דרמה בענף הרכב: צ'מפיון מוטורס ופולקסווגן יפצו בעלי רכבים במיליוני שקלים בשל תקלה בבורר ההילוכים
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל תובענה ייצוגית נגד יבואנית הרכב וענקית הרכב הגרמנית, לאחר שנקבע כי התגלה פגם תכנוני במפסק הזעיר במכלול בורר ההילוכים בדגמי פולקסווגן, סקודה, סיאט ואאודי. הנתבעות יפצו את חברי הקבוצה בסכום כולל המוערך בכ-5.58 מיליון שקלים
רעידת אדמה צרכנית בענף הרכב בישראל: בפסק דין דרמטי שניתן ביום 3 באוגוסט 2026, קבע בית המשפט המחוזי מרכז-לוד כי יבואנית הרכב צ'מפיון מוטורס בע"מ ויצרנית הרכב הבינלאומית VOLKSWAGEN AG (פולקסווגן) יפצו בעלי רכבים בישראל בסכום המוערך בכ-5,583,400 שקלים. פסק הדין, שניתן על ידי כבוד השופטת, סגנית הנשיאה חנה קיציס, מקבל את התובענה הייצוגית שהוגשה נגד הנתבעות ומטיל עליהן אחריות לפיצוי הלקוחות בגין תקלה סדרתית במכלול בורר ההילוכים.
ראשיתה של הפרשה בחודש אוגוסט 2019, כאשר שני בעלי רכבים מתוצרת הקונצרן – אלון דג'ונס (שסבל מתקלה ברכבו מסוג פולקסווגן גולף) ושלומי מלכה (בעל רכב סיאט ליאון) – הגישו בקשה לאישור תובענה כייצוגית. השניים נדרשו לשלם מכיסם הפרטי עבור תיקון התקלה במוסכים, לאחר שתקופת האחריות על רכבם חלפה. במסגרת התביעה טענו השניים, באמצעות באי כוחם עוה"ד אלעד אופיר, דוד מזרחי ופנחס אור, כי ברכבים מתוצרת פולקסווגן שיוצרו בין השנים 2015 ל-2019 ויובאו לישראל על ידי צ'מפיון מוטורס, קיימת תקלה סדרתית מובנית בבורר ההילוכים.
לפי טענת התובעים, התקלה נגרמה כתוצאה מהצטברות חומר סיליקה אשר כיסה את המגעים החשמליים במפסק הזעיר (מיקרו-סוויץ') של בורר ההילוכים, דבר שמנע את סגירת המעגל החשמלי כראוי. כתוצאה מכך, נוצר מצב שבו בסיום נסיעה ניתן היה לשלוף את מפתח ההתנעה ממתג ההצתה גם כאשר ידית ההילוכים נותרה בהילוך נסיעה (D), וזאת בניגוד למנגנון הנעילה שאמור לאפשר את הוצאת המפתח רק כאשר הרכב נמצא במצב חנייה מלא (P). בנוסף, בחלק מהרכבים הופיעה במהלך נסיעה הודעת חיווי שהורתה לנהג לפנות לקבלת שירות והזהירה כי בטרם עזיבת הרכב יש לוודא כי הועבר להילוך P. התובעים טענו כי מדובר לכאורה בתקלה בטיחותית חמורה, שכן נהגים עלולים לעזוב את הרכב כשהוא אינו משולב במצב חנייה וללא הפעלת בלם היד, דבר המקים חשש ממשי להתדרדרות הרכב.
מנגד, הנתבעות – צ'מפיון מוטורס ופולקסווגן – יוצגו בהליך על ידי צוות פרקליטים ממשרד מיתר: עוה"ד רון פלג, רונן זיו, יונתן רום ועמית מולכו-ספרות. הנתבעות דרשו לדחות את התביעה על הסף וטענו בלהט כי אין מדובר בתקלה בטיחותית סדרתית, אלא בתופעה נדירה של בלאי טבעי וסביר במנגנון שולי וזניח שמתרחשת בחלוף זמן ממושך. לטענתן, סכנת ההתדרדרות אינה נובעת באופן ישיר מהתקלה עצמה, אלא מחוסר זהירות של הנהג שמחויב על פי חוק להפעיל את בלם היד ולהעביר את הרכב להילוך P בטרם יציאתו מהרכב. עוד טענו הנתבעות כי אין להקיש מקריאות החזרה יזומה (RECALL) שבוצעו בארצות הברית, קנדה ודרום קוריאה ביחס לדגמים אלו, שכן בארצות הברית קיימת תקינה פדרלית ייחודית המחייבת להתקין מערכת לנעילת המפתח, בעוד שבישראל ובאירופה אין כל הוראה רגולטורית דומה.
לאחר שמיעת עדויות המומחים, עריכת הליכים מקדמיים ממושכים וניתוח המסמכים הפנימיים של פולקסווגן ויצרנית הרכיבים ZF, דחתה השופטת חנה קיציס את טענת הנתבעות כי מדובר ב"בלאי סביר". בית המשפט קבע כי התובעים הוכיחו ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי כי הכשל במנגנון בורר ההילוכים נובע מפגם בתכנון הנדסי ולא משימוש בחומרי ניקוי או מבלאי טבעי. השופטת ציינה כי העובדה שפולקסווגן השקיעה משאבים רבים בפתרון התקלה ואף החליטה בסופו של דבר לייצר מפסק זעיר חדש, לצד העובדה שהתקלה הופיעה ברכבים רבים גם במהלך תקופת האחריות, מחזקות את המסקנה כי מדובר בכשל תכנוני מובנה.
עם זאת, בית המשפט קיבל את עמדת הנתבעות בחלקה וקבע כי התקלה אינה עולה כדי "תקלת בטיחות סדרתית" כהגדרתה בחוק. השופטת קיציס הבהירה כי מנגנון נעילת המפתח מהווה מערכת עזר ותזכורת בלבד לנהג, ואינו משמש כאמצעי בלימה חליפי. האחריות הבלעדית לבלימת הרכב מוטלת על הנהג המחויב להרים את בלם היד. משכך, נקבע כי הנתבעות לא הפרו את חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב ולא היו חייבות לבצע קריאת מחזיר (ריקול) בטיחותית בישראל.
לצד זאת, בית המשפט פסק כי הנתבעות הפרו את חובת תום הלב בקיום חוזה לפי חוק החוזים, וכן התעשרו שלא כדין לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט. השופטת קבעה כי צ'מפיון מוטורס ופולקסווגן ידעו על הפגם התכנוני לפחות משנת 2016, וחרף זאת גבו תשלום מלא מבעלי רכבים שפנו למוסכים לתיקון התקלה לאחר תום תקופת האחריות. נקבע כי ההסתמכות הפורמלית של הנתבעות על פקיעת תוקף תעודת האחריות כדי להתנער מאחריות לפגם תכנוני מובנה שהיה ידוע להן מראש, מהווה שימוש בזכות חוזית בחוסר תום לב.
במסגרת הסעדים שנפסקו, הגדיר בית המשפט את הקבוצה הזכאית לפיצוי ככל בעלי הרכבים או החוכרים של דגמי פולקסווגן גולף, ג'טה, ביטל, סקודה אוקטביה, סיאט לאון ואאודי משנות הייצור 2015-2019 שבהם הותקן המכלול התקול.
סכום הנזק הכולל הוערך על ידי בית המשפט בסך של 5,583,400 שקלים. סכום זה מורכב מנזק ממוני בסך כ-4.79 מיליון שקלים (כולל מע"מ) בגין עלויות התיקון ששילמו כ-7,924 בעלי רכבים שטיפלו בתקלה במוסכי היבואן (החלפת המפסק או החלפת הבורר בשלמותו), וכן מפיצוי בגין נזק לא ממוני (עוגמת נפש) בסך 100 שקלים לכל בעל רכב שנאלץ לשלם עבור התיקון מכיסו (בסך כולל של כ-792 אלף שקלים).
בית המשפט קבע מנגנון מפורט להשבת הכספים: הנתבעות חויבו לפנות למשרד התחבורה ולחברת "אניה" בתוך 30 ימים כדי לאתר את בעלי הרכבים הרלוונטיים ולשלוח להם מכתבי יידוע בדבר זכאותם להחזר כספי. כל חבר קבוצה ששילם עבור התיקון יוכל להגיש תצהיר ומסמכים לממונה מוסכם שייווצר לצורך החלוקה, ויקבל החזר מלא של הוצאות התיקון (עד 2,400 שקלים בתוספת מע"מ להחלפת בורר עד שנת 2019, ועד 800 שקלים בתוספת מע"מ להחלפת מפסק לאחר מכן) בתוספת 100 שקלים בגין עוגמת נפש. ככל שיוותר הפרש בין הסכומים שיידרשו בפועל לבין סכום הפיצוי הכולל (5.58 מיליון שקלים), יעבירו הנתבעות את יתרת הסכום לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד, לטובת מטרות בטיחות בדרכים או מטרות צרכניות.
בנוסף, חייב בית המשפט את הנתבעות לשלם גמול מיוחד לתובעים המייצגים, אלון דג'ונס ושלומי מלכה, בסך של 30,000 שקלים לכל אחד, וכן אושרה מקדמה על חשבון שכר טרחת עורכי הדין של התובעים בסך של 400,000 שקלים.
ת"צ 34358-08-19
