הגירושין שהסתבכו והדירה שהתעכבה: מוכרי טריפלקס יוקרתי בתל אביב יפצו במיליון שקלים
סכסוך מר בין בני זוג לשעבר הוביל לעיכוב של כשנתיים במסירת דירה שנמכרה ב-10 מיליון שקלים; בית המשפט קבע: למרות שהבעל טען כי פעל לסייע לקונים, האחריות היא "ביחד ולחוד" – והפיצוי המוסכם ישולם במלואו.
עסקאות נדל"ן ברמת אביב הן בדרך כלל עסק למקצוענים, אבל גם כששני הצדדים הם אנשי חוק – המציאות עשויה לעלות על כל דמיון. פסק דין שניתן ביום ה-5 באפריל 2026 בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, חושף מסכת ארוכה ומתישה של מאבקים משפטיים סביב דירת טריפלקס בשכונת נווה אביבים, שהסתיימה בחיוב כספי כבד למוכרים.
הכל התחיל באפריל 2021. אורי גרינבאום ולימור אלון חתמו על הסכם לרכישת דירת יד שנייה ממשה שרמן ושירה וקנין שוקרון שרמן. התמורה נקבעה על סך של 10 מיליון שקלים, בתוספת 270 אלף שקלים עבור תכולת הדירה. הקונים שילמו כסדרם סך של 8 מיליון שקלים, והמתינו למועד המסירה המיוחל ביולי 2021.
אלא שבאותה עת, המוכרים – עורך דין ומשפטנית – היו בעיצומו של הליך גירושין סוער בבית המשפט לענייני משפחה. הנתבעת 2, שירה, סירבה לפנות את הנכס והודיעה על ביטול ההסכם בטענות שונות, ביניהן שהעסקה כפופה להסדר הגירושין. התוצאה הייתה "התבצרות" בנכס שארכה קרוב לשנתיים, במהלכן נאלצו הקונים לנהל שורה ארוכה של הליכים משפטיים בערכאות שונות כדי לקבל את מה ששילמו עליו במיטב כספם.
הנתבע 1, משה שרמן, הציג קו הגנה שביקש להפריד בין אחריותו לבין מעשי גרושתו לעתיד. באמצעות בא כוחו, עו"ד אבידן ארביב, טען שרמן כי הוא מילא את חלקו בהסכם, פינה את הדירה בזמן ואף שיתף פעולה עם הקונים בניסיונותיהם לפנות את הנתבעת 2. הוא טען כי הקונים "ניצלו מצוקה של זוג בגירושין" וכי הנכס שווה הרבה יותר ממחיר המכירה.
מנגד, הנתבעת 2 כלל לא הגישה כתב הגנה, אם כי הנתבע 1 ניסה לטעון בסיכומיו כי היא הוכרזה כ"פסולת דין" – טענה שנדחתה על ידי בית המשפט בהיעדר אסמכתאות ובהתאם להלכה שפעולות משפטיות שבוצעו לפני הכרזה כזו נותרות תקפות.
הקונים, שיוצגו על ידי עו"ד איליה בר, לא ויתרו. הם תבעו פיצוי מוסכם של מיליון שקלים, לצד נזקים נוספים כמו דמי שכירות, אובדן תשואה, הוצאות לתיקון ליקויים בבריכה ובמעלית, והוצאות משפטיות כבדות.
כבוד השופט אביים ברקאי לא קיבל את ניסיונות ההפרדה של הנתבע 1. בפסק דין מנומק, הבהיר השופט כי מאחר שהנתבעים חתמו על ההסכם "ביחד ולחוד", אין משמעות לסכסוכים הפנימיים ביניהם בכל הנוגע למחויבותם כלפי הקונים. "אין להקל על מי מהנתבעים או להפריד בין חיוביהם", קבע השופט, והדגיש כי זכותם של הקונים לתבוע את מלוא הפיצוי מכל אחד מהם.
בסוגיית הפיצוי המוסכם, קבע בית המשפט כי איחור של שנתיים במסירת חזקה הוא "הפרה יסודית" מובהקת. השופט ציין כי סכום הפיצוי המוסכם (10% מערך העסקה) הוא סביר ומקובל, במיוחד כאשר הנתבע עצמו – עורך דין במקצועו – תבע סכום זהה בתביעה נגדית שהגיש (ועוכבה).
התובעים עתרו לסעדים כספיים נוספים בסכום כולל של מעל 2 מיליון שקלים. כאן הפעיל השופט ברקאי עין מקצועית וביקורתית. הוא הזכיר את ההלכה המשפטית האוסרת על "כפל פיצוי": כאשר הפיצוי המוסכם נועד לפצות על אותו ראש נזק של הנזקים המוכחים (כמו דמי שכירות או הוצאות פינוי), הנפגע זכאי לגבוה מביניהם, אך לא לשניהם יחד.
השופט בחן את הנזקים שהוכחו:
-
דמי שכירות: הוכרו בסך 244,500 שקלים.
-
הוצאות פינוי: הוכרו בסך 44,460 שקלים.
-
תיקונים (בריכה, מעלית, בית חכם): נדחו ברובם, מאחר שהדירה נרכשה במצב "AS IS" והקונים לא הוכיחו את מצב הנכס במועד החתימה לעומת מועד המסירה.
מאחר שסך הנזקים שהוכחו היה נמוך ממיליון השקלים של הפיצוי המוסכם, קבע השופט כי אלו "נבלעים" בתוך הפיצוי המוסכם. עם זאת, סכומים שהתובעים שילמו במקום המוכרים (חובות לעירייה ומס שבח בסך כולל של כ-18,000 שקלים) נפסקו כתוספת לפיצוי, שכן אלו אינם "פיצוי על נזק" אלא השבת כספים.
התביעה התקבלה באופן חלקי, אך משמעותי מאוד. הנתבעים חויבו לשלם יחד ולחוד סך של 1,017,864 שקלים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף, לנוכח התנהלות ההליך והצורך בייצוג משפטי מורכב, חויבו הנתבעים בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 59,000 שקלים.
הלקח מהתיק ברור – הסכם מכר הוא התחייבות קשיחה, וסכסוכים אישיים בין המוכרים אינם מהווים "חומת מגן" מפני פיצויים בגין הפרות יסודיות. הקונים, שקיוו להיכנס לבית חלומותיהם ב-2021, יסתפקו לפחות בפיצוי כספי הולם ב-2026.
ת"א 11540-04-23
