המחיר היקר של טעות בלוח השנה: עורך דין יפצה לקוח ב-140 אלף ש"ח בשל רשלנות מקצועית
בית משפט השלום בתל אביב קיבל את תביעתו של טייס שהסתבך עם רשויות המס בעקבות ייעוץ שגוי; הראיה המכריעה שחרצה את גורל התיק: הקלטה סמויה של שיחה שבה הודה עורך הדין בטעותו – "זה באמת שנה, ולא 18 חודש".
אמון בין לקוח לעורך דינו הוא אבן יסוד במערכת המשפטית, אך מה קורה כשהאמון הזה מתנגש עם טעות של שישה חודשים בפרשנות החוק? פסק דין שניתן ביום 5 באפריל 2026 בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, חושף מסכת של רשלנות מקצועית שהובילה להסתבכות כספית קשה של לקוח מול רשות המיסים.
במרכז הפרשה עומד יורם הננסון, טייס במקצועו, אשר שכר את שירותיו של עו"ד אלון חן לצורך ליווי משפטי בעסקאות נדל"ן. הננסון רכש שתי דירות מגורים – האחת מחברת "גינדי" והשנייה מחברת "אפריקה ישראל". כדי ליהנות מפטור חלקי ממס רכישה המוענק לרוכשי "דירה יחידה", היה על הננסון למכור את דירתו הראשונה בתוך פרק זמן קצוב הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין.
הדרמה המשפטית החלה כאשר התברר כי הננסון החמיץ את המועד החוקי למכירת הדירה הראשונה. בעוד שהחוק קובע כי על הרוכש למכור את הדירה בתוך 12 חודשים מיום קבלת החזקה בדירה השנייה, הננסון טען כי עורך הדין חן הטעה אותו לחשוב שיש לו פרק זמן ארוך יותר של 18 חודשים.
השופט אבי כהן, שדן בתיק, נדרש להכריע בין גרסאות סותרות: האם עורך הדין אכן הטעה את לקוחו, או שמא הלקוח בחר במודע להסתכן באיבוד הפטור משיקולים כלכליים אחרים?. הכף הוכרעה בזכות מה שהשופט כינה "ראיית זהב" – הקלטה סמויה של שיחת טלפון שביצע הננסון עם עו"ד חן לאחר שהתגלתה התסבוכת.
בשיחה המוקלטת, שנערכה במרץ 2018, נשמע עורך הדין כשהוא מודה בטעותו באופן ספונטני. "עשיתי בדיקה לעומק… זה שנה באמת, ולא 18 חודש", נשמע חן אומר בשיחה. השופט כהן ציין בפסק הדין כי דבריו של עורך הדין בשיחה, שנאמרו מבלי שידע שהוא מוקלט, משקפים את האמת ומהווים "הכאה על חטא".
עוד ציין השופט כי הנתבע ניסה לטעון שהלקוח ויתר על הפטור כדי להרוויח פטור ממס שבח, אך טענה זו לא הוכחה ואף נמצאה בלתי סבירה. השופט אף מתח ביקורת על כך שעורך הדין לא ערך תרשומת פנימית או סיכום פגישה של הייעוץ המקצועי שנתן, דבר המצופה מעורך דין זהיר.
נקודה מעניינת נוספת שעלתה בפסק הדין היא העובדה שעו"ד חן ייצג את הננסון בהליכי ההשגה והערר מול רשות המיסים ללא תשלום. השופט ראה בכך אינדיקציה נוספת לכך שעורך הדין חש אחריות להסתבכות של לקוחו וניסה "לחלצו" מהבוץ שגרם לו. עם זאת, הליכים אלו נכשלו בסופו של דבר, שכן הם התבססו על אסטרטגיה משפטית רעועה שניסתה להיתלות בטעות טכנית במכתב של רשות המיסים במקום להודות בטעות המקורית.
בסיומו של יום, קיבל השופט אבי כהן את התביעה ברובה. הוא קבע כי עו"ד חן התרשל בתפקידו וחב בפיצוי בגין אובדן הפטור ממס. עם זאת, השופט דחה את דרישת הננסון לפיצוי נוסף של 25,000 ש"ח בגין עוגמת נפש. הסיבה? השופט מצא כי גם הננסון לא טמן ידו בצלחת והיה שותף לאסטרטגיה של הסתרת עובדות מסוימות במהלך הליכי הערר מול המדינה.
בנוסף, באופן חריג, החליט השופט שלא לפסוק הוצאות משפט או שכר טרחת עורכי דין לטובת התובע. החלטה זו נבעה מהתנהלותם הדיונית של שני הצדדים, אשר לוותה ב"רעשי רקע לא מעטים" ובאי-חשיפה מלאה של ראיות בזמן אמת.
הנתבע, עו"ד אלון חן, יוצג על ידי עו"ד גדי עמרני, בעוד שהתובע, יורם הננסון, יוצג על ידי עו"ד נירה קזז.
השורה התחתונה ברורה ומדויקת – עורך הדין יחזיר ללקוחו את סכום המס העודף ששולם – 140,388 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית משנת 2019.
ת"א 57694-06-24
