ביהמ"ש דרש הוכחות קונקרטיות: בנק לאומי לא יורשה לסגור את חשבונה של עמותת אלאקסא
סגן נשיאת בית משפט השלום בתל אביב, השופט טל חבקין, קיבל באופן חלקי את תביעת העמותה וקבע כי חסימה מוחלטת של החשבון בעת מלחמה היא צעד בלתי מידתי. עם זאת, החשש מהלבנת הון נותר בעינו והאיסור על הפקדת מזומנים הפך לקבוע.
בית משפט השלום בתל אביב-יפו דחה את דרישתו של בנק לאומי לחסום לחלוטין את חשבון הבנק של "עמותת אלאקסא לפיתוח נכסי הקדש האיסלאמי". בפסק דין דרמטי שניתן ביום 14 ביוני 2026, קבע סגן הנשיאה, כבוד השופט טל חבקין, כי החלטת הבנק להשבית כליל את פעילות החשבון חרגה ממתחם הסבירות והמידתיות. השופט הפך את הצו הזמני שניתן בתיק לצו קבוע, לפיו העמותה תורשה להמשיך לנהל את החשבון באמצעות העברות בנקאיות, הוראות קבע ותשלומים מזוהים בלבד, אך ייאסר עליה לחלוטין לבצע הפקדות של כספי מזומן.
המאבק המשפטי בין הצדדים החל על רקע ימי המלחמה שלאחר אירועי השבעה באוקטובר 2023. בחודש נובמבר 2023, פנה בנק לאומי לעמותה והודיע לה על חסימה מיידית של הפקדות מזומן בחשבונה, בעקבות גידול משמעותי ולא מוסבר בפעילות הכספית, שכלל הפקדות מזומן רבות. הבנק, שיוצג בהליך על ידי עורכי הדין נועם בר דוד ושיר אייל, ביסס את החלטתו על מידע ממקורות חיצוניים ופרסומים בתקשורת בנוגע לחקירות פליליות, וטען כי התנהלות העמותה מקימה חשש כבד לפעילות הנוגעת להלבנת הון או למימון טרור. בהמשך, בחודש ינואר 2024, החליט הבנק להחמיר את הצעדים ולהורות על חסימה מוחלטת של החשבון לכל פעילות.
מנגד, העמותה, המיוצגת על ידי עורכי הדין יצחק יערי ושחר בן ארצי, טענה כי חסימת החשבון משמעותה חיסול מוחלט של פעילותה ההומניטרית, הנמשכת למעלה מ-33 שנה וממוקדת בארגון הסעות למקומות הקדושים לאסלאם וחלוקת סלי מזון וציוד לנזקקים במזרח ירושלים. העמותה הסבירה כי הגידול בפעילות נבע משיפורים ארגוניים ומאמצי שיווק, וכי מקורם של כספי המזומן הוא בתרומות קטנות של מאמינים במסגדים ובקופות צדקה (בסכומים של שקלים בודדים ועד 200 ש"ח). לטענתה, רישום תרומות בעילום שם בקבלות הוא פרקטיקה חוקית ומקובלת, וכי הפרסומים נגדה בתקשורת מקורם במסע הכפשה פוליטי של ארגוני ימין.
בפסק דינו המפורט, ניתח השופט חבקין שורה ארוכה של "דגלים אדומים" שהציג הבנק, וחילק את הדיון לשני מישורים מרכזיים: החשש למימון טרור והחשש להלבנת הון. בכל הנוגע לחשש הנטען למימון טרור, קבע בית המשפט כי הבנק לא עמד בנטל הראייתי הנדרש ולא הציג מעשים או פעולות קונקרטיות המבססים חשש ממשי ועדכני.
בית המשפט עבר על הטענות אחת לאחת: מעצרו של פעיל העמותה בכניסה למסגד אל-אקצא עם כספי מזומן הסתיים ללא הגשת כתב אישום והכסף הוחזר לו; הליקויים שנמצאו בבדיקת רשם העמותות הוגדרו כחשבונאיים בלבד ולא העלו חשד לפעילות חבלנית; התרומות שקיבלה העמותה בעבר מארגונים זרים (כגון Aman Palestin) הופסקו לחלוטין בשנת 2019; וקשריה של העמותה עם אישים שהוגדרו על ידי מערכת הביטחון כפעילי חמאס (כמו נג'אח בכיראת ועכרימה סברי) היו מוגבלים להשתתפות ספורדית באירוע פתיחה של קורס מדריכים בשנת 2021, ללא זיקה ישירה לפעילות בחשבון הבנק. השופט ציין כי הצגת מקרים אלו כמעידים על מעורבות בטרור כיום אינה אלא "חוכמה שבדיעבד".
עם זאת, במישור של מניעת הלבנת הון, קיבל בית המשפט את עמדת הבנק וקבע כי התנהלות העמותה אכן הניפה "דגל אדום" לגיטימי. נקבע כי איסוף והפקדה של תרומות במזומן בהיקפים של כ-2.13 מיליון ש"ח בשנה, מבלי שהעמותה מסוגלת לזהות את מקור הכספים ואת זהות התורמים, לצד אי-סדרים מסוימים בניהול ספרי הקבלות, מייצרים סיכון ממשי של חדירת "כסף שחור" למערכת הבנקאית. לפיכך, נקבע כי החלטת הבנק להגביל את הפעילות במזומן הייתה סבירה לחלוטין.
בשלב הבא של פסק הדין, נדרש השופט חבקין לבחון האם הסנקציה של סגירה מוחלטת של החשבון היא האמצעי הנכון. השופט הדגיש כי הבנקים בישראל הם גופים דו-מהותיים עליהם חלים עקרונות המשפט הציבורי, ובכללם חובות הגינות, סבירות ומידתיות. נפסק כי סגירת חשבון קיים, המתנהל במשך למעלה מ-20 שנה, היא "הצעד הקיצוני ביותר" ויש לנקוט בו רק במקרים חמורים של חוסר שיתוף פעולה או הסתרה מכוונת – דבר שלא הוכח במקרה דנן.
נדבך מרכזי בהחלטת בית המשפט להותיר את החשבון פתוח היה ממד הזמן. השופט ציין כי מאז שניתן הסעד הזמני חלפו למעלה משנתיים, שבהן העמותה התנהלה תחת "זכוכית מגדלת" של הבנק, ועמדה באופן מלא במגבלות הדיוניות: היא לא הפקידה מזומנים, פעלה אך ורק באמצעות העברות בנקאיות מזוהות, ולא התעורר כל חשד חדש נגדה. חלוף זמן זה ללא אירועים חריגים הוכיח, לדברי השופט, כי ניתן למצוא פתרון מאוזן ששומר על האינטרס הציבורי ומפחית את סיכוני הבנק, מבלי להביא לחיסולה הכלכלי של העמותה.
בסופו של דבר, השופט חבקין דחה את דרישת העמותה לאפשר לה לחזור ולהפקיד מזומנים בעתיד, וקבע כי הדבר יתאפשר רק אם תציג בעתיד לבנק מנגנון פיקוח מוסכם שיענה על הדרישות הרגולטוריות. התביעה התקבלה בחלקה, הבנק חויב להותיר את החשבון פעיל במתכונת המגבלות הקבועות, וכן נפסק כי בנק לאומי יישא בשכר טרחת עורכי הדין של העמותה בסך של 30,000 ש"ח. לשני הצדדים עומדת זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תוך 60 יום.
ת"א 34153-02-24
