מפולת במניות ההייטק, צ'ק של מיליונים וטענות לזיוף: נדחתה תביעת ענק נגד איש העסקים יורי קשדן
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעה בסך כ-3.35 מיליון ש"ח שהגישה שותפות משקיעים נגד בעל מניות במיזם טכנולוגי; השופט יעקב שקד קבע כי התובעת כשלה בהוכחת אמיתות החתימה על ההמחאה, הציגה חמש גרסאות סותרות, וניסתה לאכוף התחייבות אישית חסרת כל היגיון כלכלי
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה במלואה תביעה כספית ושטרית בסך 3,350,650 שקלים, שהוגשה נגד איש העסקים יורי קשדן על ידי שותפות המשקיעים "אחים טובים אנחנו". בפסק דין מקיף ומנומק שניתן ביום 9 באוגוסט 2026, קבע כבוד השופט יעקב שקד כי השותפות לא הצליחה להוכיח שהחתימה על גבי ההמחאה שבידיה היא אכן חתימתו של קשדן, ואף דחה את טענותיה בדבר התחייבות אישית או ערבות מצידו להשבת כספי ההשקעה. בהליך יוצגה התובעת על ידי עו"ד ארנון גרפי, ואילו הנתבע, יורי קשדן, יוצג על ידי עו"ד עודד שטייף.
פרטי הפרשה החלו בשנת 2020, כאשר קשדן, שהחזיק ב-25% ממניות "החברה המרכזית לחדשנות ועידוד הייטק בע"מ", הכיר את אנשי העסקים אמיר אדיבי וישראל מורגנשטרן (מייסדי התובעת) והציע להם להשקיע בחברה. במסגרת המהלך גויסה השקעה של מיליון דולר (סכום שהיה שווה ערך אז ל-3,350,650 ש"ח) באמצעות שותפות משקיעים שהוקמה לשם כך.
במקביל, תוכנן מיזוג של החברה יחד עם חברה נוספת לתוך השלד הבורסאי "גרופ 107", לצורך הנפקת פעילותה לציבור. במסגרת ההסכמות הראשוניות, הוענקו לאדיבי ולמורגנשטרן גם כתבי אופציה לרכישת מניות נוספות במחיר מימוש סמלי. ואולם, לקראת ההנפקה בספטמבר 2021, וכדי לאפשר את השלמתה מול הגופים המוסדיים, הסכימו השניים לחתום על מסמך הבהרה המעלה את מחיר המימוש של האופציות למחיר השוק.
ההנפקה יצאה לפועל לפי שווי חברה של למעלה מ-60 מיליון ש"ח, אולם בחודשים שלאחר מכן צנח שווי המניה באופן דרמטי והגיע לכ-15 מיליון ש"ח בלבד. כ-18 חודשים לאחר ההנפקה, בחודש מרץ 2023, הציגה השותפות לפירעון המחאה אישית של קשדן על סך כ-3.35 מיליון ש"ח. הבנק סירב לפרוע את ההמחאה בנימוק של "אין כיסוי מספיק" ו"חתימת המושך אינה תקינה". בתגובה הגיש קשדן תלונה במשטרה בטענה לזיוף חתימה ותרמית, והשותפות פתחה בהליכי הוצאה לפועל שהפכו לתביעה אזרחית רחבת היקף.
התובעת טענה כי ההמחאה ניתנה לה ביולי 2021 על ידי קשדן באופן אישי וכבטוחה להשבת מלוא סכום ההשקעה (מיליון דולר), בתמורה להסכמתה לוותר על תנאי האופציות המקוריים לקראת ההנפקה. מנגד, קשדן טען באמצעות עו"ד עודד שטייף כי מעולם לא חתם על ההמחאה וכי חתימתו זויפה. לדבריו, הוא מסר עוד בינואר 2021 צ'ק ריק לחלוטין ללא חתימה כ"מחווה של ערבות" זמנית בלבד כדי להרגיע את חששות המשקיעים עד להקצאת המניות בפועל – התחייבות שכבר קוימה במלואה. קשדן הדגיש כי מדובר בניסיון פסול של משקיעים ספקולטיביים לגלגל הפסדי מסחר בבורסה לפתחו של בעל מניות בודד.
השופט יעקב שקד דחה את עמדת התובעת בשורה ארוכה של נימוקים עובדתיים ומשפטיים:
-
אי-הוכחת אמיתות החתימה: בית המשפט קבע כי נטל ההוכחה להראות שהנתבע חתם על ההמחאה מוטל על התובעת האוחזת בשטר. התובעת לא הביאה עד ראייה שראה את קשדן חותם על הצ'ק, ונמנעה מהגשת חוות דעת של מומחה לכתב יד. בנוסף, מהשוואה שערך בית המשפט בין החתימה על גבי השטר לדוגמאות חתימה מקוריות שהציג הנתבע, התרשם השופט כי החתימות שונות לחלוטין.
-
היעדר היגיון כלכלי ועסקי: נקבע כי הטענה לפיה קשדן הסכים לערוב אישית להחזרת מלוא כספי ההשקעה במקרה של ירידת ערך המניה – כך שהמשקיעים נהנים מרווחים בלבד ללא כל סיכון – עומדת בניגוד גמור לכל היגיון מסחרי סביר. כמו כן, אין היגיון בכך שבעל מניות אחד ייקח על עצמו ערבות כוללת לחלקם של יתר בעלי השליטה.
-
גרסאות מתפתחות וסותרות: בית המשפט הצביע על כך שהתובעת הציגה לאורך ההליך לא פחות מחמש גרסאות שונות בנוגע לנסיבות מתן השטר ותוכנו. בין היתר, במכתב הדרישה הראשון ששלחה התובעת בינואר 2023 כלל לא הוזכר קיומו של הצ'ק. השופט ציטט בהקשר זה את דברי המשנה לנשיא השופט נעם סולברג, שלפיהם "אין ליתן פרס לדוברי שקר" וכי שינויי גרסה פוגעים באמינות התביעה מן היסוד.
-
היעדר מסמך בכתב כנדרש בדין: השופט שקד הדגיש כי כאשר מדובר בהתחייבות אישית עסקית של מיליוני שקלים בין צדדים מתוחכמים המלווים בעורכי דין, חלה דרישת כתב ראייתית (בהתאם לסעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומני). העובדה שנחתמו הסכמים מפורטים בשאר שלבי העסקה, אך לא נערך כל מסמך המעגן התחייבות אישית כה דרמטית, מפריכה את טענות התובעת.
בסיכומו של פסק הדין דחה בית המשפט את התביעה על כל עילותיה, וחייב את שותפות "אחים טובים אנחנו" לשלם ליורי קשדן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 150,000 ש"ח.
ת"א 29121-06-23
