"תרמית בבית הכנסת": ביהמ"ש המחוזי ביטל החייאת עמותה שבוצעה על בסיס מצגי שווא
בפסק דין חריף ויוצא דופן, קבע השופט נפתלי שילה כי הליך החייאת אגודת "נאוה תהילה" ברמת גן נעשה תוך הטעיית רשם העמותות ובית המשפט; השופט מתח ביקורת קשה על הסתרת קיומם של חברי ועד חיים ועל ניסיון למדר מתפללים מהליך קבלת ההחלטות.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פרסם היום פסק דין דרמטי המטלטל את הקהילה הדתית ברמת גן, ובמרכזו ביטול פסק דין חלוט משנת 2018 שהורה על החייאת אגודת בית הכנסת "נאוה תהילה". השופט נפתלי שילה קיבל את תביעתם של הרב יוסף שלמה ניסן ו-62 תובעים נוספים, וקבע כי ההחלטה המקורית להחייאת האגודה הושגה בדרכי מרמה, תוך הצגת תשתית עובדתית שקרית וחסרה לרשויות.
הסיפור החל בשנת 1966 עם ייסוד אגודת "בית כנסת לעדת הבבלים בהר הארנבות רמת גן", שמטרתה הייתה הקמת בית כנסת ומוסדות לימוד לעולי בבל. במהלך שנות ה-80, לנוכח קשיים במימון והשלמת הבנייה, הוקמה עמותת "חזון למועד" בראשות הרב ניסן, אשר נכנסה בנעלי האגודה המקורית שחדלה מפעילות.
במשך כארבעה עשורים, הייתה זו עמותת "חזון למועד" שגייסה תרומות, הקימה קומות נוספות במבנה ותחזקה קומפלקס תורני הכולל בית מדרש, ישיבה ומקווה. אלא שבשנת 2017, פנו גורמים המזוהים עם האגודה הישנה לרשם העמותות בבקשה להחיותה, בטענה שכל מייסדיה הלכו לעולמם וכי יש צורך להסדיר את מעמד המבנה.
השופט שילה קבע כי הבקשה להחייאת האגודה התבססה על הצהרות כוזבות. בעוד שמבקשי ההחייאה הצהירו כי "האחרון שבמייסדים נפטר לפני מספר שנים", הוכח כי במועד הפנייה היה מר טוויג, מחברי הוועד המקוריים, עדיין בין החיים. יתרה מכך, מבקשי ההחייאה התעלמו לחלוטין מקיומם של התובעים 1 ו-2, הרב ניסן ומר חיים מאירי, שהיו חברים פעילים במועצת האגודה משנת 1977 ושימשו כדמויות רוחניות וניהוליות מרכזיות במקום.
"נראה שהמידע אשר עמד לפניי בעת מתן פסק הדין… היה מבוסס על מצגים שלא שיקפו אל נכון את מצב הדברים בפועל", כתב השופט שילה בפסק דינו. הוא הדגיש כי מבקשי ההחייאה העלימו מרשם העמותות את העובדה שקיימת עמותה אחרת ("חזון למועד") המנהלת את המבנה במשך 30 שנה והיא זו שבנתה את רוב השטח הבנוי.
חלק ניכר מפסק הדין הוקדש לכשלים הפרוצדוראליים החמורים בהליך ההחייאה. לפי נוהלי משרד המשפטים, יש לקיים אסיפה כללית שקופה לכלל המתפללים. אולם, בית המשפט מצא כי האסיפה כונסה בחשאיות יחסית, תוך תליית מודעות רק בקומה הראשונה כדי למדר את מתפללי הקומות העליונות.
בנוסף, המודעות שפורסמו לא כללו פרטים מהותיים כמו שעת האסיפה או הכוונה להחיות את האגודה. השופט דחה את טענות הנתבעת כאילו הרב ניסן ומתפללי "חזון למועד" אינם רלוונטיים, וקבע כי מדובר בקומפלקס אחד שהפרדתו לצורכי האסיפה הייתה חסרת תום לב.
רגע השיא של המשפט הגיע כאשר התברר מדוע עד מרכזי מטעם התובעים, מר איתן חממה, לא התייצב להעיד. בחקירתו של רב בית הכנסת המזוהה עם הנתבעת, הרב יאיר, התברר כי הוא איים על העד ש"יקפיד עליו" (מונח דתי בעל משמעות חמורה של פגיעה רוחנית) אם יעיד נגדם.
השופט שילה הגדיר התנהלות זו כ"הפעלת לחץ בלתי לגיטימי" וציין זאת בחומרה רבה. בשל כך, החליט השופט לתת משקל מלא לתצהירו של העד למרות שלא נחקר, תוך שהוא קובע כי איומי הרב הם הסיבה להיעדרותו.
בסיכומו של דבר, הורה בית המשפט על ביטול פסק הדין משנת 2018 ועל ביטול החייאת האגודה. השופט הטיל על הנתבעת, עמותת "בית הכנסת נאוה תהילה רמת גן", לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 75,000 ש"ח.
את התובעים ייצגו עורכי הדין רונן ברומר ואביתר אזולאי ממשרד ש. הורוביץ ושות'. את הנתבעת ייצג עורך הדין גיל טואף.
ת"א 11018-01-24
