אור ירוק למיליארד ש"ח: נדחתה בקשת בן-משה לעצור את חוות השרתים בבאר טוביה

אור ירוק למיליארד ש"ח: נדחתה בקשת בן-משה לעצור את חוות השרתים בבאר טוביה

השופט אריאל צימרמן מתח ביקורת חריפה על אלון רבוע כחול ועלמא תשתיות, שביקשו לבלום את פרויקט התשתית העצום של חברת "טריפל-מ": "בקשות שאין בהן ממש, והיה ראוי להימנע מהגשתן"

בית המשפט המחוזי בתל אביב (המחלקה הכלכלית) סיפק השבוע הצצה מרתקת אל מאחורי הקלעים של אחד הסכסוכים העסקיים היצריים ביותר במשק הישראלי. במוקד: הקמת חוות שרתים (Data Center) רחבת היקף בהשקעה של קרוב למיליארד ש"ח על קרקעות חברת "טריפל-מ" בבאר טוביה. בהחלטה נחרצת שניתנה ביום 1 באפריל 2026, דחה כבוד השופט אריאל צימרמן את בקשותיהן של חברות אלון רבוע כחול (בשליטת מוטי בן-משה) ועלמא תשתיות למתן סעדים זמניים שיעצרו את קידום הפרויקט.

הסכסוך בתוך "טריפל-מ", המחזיקה בתחנת הכוח בבאר טוביה המספקת כ-5% מצריכת החשמל בישראל, אינו חדש. בעלי המניות מפולגים לשני מחנות: מחד, בעלת השליטה IPMH (51%) וקבוצת קיסטון, ומנגד אלון רבוע כחול ועלמא תשתיות, המחזיקות יחד בכ-36% מהמניות.

סלע המחלוקת הנוכחי הוא החלטת הדירקטוריון מיום 17 בפברואר 2026 להקים חוות שרתים מודרנית בסמוך לתחנת הכוח – מיקום אסטרטגי המאפשר אספקת חשמל רציפה וגבוהה. המבקשות טענו כי המהלך סותר הסכם בעלי מניות משנת 2017, פוגע בזכותן לדיבידנדים ומהווה כניסה לתחום פעילות חדש ללא הסכמתן. הן אף טענו כי מדובר בניסיון "לכלוא" את כספן בפרויקט עתיר סיכונים במקום לחלקו כרווחים.

השופט צימרמן לא חסך את שבט ביקורתו מהמבקשות. הוא ציין כי הדירקטוריון דן בחלופות לניצול הקרקע במשך כשנתיים, בתשע ישיבות שונות, כאשר הדירקטורים מטעם המבקשות היו שותפים מלאים לתהליך ואף הצביעו פה אחד בעד קידומו עד לשלבים הסופיים.

"שתיקתן של המבקשות רועמת ובעייתית", כתב השופט, והדגיש כי המבקשות בחרו "להכמין בשרוולן" את טענות הווטו שלהן ורק ברגע האחרון, לאחר שהושקעו מיליוני שקלים בתכנון, פנו לבית המשפט.

השופט דחה את הטענה לפיה חוות שרתים אינה נחשבת ל"תשתית" (תחום הפעילות המותר לפי ההסכם), וקבע כי הסברי המשיבות בנושא זה היו משכנעים בהרבה. הוא אף חידד נקודה עקרונית בדיני חברות: הדירקטוריון מחויב לפעול לטובת החברה כישות עצמאית, ואינו כבול להסכמים פרטיים בין בעלי מניות שהחברה אינה צד להם.

מרכיב מכריע בהחלטה היה "מאזן הנוחות". החברה הציגה חוות דעת של פירמת הייעוץ TASC, לפיה שוק חוות השרתים בישראל נמצא ב"חלון הזדמנויות" ייחודי של שנתיים-שלוש בשל תת-היצע מול ביקוש גובר. עיכוב הפרויקט בשל הליכים משפטיים ממושכים עלול היה לגזור עליו "כליה כלכלית" ולאבד את היתרון התחרותי.

מנגד, הנזק הנטען למבקשות הוא כספי בעיקרו (מניעת דיבידנד), ונזק כזה, כך נקבע, אינו מצדיק את עצירת הפרויקט כולו בשלב המקדמי. השופט אף ציין קושי דיוני משמעותי: חברת עלמא תשתיות אפילו לא טרחה לתקן את כתב התביעה העיקרי שלה כדי לכלול בו את נושא חוות השרתים, מה שהפך את בקשתה לסעד זמני לנטולת בסיס משפטי.

כביטוי לחוסר שביעות רצונו מהגשת הבקשות ה"מיותרות", הטיל בית המשפט על המבקשות הוצאות משפט משמעותיות בסך כולל של כ-230,000 ש"ח. המבקשות יחלקו בתשלום של 80,000 ש"ח לכל אחת מהמשיבות (החברה ו-IPMH) ו-70,000 ש"ח לקבוצת קיסטון.

ייצוג משפטי:

• אלון רבוע כחול ישראל בע"מ: עורכי הדין רענן קליר, אפרת רוזנר, תומר שקד ובר פדרבוש.

• עלמא תשתיות קד בע"מ: עורכי הדין יוסי מרקוביץ, איל נייגר, מתן כרמל ונעמה ישראלי.

• טריפל-מ תחנות כוח בע"מ: עורכי הדין זוהר לנדה, אייל נחשון, שחר רוטשילד ושני צור.

• אי.פי.אם. אחזקות 2016 בע"מ: עורכי הדין רון ברקמן, אלעד חן, יאיר לדר ושלי זיק.

• קבוצת קיסטון: עורכי הדין מאיה צברי, נועם רונן ועופר הרמלך.

ת"א (ת"א) 53928-02-24, ת"א 55964-02-24