בית משפט השלום בתל אביב מתח ביקורת חריפה על הרשת הגדולה שסירבה לקחת אחריות על מאות מכשירי חיטוי שנפגמו בחזקתה והתעכבה חודשים ארוכים בתשלום ובזיכויי מע"מ; השופטת אפרת בוסני: "טענות סרק בניסיון להתחמק מאחריות".
בית משפט השלום בתל אביב-יפו קיבל באופן חלקי את תביעתה של חברת "קלין ביט בע"מ" נגד רשת "סופר פארם (ישראל) בע"מ", וחייב את הרשת הקמעונאית הגדולה לשלם לספקית פיצויים והוצאות בסכום כולל של מעל ל-270 אלף שקלים (לפני חישובי ריבית והצמדה). פסק הדין ניתן ביום 05 באוקטובר 2026 על ידי סגנית הנשיאה, כבוד השופטת אפרת בוסני, וחשף מערכת יחסים עסקית עכורה בין ספק קטן לבין ענקית קמעונאות, אשר ליוותה אותה בהתנהלות מתחמקת וסחבת ממושכת.
במסגרת ההליך ייצג את התובעת עו"ד משה פרדס, בעוד שאת סופר-פארם ייצג עו"ד יניב גורן.
במועדים הרלוונטיים לתביעה, עסקה חברת קלין ביט בייבוא ושיווק של מוצר חדשני לניקוי וחיטוי משטחים ביתיים ("My CleanBit") הממיר מי ברז למי אוזון בטכנולוגיית יהלום. לקראת השקתו הנרחבת, התקשרה החברה בהסכם מול סופר-פארם, לפיו תספק לה החברה כ-2,000 יחידות של המוצר למרכז ההפצה הלוגיסטי (מרלו"ג) של הרשת. לפי המתווה שהוסכם, סופר-פארם תפיץ את המכשירים למאות סניפיה ותשלם לחברה סך של 775.38 ש"ח בתוספת מע"מ עבור כל יחידה שתימכר בפועל. מדובר היה למעשה במתכונת הדומה לעסקת קונסיגנציה (משגור), שבמסגרתה התאפשר לרשת להחזיר מוצרים שלא יימכרו.
במקביל לאספקת הסחורה באוגוסט 2021, יצאה קלין ביט בקמפיין פרסומי נרחב בטלוויזיה ובעיתונות, בעלות של קרוב ל-300 אלף שקלים, שנועד לתמרץ את הציבור לרכוש את המוצר בסניפי סופר-פארם. אולם, מהר מאוד התברר כי למרות שהרשת הודיעה כי סניפיה ערוכים ומוכנים למכירה, בפועל המוצרים לא הגיעו למדפים. נציגי קלין ביט, ובראשם מנהל החברה, ביקרו בימי הקמפיין בלמעלה מעשרה סניפים שונים ברחבי הארץ וגילו לתדהמתם כי אין זכר למוצרים או לעלוני ההסבר, ועובדי הרשת כלל אינם מכירים את המכשיר. פניות בזמן אמת לסופר-פארם לא הובילו לשינוי של ממש, ובסופו של דבר נמכרו ברשת עשרות בודדות של מכשירים בלבד (כ-4% בלבד מהמלאי שסופק).
על רקע הכישלון החרוץ בהפצה, הוחלט על הפסקת ההתקשרות, ובדצמבר 2021 החזירה סופר-פארם את יתרת המלאי לתובעת. אלא שכאן התפוצצה מחלוקת קשה אף יותר: בבדיקה שנערכה במרלו"ג בעת ההחזרה, נרשם ונמצא כי קרוב ל-400 מכשירים הוחזרו במצב פגום וחלקם כלל לא הוחזרו.
קלין ביט הגישה תביעה כספית בסך של כ-818 אלף שקלים, במסגרתה דרשה פיצוי בגין המכשירים הפגומים והחסרים, פיצוי בגין עלויות קמפיין הפרסום שירד לטמיון, וכן פיצויים בגין איחור בתשלום על המכשירים שנמכרו ובגין איחור בהנפקת חשבוניות זיכוי שאפשרו קבלת החזרי מע"מ.
מנגד, סופר-פארם כפרה בכל טענות התובעת. היא טענה כי היא אינה "חברת ביטוח" של הספק ואינה אחראית לכישלונותיו העסקיים בשוק. בין היתר, טענה הרשת כי על פי הנספח הלוגיסטי ביניהן הוסכם על "החזרות מלאות", ומשכך כל הסיכון לבלאי, נזק, פגם או גניבה מוטל בלעדית על כתפי הספק. סופר-פארם אף טענה כי המכשירים היו תקינים, ורק אריזות בודדות נקרעו או התאבקו.
בית המשפט מינה שמאי מומחה מטעמו (השמאי אמיר גולדברג) על מנת לבדוק את המכשירים. בדיקתו של המומחה הייתה חד-משמעית ואיששה את טענות התובעת: 370 מוצרים נמצאו פגומים באופן בלתי הפיך שאינו מאפשר את מכירתם לצרכן. 81 מכשירים נהרסו באופן טוטאלי – שבורים, מלוכלכים, רטובים וחלקם עם רכיבי אלקטרוניקה חשופים, המעידים כי נעשה בהם שימוש; עשרות מכשירים סבלו מנזקים חמורים לאריזותיהם; ומאות מכשירים הוחזרו כשהפלומבות ומדבקות האטימה שלהם נקרעו או הוחלפו בסרטי דבק מאולתרים. המומחה הבהיר כי לא ניתן לייצר מארזים חלופיים בישראל ללא אישור היצרן בחו"ל והדבר אינו כלכלי ופוגע באחריות היצרן.
בפסק דינה המנומק מתחה השופטת אפרת בוסני ביקורת נוקבת על סופר-פארם. השופטת ציינה כי הרשת גררה את קלין ביט להליך משפטי ממושך לאורך שנים תוך העלאת טענות סרק מתחמקות, בעוד שעדותו של מנהל התובעת הייתה אמינה, כנה וסדורה, עדותו של העד המרכזי מטעם סופר-פארם (מנהל הסחר עוזי ויזינגר) הייתה רחוקה מלהיות משכנעת, מתפתחת ולא עקבית.
בית המשפט דחה בתוקף את טענת סופר-פארם לפיה סעיף "החזרות מלאות" פוטר אותה מכל אחריות למצב המוצרים. נקבע כי לפי הנספח הלוגיסטי, האחריות לסחורה עברה למפעיל הלוגיסטי של הרשת מרגע קבלת המלאי ללא הסתייגות במרלו"ג. בנוסף, אפילו בעסקאות משגור או לפי חוק השומרים, המחזיק בסחורה חב באחריות ובחובת שמירה סבירה מפני נזק ורשלנות. "הדעת נותנת שהמינימום שהיה על הנתבעת לעשות הוא לדאוג שבמועד הקמפיין הפרסומי… יימצאו מוצרים בסניפים… וכי הנתבעת תיידע את עובדי הסניפים אודות המוצר. הלכה למעשה לא השתכנעתי כי הנתבעת מילאה אחר התחייבויות מינימליות אלה", הדגישה השופטת, והוסיפה כי התנהלות זו עולה כדי חוסר תום לב והפרת המוסכם.
יחד עם זאת, השופטת דחתה את הדרישה לפיצוי בגין הוצאות קמפיין הפרסום (בסך כ-292 אלף ש"ח). נפסק כי קלין ביט לא הוכיחה שהקמפיין ירד לטמיון אך ורק בשל מחדלי הרשת, שכן הקמפיין לא היה בלעדי לסופר-פארם, הוא הפנה גם לרכישות מקוונות באתר החברה ולרשתות נוספות, ובתקופת הקמפיין אכן נמכרו מאות מוצרים בערוצים אלו.
בסופו של דבר פסקה השופטת בוסני כי סופר-פארם תפצה את קלין ביט על פי עלות רכישת המוצרים הפגומים (491.20 ש"ח ליחידה עבור 370 המכשירים) בסך של 224,163 ש"ח (כולל מע"מ והפרשי הצמדה וריבית עד להגשת התביעה). לכך התווספו 1,540 ש"ח בגין אי-המצאת מסמכי זיכוי מע"מ עבור 12 יחידות שהוחזרו באיחור (סה"כ 225,703 ש"ח בצירוף ריבית שקולה ממועד הגשת התביעה).
בנוסף, חויבה סופר-פארם לשלם סך של 17,348 ש"ח בגין האיחור בתשלום עבור המוצרים שנמכרו (תשלום של כ-66 אלף ש"ח שהרשת שילמה רק שנה לאחר מועדו ולאחר הגשת התביעה) ובגין האיחור בהמצאת הודעות החיוב לצורך קבלת זיכויי מע"מ.
לבסוף, לנוכח משך ההליך, התנהלות הנתבעת ושיקולי ההוצאות, חייב בית המשפט את סופר-פארם לשאת בחלק היחסי של אגרת המשפט ששילמה התובעת (29.6%), בחלקה של התובעת בשכרו של המומחה מטעם בית המשפט, וכן בתשלום שכר טרחת עורכי דין של התובעת בסך של 35,000 שקלים.
ת"א 38655-10-22
