סוף לניסיונות גרירת הרגליים: ביהמ"ש המחוזי הורה על ביטול מכירת דירות בפרויקט יוקרה בירושלים
השופטת תמר בזק רפפורט דחתה את טענות הרוכשים להמשך הליך בוררות, לאחר שלא עמדו בתשלומים גם לאחר שניתנה להם "הזדמנות לפנים משורת הדין"; החברה היזמית תשיב את הכספים בניכוי 10% קנס בגין הפרה יסודית
מאבק משפטי ממושך סביב רכישת שתי דירות בפרויקט המגורים "תחכמוני" בירושלים הגיע לסיומו ביום ה-29 במרץ 2026, בפסק דין נחרץ של בית המשפט המחוזי בירושלים. סגנית הנשיא, השופטת תמר בזק רפפורט, הורתה על ביטול סופי של הסכמי המכר וקבעה כי התנהלות הרוכשים לקתה בחוסר תום לב וניסיונות חוזרים לדחות את הקץ.
במרכז הפרשה עומדת תביעה שהגישה חברת "קרית הרמ"א, שיכון ויזמות בע"מ" וחיים מאיר ארנסטר (המיוצגים על ידי עו"ד אורי שנלר) נגד הרוכשים, משה דוד ופייגל הנדל פרלשטיין (המיוצגים על ידי עו"ד ליאב איינס), וכן נגד הבנק הבינלאומי ובנק ירושלים. התביעה ביקשה ליישם הלכה למעשה את ביטול ההסכמים, לאחר שהרוכשים לא עמדו בלוחות הזמנים לתשלום שנקבעו עוד בשנת 2020.
תחילתה של הפרשה במאי 2020, עת חתמו בני הזוג פרלשטיין על הסכמים לרכישת שתי דירות בפרויקט הירושלמי. כבר בראשית הדרך התגלו קשיים, והרוכשים לא עמדו במועדי התשלומים. באוגוסט 2022 נחתמה תוספת להסכם שנועדה להסדיר לוח זמנים חדש, אך גם בו לא עמדו הרוכשים, מה שהוביל את החברה היזמית לשלוח הודעת ביטול רשמית בנובמבר 2022.
הסכסוך הופנה לבוררות בפני הרב יעקב פרבשטיין. ביוני 2024 ניתן פסק בורר שקבע באופן חד-משמעי כי התנהלות הקונה לאורך כל הדרך משקפת דפוס פעולה לפיו ההסכמים אינם מחייבים אותו. הבורר קבע כי לחברה יש זכות מלאה לבטל את ההסכמים, אך בצעד של חסד, נתן לרוכשים "הזדמנות אחרונה": הם יוכלו להשאיר את הדירות בידיהם אם ישלמו את יתרת החוב בצירוף כפל קנס בגין הפרה, וזאת תוך 75 יום. במידה ולא ישלמו – ההסכמים יבוטלו אוטומטית ללא צורך בהליך נוסף.
למרות ההזדמנות שניתנה להם, הרוכשים לא שילמו את הסכומים הנדרשים (שנאמדו בכ-3 מיליון ש"ח בשלב הראשון). במקום זאת, הם ניסו להעלות טענות על ליקויי בניה וביקשו למנות מומחה מטעמם – מהלך שהבורר עצמו הבהיר כי לא יוכל למנוע את ביטול החוזים אם התשלומים יעוכבו בגינו.
כאשר הגישה החברה את התביעה הנוכחית למחוזי, ביקשו הרוכשים לעכב את ההליכים בטענה שהבוררות עדיין מתנהלת. השופטת בזק רפפורט דחתה טענה זו מכל וכל. היא ציינה כי מאז ספטמבר 2024 ועד פברואר 2026 – במשך קרוב לשנה וחצי – הרוכשים "מילאו פיהם מים" ולא פנו לבורר. רק ערב הדיון בבית המשפט, פנו פתאום לבורר בבקשה להשלים את ההליך.
"בקשתם עתה לעכב את ההליך כאן מחמת בוררות אינה אלא מהלך מלאכותי, על מנת להוסיף ולדחות את הקץ", כתבה השופטת בפסק הדין. היא הוסיפה כי התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב ואינה מצדיקה עיכוב של יישום פסק הבורר שכבר הפך לחלוט.
בית המשפט אימץ את קביעות הבורר וקבע כי מאחר שהתשלומים לא בוצעו במועד, ההסכמים מבוטלים. השופטת דחתה את טענת הרוכשים לפיה לא ידעו מהו "הסכום הסופי", וקבעה כי מדובר בטענה מלאכותית, שכן עיקר הסכום היה ידוע וברור.
במסגרת הסעדים שניתנו:
-
ביטול ההסכמים: הדירות יחזרו לידי חברת קרית הרמ"א כשהן נקיות מכל שעבוד או רישום לטובת הרוכשים.
-
השבת כספים בניכוי קנס: החברה תשיב לרוכשים (או לבנק המלווה) את התשלומים ששילמו בערכם הנומינלי, אך תנכה מהם 10% משווי הדירות כפיצוי מוסכם על הפרה יסודית, וכן תנכה את התשלומים ששולמו עבור שינויים ותוספות.
-
מינוי כונס נכסים: בית המשפט הורה על מינוי כונס נכסים (עו"ד רמי ארטמן, בכפוף לבדיקת זיקה) לצורך חתימה על כל המסמכים הדרושים לביטול העסקאות מול רשויות המס והבנקים.
-
פיצול סעדים: לחברה ניתן היתר לפיצול סעדים, כך שתוכל לתבוע בעתיד נזקים נוספים שנגרמו לה עקב עיכוב ביטול ההסכמים.
לסיום, הטילה השופטת על הרוכשים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום משמעותי של 100,000 ש"ח, כביטוי למורת רוחו של בית המשפט מהתנהלותם הדיונית.
ת"א (י-ם) 49970-12-24