרשו כעת להגיש כתבי טענות מעודכנים עד סוף חודש מאי 2026, כאשר ברקע מרחפת האפשרות לעדכון חוות דעת המומחה – מהלך שעשוי להכריע סופית את שוויה של חברת האופנה שעומדת בלב הסערה.
ת"א (חיפה) 43957-11-23
