מכה לענקיות התיירות: אושרה תביעה ייצוגית נגד בוקינג ואקספדיה בגין פגיעה בתחרות

מכה לענקיות התיירות: אושרה תביעה ייצוגית נגד בוקינג ואקספדיה בגין פגיעה בתחרות

בית המשפט המחוזי מרכז קבע כי "תניות האחידות" רחבות שהנהיגו הפלטפורמות מול המלונות בישראל מהוות לכאורה הסדר כובל שייקר את מחירי החדרים לצרכנים. השופט חיימוביץ אישר את ניהול התביעה בשמם של ישראלים שהזמינו חדרים בין השנים 2011 ל-2021. הנזק המוערך: מעל 120 מיליון שקלים

ביום ה-17 באפריל 2026, פרסם בית המשפט המחוזי מרכז-לוד החלטה דרמטית שעשויה לשנות את פני שוק הזמנות המלונות המקוון בישראל. כבוד השופט רמי חיימוביץ קיבל בחלקה את בקשתו של ניר בן זאב ואישר לנהל תובענה ייצוגית נגד ענקיות התיירות הבינלאומיות Booking.com ו-Expedia (הכוללת גם את המותג Hotels.com). בליבת ההחלטה עומדת הקביעה כי המנגנונים החוזיים שהנהיגו החברות מול בתי המלון, המכונים "תניות אחידות", עלולים לעלות כדי הסדר כובל האסור לפי חוק התחרות הכלכלית.

תביעות מסוג זה אינן זרות לענקיות ה-OTA (סוכנויות נסיעות מקוונות), שכן הן עמדו במוקד הליכים דומים באיחוד האירופי וברחבי העולם. על פי הנטען, המשיבות ניצלו את כוח השוק העצום שלהן כדי לחייב את המלונות בישראל לספק להן את המחיר והתנאים הטובים ביותר, תוך איסור על המלונות להציע מחיר זול יותר בערוצי שיווק אחרים – כולל באתר המלון עצמו, בטלפון או דרך סוכני נסיעות מקומיים.

המבקש, באמצעות עורכי הדין שמוליק קסוטו, יוסי האזרחי ושחר קפושה, טען כי מדובר ב"תניית אחידות רחבה" שקיבעה את מחירי החדרים לצרכן הישראלי ברמה גבוהה וחסמה את האפשרות של המלונות להתחרות על ליבו של הלקוח באמצעות הוזלות. מומחה מטעם המבקש, הכלכלן ד"ר רועי שלם, העריך בחוות דעתו כי תניות אלו גרמו לעליית מחיר של כ-2.5% ביחס לשוק תחרותי, מה שהצטבר לנזק ציבורי המוערך ב-111 עד 120.4 מיליון שקלים.

החלטת השופט חיימוביץ מעניינת במיוחד בשל הדיוק המקצועי שבה: הוא לא פסל את כלל תניות האחידות, אלא ביצע הבחנה קריטית בין התניה המרחיבה לזו המצומצמת.

1. התניה הרחבה (אושרה לייצוגית): מנעה מהמלון לתת מחיר זול יותר בכל ערוץ שהוא. בית המשפט קבע כי תניה זו עלולה להעלות חסמי כניסה למתחרים חדשים ולפגוע בתחרות על גובה העמלות.

2. התניה הצרה (לא אושרה): מונעת מהמלון להציע מחיר זול יותר רק באתר האינטרנט שלו, אך מאפשרת לו לתת הנחות בטלפון, בדוא"ל או בדלפק. השופט קיבל את עמדת המשיבות כי תניה כזו עשויה להיות מוצדקת כדי למנוע תופעת "טרמפיסטים" – צרכנים שמוצאים מלון בבוקינג אך מזמינים ישירות מהמלון כדי לעקוף את העמלה.

בכך, אימץ בית המשפט את קו המחשבה של רשות התחרות הישראלית, שהגיעה ב-2020 לצו מוסכם עם בוקינג שהגביל אותה לשימוש בתניות צרות בלבד.

המשיבות, שיוצגו על ידי סוללת עורכי דין – ביניהם רם דקל ואוהד אנטמן (בוקינג ישראל); ניר קהת, שי בקל, אורטל גר, תומר כשר, רועי גראוזה ואייל רוטשילד (בוקינג העולמית); ואמיר ורון ושירלי קציר (אקספדיה והוטלס) – ניסו לבלום את אישור התביעה בטענה כי נתח השוק שלהן בישראל בתקופה הרלוונטית היה זניח.

לפי חוות דעת מומחה מטעמן, נתח השוק של אקספדיה עמד על ממוצע של כ-0.8% בלבד מהזמנות החדרים בישראל. עם זאת, השופט חיימוביץ נותר סקפטי כלפי הנתונים היבשים והסביר כי כוחן של החברות אינו נמדד רק במספר ההזמנות בפועל, אלא באחוז המלונות שחייבים להתקשר איתן כדי להגיע לתיירים מחו"ל. "אם המלונות בישראל אינם יכולים לוותר על השוק הזר שבו המשיבות דומיננטיות, הן נאלצות לקבל את תניות האחידות המשפיעות על השוק כולו", ציין בהחלטתו.

ההחלטה קובעת כי הקבוצה המיוצגת תכלול רק אזרחים ותושבים ישראלים שהזמינו חדר מלון או מקום אירוח בישראל. השופט דחה את הניסיון לכלול תיירים זרים בתביעה, בשל קשיים משפטיים של סמכות שיפוט ויידוע חברי הקבוצה ברחבי העולם.

התקופה הרלוונטית לניהול התביעה:

• לגבי Expedia: משנת 2011 ועד 2015.

• לגבי Booking: משנת 2011 ועד 2021.

בנוסף, בית המשפט סירב למחוק את חברת "בוקינג.קום ישראל" מההליך, למרות טענתה כי היא מספקת רק שירותי תמיכה טכנית, וקבע כי יש לברר את חלקה הממשי בשיווק וביישום ההסדר הכובל בישראל.

כעת, משאושרה התביעה, יעבור התיק לשלב הוכחת הנזק הממשי. המשיבות חויבו כבר כעת בתשלום הוצאות למבקש בסך 80,000 שקלים. זוהי תזכורת חשובה לכך שגם ענקיות טכנולוגיה הפועלות במרחב הדיגיטלי הגלובלי, אינן חסינות מפני זרועו של חוק התחרות המקומי כאשר הוא פוגע בכיסו של הצרכן הישראלי.

ת"צ (מרכז) 6771-01-18