סוף לסאגת היהלומים המשפחתית: ביהמ"ש המחוזי ביטל פסק בוררות של 800 אלף דולר בשל "מעשה בית דין"
השופטת יהודית שבח קיבלה את בקשתו של יהלומן ואיש עסקים וקבעה כי החובות לבנק מזרחי כבר הוכרעו בהליכים קודמים; בביקורת חריפה על התנהלות המשיבים, נמתחה ביקורת על חוסר תום לב בניסיון "לפצל" תביעות לאחר הסדר פשרה חלוט.
סכסוך יצרי ומתמשך בענף היהלומים הישראלי, שהפגיש בין אח לאחותו בערכאות משפטיות במשך שנים, הגיע ביום 11 במאי 2026 לנקודת הכרעה דרמטית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. כבוד השופטת העמיתה יהודית שבח קיבלה באופן חלקי את בקשתו של היהלומן, וביטלה את החיובים הכספיים המשמעותיים שהושתו עליו במסגרת פסק בוררות נוסף שניתן במוסד לבוררות של בורסת היהלומים.
הפרשה, המערבת את חברת יהלומים וותיקה חשפה קרע עמוק בין היהלומן המבקש, לבין אחותו ובעלה – המשיבים. בלב פסק הדין עמדה שאלה משפטית ועובדתית כבדת משקל: האם ניתן לתבוע פעם נוספת בגין חובות בנקאיים לאחר שכבר הושג הסדר פשרה סופי ומוחלט שקיבל תוקף של פסק דין?
ההתדיינות בין הצדדים נעוצה בעסק יהלומים שניהלו הצדדים בשותפות תחת חברת פודיקו. הסכסוך המקורי הוליד הליכי בוררות קודמים בבורסה ליהלומים, שהסתיימו בפסק בוררות בשנת 2022. לאחר שהמבקש הגיש בקשת ביטול על הפסק ההוא, הגיעו הצדדים להסכמה בבית המשפט ב-3 בינואר 2023, לפיה הוא ישלם סכום "גלובלי" של 1.8 מיליון דולר כפירעון סופי ומוחלט של כלל הטענות.
היהלומן כפי שעלה מהדיונים, פעל בתום לב מוחלט ואף מכר את ביתו הפרטי כדי לעמוד בתשלום העתק לאחותו וגיסו. לאחר התשלום, הוסרו העיקולים והצדדים לכאורה יצאו לדרך חדשה. אלא שזמן קצר לאחר מכן, הגישו בני זוג תביעה חדשה לבוררות, בדרישה שהיהלומן יישא בשליש מחובות החברה לבנק מזרחי – חוב שהוערך במאות אלפי דולרים נוספים.
המבקש שיוצג על ידי עו"ד ד"ר גלעד וקסלמן, טען כי מדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט. לשיטתו, החוב לבנק מזרחי כבר נדון והוכרע במסגרת ה-1.8 מיליון דולר ששילם. מנגד, המשיבים, שיוצגו על ידי עו"ד אמיר אלטשולר, טענו כי התביעה הקודמת עסקה ב"גזל כספים" בלבד, וכי נושא החובות לבנק הוזכר שם רק כ"רקע" ולא כסעד אופרטיבי.
השופטת שבח, הידועה בגישתה המעמיקה והספקנית צללה אל תוך אלפי עמודי הפרוטוקולים של 28 ישיבות הבוררות הקודמות. היא מצאה "אינדיקציות סותרות" בגרסת המשיבים, אך הכף הוכרעה בשל ראיות ישירות:
-
הודאת בעלת דין: במהלך הבוררות הקודמת, כשנשאלה האחות על ידי הבוררים האם החוב לבנק כלול בתביעה, היא ענתה בפירוש: "ברור".
-
מסמכי התביעה: בפירוט הנזק המקורי שהגישו המשיבים, הופיע במפורש רכיב "חלקו של היהלומן בחוב לבנק מזרחי" בסך של כ-666 אלף דולר.
-
שתיקת המשיבים: השופטת מתחה ביקורת על כך שבזמן החתימה על הסדר הפשרה בבית המשפט, המשיבים "מילאו פיהם מים" ולא רמזו כי בכוונתם להגיש תביעה נוספת על מאות אלפי דולרים נוספים.
בפסק דין מנומק, קבעה השופטת שבח כי פסק הבוררות הנוסף, שחייב את היהלומן לשלם 800,000 דולר נוספים, סותר פסק דין חלוט של בית משפט. "הלכה היא שפסיקת בורר בניגוד לפסק דין או החלטה חלוטים… מנוגדת לתקנת הציבור", כתבה השופטת, תוך שהיא נשענת על סעיף 24(9) לחוק הבוררות.
השופטת הדגישה כי המשיבים נהגו בחוסר תום לב בולט. המצג שיצרו כלפי המבקש – לפיו תשלום ה-1.8 מיליון דולר מסיים את הפרשה – הוא שהוביל אותו למכור את נכסיו. העובדה שהמתינו עד לקבלת הכסף ורק אז "שלפו" תביעה חדשה על אותו מסד עובדתי, לא התקבלה על דעת בית המשפט.
בית המשפט הורה על ביטול החלק הכספי של פסק הבוררות מיום 24.03.2025. המבקש לא יידרש לשלם את 800 אלף הדולרים, ובמקביל בוטל החיוב הנגדי של המשיבים לשלם 419 אלף דולר לחשבון הבנק (חיוב שנועד לאזן את חלקם בחוב). עם זאת, רכיב פירוק השותפות וחלוקת המניות נותר על כנו, כדי להביא להפרדה סופית בין הנצים.
למרות קבלת הבקשה, השופטת שבח בחרה שלא לפסוק הוצאות לטובת המבקש, וזאת בשל הערותיה על אופן ניהול ההליך הדיוני על ידו בשלבים מוקדמים יותר. בכך, חתם בית המשפט פרק כואב ומורכב בסכסוך המשפחתי של משפחת היהלומנים.
ת"א (תל אביב) 23562-04-25
