פשרה סביבתית ענקית: כ-174 מיליון שקלים יושקעו בשדרוג מכון טיהור השפכים תימורים בעקבות זיהום נחל לכיש וחופי אשדוד
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שהוגשה בעקבות הזרמת קולחים מזוהמים לנחלים ולחופי אשדוד בחורף 2018–2019; תאגיד המים האזורי ת.מ.ר ישדרג את המט"ש בהשקעת עתק עד שנת 2029, תוך קביעת מנגנון פיקוח הדוק וחלוקת תשלום שכר טרחת עורכי הדין לפעימות מותנות דיווח
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד נתן ביום 9 באוגוסט 2026 תוקף של פסק דין להסדר פשרה רחב היקף בתובענה ייצוגית סביבתית, במסגרתו ישודרג מכון טיהור השפכים (מט"ש) "תימורים" בהשקעה כוללת הנאמדת בכ-174,000,000 ש"ח. פסק הדין ניתן על ידי כבוד השופטת איריס רבינוביץ ברון, אשר קבעה כי ההסדר – הממקד את עיקר המשאבים בהסדרה עתידית ותיקון יסודי של התשתיות לרווחת הציבור – הינו ראוי, הוגן וסביר בנסיבות העניין.
ההליך המשפטי החל בעקבות בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה עוד בשלהי שנת 2019 על ידי שלושה תושבי אשדוד: עו"ד טדי מנשה, אינג' עדי קלנג ומר אבי אבן דנן. המבקשים, אשר יוצגו לאורך ההליך על ידי עורך הדין עידן איידן פנו לבית המשפט בעקבות שורה של אירועי זיהום חמורים שהתרחשו בין דצמבר 2018 לאפריל 2019.
לפי הנטען בבקשת האישור, מכון טיהור השפכים תימורים ומאגרי הקולחים הסמוכים לו סבלו במשך שנים מהזנחה מתמשכת, מאי-עמידה בתקני איכות מחייבים ומליקויים תפעוליים חמורים. כתוצאה מאיכותם הירודה של מי הקולחים, אסר משרד הבריאות על השימוש בהם להשקיה חקלאית, דבר שהוביל למילוי מלא של המאגרים עד אפס מקום. מחשש לקריסת הדפנות, הוזרמו כמויות עצומות של קולחים ושפכים מזוהמים לעבר אפיק נחל האלה, ומשם זרמו המים לאורך נחל לכיש ונשפכו ישירות לרצועת חופי הים של העיר אשדוד.
הזרמות אלו גרמו לפגיעה אקולוגית קשה בנחלים, למפגעי ריח חריפים לאורך פארק וטיילת נחל לכיש, ולסגירה ממושכת של חופי רחצה מרכזיים באשדוד. כתוצאה מכך, נמנעה מהציבור הרחב, ובהם רוחצים, גולשים ועוסקים בספורט ימי, הגישה וההנאה מנכסי הטבע והחופים. התביעה התבססה על עילות של הפרת חובות חקוקות (לפי חוק המים, החוק לשמירת הסביבה החופית, החוק למניעת מפגעים ותקנות בריאות העם) ועוולת הרשלנות, תוך דרישה לצו עשה לתיקון המפגעים ופיצוי בגין נזקים בלתי ממוניים ועוגמת נפש לציבור.
מנגד, המשיבות בהליך התנערו מאחריות ישירה לנזקים:
-
מועצה אזורית באר טוביה וכן תימורים מושב שיתופי להתישבות חקלאית בע"מ, שיוצגו על ידי עורך הדין שגיא שיף טענו כי ההזרמות נעשו בתיאום עם רשות המים ובחלקן בצו הרשאה שנועד למנוע קריסת מאגרים ואסון לחיי אדם ולרכוש. כמו כן נטען, בהסתמך על חוות דעת מומחה, כי הזיהום בחופים נבע מתשטיפי ניקוז עירוניים ולא ממי המאגר.
-
ת.מ.ר תאגיד מים אזורי בע"מ, שיוצג על ידי עורכת הדין איילת חן כהן טען כי קיבל לידיו את ניהול המט"ש רק באוקטובר 2018, וכי הכשלים התשתיתיים נבעו מניהול לקוי של קודמיו.
במסגרת ההליך שלחו המשיבות הודעות לצדדים שלישיים: המועצה והמושב דרשו לחייב את עיריית אשדוד ואת יובלים אשדוד בע"מ. מנגד, תאגיד ת.מ.ר שלח הודעה לצד שלישי נגד עיריית קרית מלאכי.
לאחר שהצדדים השלישיים כפרו באחריותם, המליץ בית המשפט לצדדים לפנות להליך גישור. הגישור התנהל במשך תקופה ממושכת בפני עו"ד אייל רוזובסקי, ובסיומו גובש הסדר פשרה מקיף.
במרכז הסדר הפשרה עומדת התחייבותו של תאגיד ת.מ.ר להוציא לפועל פרויקט הנדסי ושדרוג מסיבי של מט"ש תימורים בעלות הנאמדת בכ-174 מיליון ש"ח, במימון התאגיד ובאישור תקציבי של רשות המים. עיקרי ההתחייבויות כוללים:
-
העלאת כושר הטיפול והספיקה היומית של המכון מ-12,000 מק"י ל-30,000 מק"י לפחות, תוך עמידה מלאה בתקני איכות מי קולחין.
-
הקמת מערך טיהור ביולוגי-מכאני מתקדם בטכנולוגיית בוצה משופעלת.
-
הקמת מאגר תפעולי לקולחים בנפח של 10,000 מק"י והקמת מאגר חירום ייעודי לאגירת שפכים בנפח של 40,000 מק"י.
-
עמידה בלוחות זמנים מחייבים להשלמת כלל העבודות עד ליום 1 בינואר 2029 לכל המאוחר.
-
מסירת דיווח מפורט בכתב פעמיים בשנה (ב-1 ביוני וב-1 בינואר) לבאי-כוח התובעים המייצגים אודות התקדמות העבודות ואחוזי הביצוע.
בעקבות פרסום ההסדר, הגישה פרקליטות המדינה שורת הערות. בין היתר, המדינה דרשה לצמצם את היקף הוויתור ומעשה בית הדין כך שלא יחול על עילות עתידיות שטרם נודעו, ולא יחסום תביעות אישיות בגין נזקים קונקרטיים לגוף, לרכוש או לתוצרת חקלאית. הצדדים נעתרו להערות אלו ותיקנו את ההסדר.
בפסק דינה הדגישה השופטת איריס רבינוביץ ברון כי אף שההסדר אינו כולל חלוקת פיצוי כספי אישי לחברי הקבוצה, השקעת העתק בתשתיות מהווה מענה אמיתי, יסודי וצופה פני עתיד המשרת את האינטרס הציבורי בצורה המיטבית. השופטת ציינה כי הטלת פיצוי כספי על רשויות ציבוריות הייתה מגולגלת בסופו של דבר על כתפי הציבור.
לעניין הגמול ושכר הטרחה, בית המשפט אישר תשלום גמול של 50,000 ש"ח לכל אחד משלושת המבקשים (ובסך הכל 150,000 ש"ח), החזר הוצאות בסך 48,825 ש"ח, ושכר טרחה לבאי כוחם בסך של כ-490,000 ש"ח בתוספת מע"מ. עם זאת, בהתאם לעמדת המדינה, קבעה השופטת מנגנון מדורג לתשלום שכר הטרחה: 70% ישולמו בתוך 30 יום מהמועד הקובע, ואילו 30% הנותרים יועברו בשלושה תשלומים שנתיים שווים (החל מינואר 2027), אשר יהיו מותנים בדיווח על התקדמות העבודות ובאישור מפורש של בית המשפט, ובכך יובטח פיקוח אפקטיבי עד לסיום הפרויקט.
ת"צ 72810-12-19
