מכה משפטית לאביתר אלבאז: תביעתו נגד עו"ד אייל בסרגליק נדחתה – והוא חויב בפיצוי על לשון הרע
בית משפט השלום בבת ים דחה את הדרישה להשבת שכר טרחה בסך 113 אלף שקלים וקבע כי אלבאז הטעה את הציבור בפרסומיו נגד עורך הדין; השופטת בן-בסט: "התובע אינו אדם משולל הבנה בעולם העסקים והמשפט"
בתום מאבק משפטי מתוקשר ויצרי, שם בית משפט השלום בבת ים קץ לסכסוך בין פעיל הציבור אביתר אלבאז לבין עורך הדין הפלילי אייל בסרגליק. בפסק דין מפורט שהשתרע על פני עשרות עמודים וניתן ביום ה-30 במרץ 2026, דחתה כבוד השופטת מיטל בן בסט את תביעתו של אלבאז להשבת שכר טרחה, ובמקביל קיבלה באופן חלקי את התביעה שכנגד שהגיש בסרגליק בגין לשון הרע.
הפרשה החלה בנובמבר 2020, כאשר אלבאז פנה למשרדו של בסרגליק בעקבות אירוע תקיפה שבו היה מעורב. בין הצדדים נחתם הסכם שכר טרחה על סך 113,000 ש"ח כולל מע"מ. לטענת אלבאז, הסכום נועד לכסות גם הגשת תביעה נזיקית נגד תוקפיו, אולם בסרגליק התרשל ולא הגיש את התביעה. אלבאז טען כי הוחתם על ההסכם תחת מצוקה רגשית וכי מדובר בעושק ובהטעיה מצד עורך הדין. מנגד, בסרגליק, באמצעות עו"ד גיל בריצמן, טען כי השירות שניתן לאלבאז היה מקצועי ומקיף, וכי התביעה הנזיקית כלל לא נכללה בשכר הטרחה ששולם אלא הוצעה כאופציה עתידית בלבד.
השופטת בן בסט דחתה את טענותיו של אלבאז בדבר פגמים ברצון בעת חתימת ההסכם. "אלבאז אינו אדם משולל הבנה בעולם העסקים ועולם המשפט", קבעה השופטת, תוך שהיא מציינת את תפקידו כמנכ"ל עמותה ואת עברו הפוליטי. בית המשפט הדגיש כי לאלבאז היה זמן לשקול את צעדיו, הוא התייעץ עם בני משפחתו ועם עורכי דין אחרים, ואף ביצע תיקונים בהסכם בטרם חתם עליו.
עוד נקבע כי בסרגליק עמד בחובת הגילוי המוגברת שלו. השופטת מצאה כי הסכם שכר הטרחה היה ברור והפריד באופן מפורש בין הטיפול במישור הפלילי ובצווי ההטרדה המאיימת – שבוצעו בפועל על ידי המשרד – לבין התביעה הנזיקית, שהוצגה כהצעה נפרדת בתשלום נוסף. בית המשפט אימץ גם את מסקנות ועדת שכר הטרחה של לשכת עורכי הדין, שקבעה בשעתו כי עורך הדין פעל לפי ההסכם וביצע את המוטל עליו.
בנוגע לטענות לרשלנות מקצועית, קבעה השופטת כי אלבאז הוא זה שלא שיתף פעולה ולא סיפק את המסמכים הרפואיים הדרושים להגשת התביעה הנזיקית, וזאת למרות הנחיות חוזרות ונשנות מצד בסרגליק וצוותו.
חלקו השני של פסק הדין עסק בתביעה שכנגד שהגיש בסרגליק. לאחר התערערות היחסים בין השניים, פתח אלבאז בקמפיין תקשורתי נרחב שכלל ראיונות בחדשות ערוץ 12 ופרסומים ברשתות החברתיות, בהם כינה את בסרגליק "עושק" וטען כי גבה סכום עתק מבלי לעשות דבר.
השופטת קבעה כי פרסומים אלו מהווים לשון הרע וכי לא עומדת לאלבאז הגנת "אמת בפרסום". בית המשפט מצא כי אלבאז הקצין את המציאות העובדתית במטרה להפעיל לחץ על בסרגליק להשיב את הכסף. "הפרסומים לא נועדו לשרת את טובת הציבור, אלא היו כלי מובהק במאבק פרטי-כספי", נכתב בפסק הדין.
בית המשפט זיהה ארבעה אירועי לשון הרע נפרדים: הראיונות בטלוויזיה, פוסט בפייסבוק, פרסומים בקבוצות ווטסאפ פוליטיות וכתבה באתר אינטרנט. עם זאת, השופטת התחשבה בעובדה שהמוניטין של בסרגליק כבר נפגע קודם לכן מפרסומים אחרים (כמו פרשת וולקוב ופדלון), ולכן העמידה את הפיצוי על רף מתון יחסית.
בסיכומו של דבר, הורתה השופטת בן בסט לאלבאז, שיוצג על ידי עוה"ד אלון דוידוב ועופר רחמני, לשלם לבסרגליק פיצויים בסך 25,000 ש"ח בגין לשון הרע. בנוסף, חויב אלבאז בהוצאות משפט בסך 7,500 ש"ח.
כמו כן, ניתן צו המורה לאלבאז להסיר בתוך שבעה ימים את כל הפרסומים הפוגעניים מחשבונות הפייסבוק והווטסאפ שלו. בכך קיבל בית המשפט את עמדת בסרגליק כי הביקורת שהוטחה בו חרגה מגבולות הלגיטימיות והפכה להכפשה אישית חסרת בסיס עובדתי.
ת"א 30075-07-23
