הסוף לבנייה הבלתי חוקית על הגג: ביהמ"ש המחוזי דחה את בקשת הדיירים לעיכוב הריסה

הסוף לבנייה הבלתי חוקית על הגג: ביהמ"ש המחוזי דחה את בקשת הדיירים לעיכוב הריסה

למרות המלחמה והניסיונות להכשיר את הבנייה בדיעבד, השופטת לימור ביבי קבעה: "אין היתכנות קניינית או תכנונית להכשרת המבנה". המערערים יאלצו להרוס יחידת דיור שנבנתה ללא היתר בקומה ה-16 ברמת גן

סכסוך שכנים ממושך ומורכב בבניין מגורים יוקרתי ברמת גן הגיע השבוע לסיומו בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בפסק דין נחרץ, דחתה כבוד השופטת לימור ביבי את ערעורם של בנימין וציפורה בן יהונתן, בעלי דירת גג ברחוב הרי הגלעד 11, וקבעה כי עליהם לבצע צו הריסה ליחידת דיור שנבנתה ללא היתר על גג הבניין. החלטה זו חותמת סדרה של הליכים משפטיים שהחלו עוד בשנת 2023 ומדגישה את עליונות שלטון החוק וזכויות הקניין של כלל דיירי הבית המשותף על פני אינטרסים פרטיים של דיירים שבנו ללא אישור.

תחילתה של הפרשה בתביעה שהגישה נציגות הבית המשותף נגד בני הזוג בן יהונתן. המערערים, בעלי דירה בקומה ה-15 והאחרונה בבניין, ביצעו עבודות בנייה נרחבות על הגג שהוצמד לדירתם. לטענת הנציגות, המיוצגת על ידי עו"ד שושנה ארביב, הבנייה לא הסתכמה בהרחבת הדירה הקיימת אלא בהקמת יחידה נפרדת לחלוטין בקומה ה-16, הכוללת כניסה נפרדת, חדרי שינה ומערכות תשתית, וכל זאת תוך חסימת פתחי מילוט וסיכון יציבות הבניין.

בפברואר 2024 הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין אצל המפקחת על רישום המקרקעין. לפי ההסכמה, ניתן למערערים פרק זמן של שנה להכשיר את הבנייה או להרוס אותה. אולם, המועד חלף, הבנייה לא הוכשרה והריסה לא בוצעה. בעקבות כך, פנתה נציגות הבית להליכי הוצאה לפועל, מה שהוביל את בני הזוג להגיש בקשה דחופה להארכת מועד.

המערערים, באמצעות עו"ד ד"ר יוסף גבריאלי, טענו כי פעלו ללא לאות להכשרת הבנייה, אך נתקלו בנסיבות אובייקטיביות שמנעו מהם לעמוד בלוחות הזמנים. בין היתר, ציינו את פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ואת מבצע "עם כלביא" שבא בעקבותיה, אירועים אשר הובילו לטענתם לעומסים חריגים באגפי ההנדסה של עיריית רמת גן. עוד טענו כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, שכן הריסת המבנה תגרום להם נזק כספי של מאות אלפי שקלים, בעוד שהותרתו על כנה אינה פוגעת באיש.

כדי לתמוך בטענתם, הגישו המערערים חוות דעת אדריכלית של רבקה עמרם, לפיה קיימת היתכנות תכנונית גבוהה להכשרת הבנייה באמצעות בקשה להקלה של 6% בזכויות הבנייה. הם הדגישו כי תקנון הבית המשותף מתיר להם לבנות על הגג ללא הסכמת יתר הדיירים, ועל כן מדובר בסוגיה תכנונית מול העירייה בלבד.

השופטת לימור ביבי בחנה את הטענות לעומקן והחליטה לדחות את הערעור ביום 19 במאי 2026. בפסק דינה המפורט, הסבירה השופטת כי סמכותו של בית המשפט להאריך מועד שנקבע בפסק דין חלוט שמורה למקרים חריגים בלבד, שבהם אי-מתן הארכה יוביל לתוצאה קשה שחוש הצדק אינו יכול להשלים עמה. במקרה זה, קבעה, התנאים לא התקיימו.

השופטת חילקה את בחינת היתכנות הכשרת הבנייה לשני מישורים:

1. המישור הקנייני: השופטת קבעה כי המערערים לא הוכיחו שהבנייה אכן מהווה "הרחבת דירה" כפי שמתיר התקנון. היא קיבלה את טענת המשיבה כי מדובר ביחידה נוספת ונפרדת עם כניסה עצמאית בקומה 16. בנוסף, נקבע כי בקשה להקלה של 6% עושה שימוש בזכויות בנייה של כלל דיירי הבניין (רכוש משותף), ועל כן דורשת את הסכמתם המפורשת – הסכמה שלא ניתנה.

2. המישור התכנוני: השופטת הביעה ספק רב באשר לסיכויי קבלת ההיתר. היא ציינה כי על פי תוכנית המתאר הנקודתית החלה על האזור, חל איסור על בנייה מעל 15 קומות, ועל כן סטייה מכך נחשבת ל"סטייה ניכרת" שלא ניתן לאשר כהקלה פשוטה.

השופטת מתחה ביקורת על התנהלות המערערים, שפנו בבקשה לאורכה רק לאחר שהחלו הליכי הוצאה לפועל נגדם, וקבעה כי דה-פקטו הם כבר נהנו מאורכה של שנה וחצי מאז פסק הדין המקורי ללא תוצאות בשטח. "המערערים לא הרימו את הנטל ולו הלכאורי להראות כי קיימת היתכנות קניינית להכשרת הבנייה", כתבה השופטת.

בסופו של יום, הערעור נדחה והמערערים חויבו בתשלום הוצאות המשיבה בסך 5,000 ש"ח. פסק הדין סולל את הדרך לנציגות הבית המשותף להמשיך באכיפת צו ההריסה, ובכך מסתיים ניסיונם של הדיירים להכשיר את הדירה שנבנתה ללא היתר.

ע"א 54573-12-25