"סייעני חמאס על מלא": פרופ' נדב שנרב יפצה את ג'קי לוי ונעם דן בגין לשון הרע ברף הנמוך
בית משפט השלום בתל אביב קבע כי הכינויים "סייעני חמאס" ו"חלאות מתועבות" חרגו מגבולות חופש הביטוי והטיל על הפרופסור מבר-אילן פיצוי כספי; השופט רז נבון: "השוואת אדם לסייען חמאס היא השוואה למי שמסייע לרוצחים שפלים ואכזריים"
בתאריך 28 באפריל 2026 , ניתן פסק דין בבית משפט השלום בתל אביב-יפו על ידי כבוד השופט רז נבון, בתביעת לשון הרע שהגישו העיתונאי ואמן הבמה יעקב (ג'קי) לוי ובת זוגו, אשת החינוך נעם דן, כנגד פרופסור נדב שנרב, פיזיקאי מאוניברסיטת בר-אילן. התביעה, שהועמדה על סך של 150,000 ש"ח, הסתיימה בקביעה כי דבריו של שנרב היוו לשון הרע, והוא חויב בפיצוי כספי. את התובעים ייצג עו"ד גיא אבידן , ואילו את הנתבע ייצג עו"ד יאיר ברגר.
ראשיתו של ההליך בפרסום של ג'קי לוי מיום 26 באפריל 2024, שבו תיאר כיצד בת זוגו, נעם דן, הותקפה על ידי שוטרים במהלך הפגנה לשחרור החטופים. נעם דן צוינה בכתב התביעה כמי שחלק ממשפחתה נרצח וחלקו נחטף בטבח ה-7 באוקטובר, וכי היא משמשת כדוברת בולטת של משפחות החטופים. הפוסט של לוי שותף על ידי פרופ' ישי עופרן, ובתגובה לאותו שיתוף כתב פרופ' שנרב: "מקווה שפעולות נחרצות הרבה יותר יינקטו נגד סיעני חמאס על מלא כמו ג'קי ובת זוגו. חלאות שמאלניות מתועבות".
התובעים טענו כי מדובר בדיבה חמורה המייחסת להם בגידה ושיתוף פעולה עם האויב בעת מלחמה. מנגד, פרופ' שנרב טען כי מדובר ב"תביעת השתקה" וכי דבריו הם הבעת דעה לגיטימית במסגרת פולמוס פוליטי. לשיטתו, הביטוי "סייעני חמאס" הפך לשחוק בשיח הישראלי ושימש כמטאפורה לכך שדרישות התובעים לשחרור חטופים "בכל מחיר" משרתות את האסטרטגיה של חמאס.
השופט רז נבון בחן את הדברים על פי "תרשים הזרימה" המקובל בתביעות לשון הרע. הוא קבע באופן חד-משמעי כי הביטויים שבהם השתמש שנרב מהווים לשון הרע לפי סעיף 1 לחוק. בפסק הדין נכתב כי השוואת אדם לישות הקשורה לחמאס, על רקע פשעי הארגון ב-7 באוקטובר, היא בבחינת ייחוס של "הרוע המוחלט".
השופט נבון אימץ את הקביעות המשפטיות לפיהן הכינוי "סייען חמאס" הוא המקבילה המודרנית לכינוי "נאצי", המבטא רצון להכחיד את מדינת ישראל. השופט דחה את הטענה כי מדובר בביטוי "שחוק", וקבע כי האמירה נועדה להשפיל ולבזות את התובעים. גם לגבי הביטויים "חלאות" ו"מתועבות", קבע בית המשפט כי אלו דברי גידוף שנועדו לעשות את התובעים מטרה לבוז וללעג.
בית המשפט בחן האם עומדות לפרופ' שנרב ההגנות הקבועות בחוק, כגון הבעת דעה בתום לב (סעיף 15) או "אמת בפרסום" (סעיף 14). השופט קבע כי שנרב פעל בחוסר תום לב, שכן הפרסום חרג במידה ניכרת מהתחום הסביר בנסיבות העניין.
"הבעת דעה וביקורת אפשריים בהחלט," ציין השופט, אך הדגיש כי הצבת התובעים – ובהם נעם דן שאיבדה בני משפחה בטבח – בשורה אחת עם מרצחי חמאס, פוגעת ב"עצב הכי רגיש" ואינה יכולה להיחשב כביקורת סבירה. לגבי הגנת האמת בפרסום, נקבע כי שנרב כלל לא הוכיח קשר עובדתי כלשהו בין התובעים לבין ארגון הטרור.
למרות הקביעה כי מדובר בלשון הרע, השופט נבון בחר לפסוק פיצויים הנמצאים על "הרף הנמוך". בהחלטתו שקל השופט מספר גורמים מקלים:
-
חופש הביטוי: הרצון שלא ליצור "אפקט מצנן" המונע השמעת דעות בנושאים הנמצאים בליבת השיח הציבורי.
-
הקשר הפרסום: הדברים נכתבו כתגובה בודדת בתוך פולמוס סוער.
-
דמויות ציבוריות: השופט ציין כי התובעים אינם אנשים פרטיים לגמרי ומי ששם עצמו בחזית החשיפה הציבורית צריך להיות חסין יותר לביקורת.
-
"טול קורה": בית המשפט התייחס לפרסומים קודמים של נעם דן שבהם שיתפה אמירות המייחסות לאחרים שותפות עם חמאס, וקבע כי מי שנוקט סגנון כזה יתקשה לבוא בטרוניה על סגנונו של הזולת.
בסופו של יום, נדחתה הדרישה לכפל פיצוי בגין "כוונה לפגוע", מאחר שלא הוכח זדון אישי אלא הבעת דעה פוליטית קיצונית. בית המשפט חייב את פרופ' שנרב לשלם לג'קי לוי ולנעם דן סך של 8,000 ש"ח לכל אחד (16,000 ש"ח בסך הכל), בתוספת 1,000 ש"ח בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. השופט דחה את הבקשה לחייב את הנתבע בפרסום התנצלות, בקבעו כי פסק הדין הגלוי לציבור מהווה כשלעצמו "מידע מתקן".
ת"א 7138-05-24