ניצחון לבנקים: ביהמ"ש אישר הקפאת 600 אלף דולר בשל סנקציות על רוסיה
השופטת אפרת בוסני קבעה: סירוב בנק לקבל כספים מגוף המצוי ברשימת הסנקציות האמריקאית מהווה "סירוב סביר"; המערכת הבנקאית אינה יכולה ליטול סיכון של ניתוק מהמערכת הפיננסית העולמית
הדרמה המשפטית החלה בשלהי פברואר 2022, עם פלישת רוסיה לאוקראינה. התובעים, טטיאנה אקסנובסקיה ואיליה סוולקין, ביקשו להעביר סכומי כסף נכבדים מאביה של טטיאנה, תושב רוסיה, לצורך רכישת דירה בישראל. בעוד שחלק מהכספים הועברו ואושרו קודם לכן, הסכום שבמחלוקת – 600,000 דולר – הגיע לחשבון המעבר של בנק מזרחי טפחות ב-2 במרץ 2022, כשהוא נשלח מהבנק הרוסי ALFA-Bank.
התובעים, שיוצגו על ידי עורכי הדין אורי בן יוחנה ויובל מגזינר טענו כי הבנק "גרר רגליים" במכוון. לשיטתם, במועד הגעת הכספים לישראל טרם הוטלו סנקציות רשמיות על ALFA-Bank שמנעו את קבלת הכסף, והעיכוב בבדיקות הציות של הבנק הוא שגרם לכך שהכספים נתקעו ב"שטח הפקר" פיננסי. עוד טענו כי הבנק כבר אישר העברות דומות בעבר מאותו מקור, ולכן הסתמכו על כך וחתמו על חוזה לרכישת דירה.
מנגד, בנק מזרחי טפחות, שיוצג על ידי עורכי הדין עומר קלנק ורוני אגבי הציג קו הגנה תקיף. הבנק טען כי הוא מחויב לציית למשטר הסנקציות של משרד האוצר האמריקאי (OFAC) והאיחוד האירופי. לטענת הבנק, ALFA-Bank נכלל ברשימות הסנקציות כבר בפברואר 2022, וכל פעולה בכספים אלו חושפת את הבנק הישראלי לסיכוני עתק, כולל ניתוק מהמערכת הבנקאית הבינלאומית ופגיעה במוניטין.
אל ההליך התייצבה גם היועצת המשפטית לממשלה, שצידדה בעמדת הבנק. בעמדה שהוגשה לבית המשפט הודגש כי משטר הסנקציות הבינלאומי חיוני לשמירה על המשק הישראלי ועל קשרי הכלכלה של ישראל עם העולם. נציגי המדינה הבהירו כי לישראל אין סמכות להחריג כספים מסנקציות זרות, וכי חריגה כזו עלולה להוביל להשלכות דיפלומטיות וכלכליות חמורות.
במרכז פסק הדין עמדה פרשנות סעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), האוסר על בנק לסרב באופן "בלתי סביר" לתת שירותים בנקאיים. השופטת בוסני קבעה כי הבנק עמד בנטל להוכיח שהסירוב במקרה זה היה סביר בהחלט.
השופטת דחתה את טענות התובעים על רשלנות או שיהוי מצד הבנק. היא ציינה כי חובתו של בנק לבחון כל העברה והעברה באופן עצמאי, במיוחד כשמדובר בסכומים גבוהים המגיעים ממדינה הנמצאת תחת משטר סנקציות מחמיר. "הבנקים אינם פועלים רק במישור המקומי," נכתב בפסק הדין, תוך ציטוט מהפסיקה, "הם מנהלים פעילות עסקית חוצה יבשות… ואין להקל ראש בחשש מפגיעה בשיתוף הפעולה עם בנקים קורספונדנטים".
השופטת מתחה ביקורת מרומזת על התובעים, שחתמו על חוזה רכישת הדירה בטרם התקבל אישור סופי מהבנק לקליטת הכספים, למרות שהוזהרו כי קיימת בעייתיות בשל המצב הפוליטי. "התובעים ידעו והיו צריכים לדעת… כי העברת הכספים טרם אושרה וכי יש חשש שהיא לא תאושר," קבעה השופטת.
בסופו של יום, התביעה לקבלת הכספים נדחתה. עם זאת, בהתאם להסכמה דיונית קודמת בין הצדדים, הבנק לא יחזיר את הכספים לרוסיה בשלב זה, כדי למנוע את חילוטם שם, והם יישארו מוקפאים עד לשינוי במצב החוקי או בסנקציות. התובעים חויבו לשלם לבנק הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 25,000 ש"ח.
פסק הדין מהווה תמרור אזהרה ללקוחות המבקשים להעביר כספים ממדינות הנמצאות בעימות בינלאומי, ומעניק רוח גבית משמעותית למחלקות הציות בבנקים בבואן לאכוף סנקציות זרות.
ת"א 29964-04-22
