בית המשפט דחה בקשה לייצוגית נגד רשתות בתי הקולנוע: "מחיר הפופקורן אינו מופרז"
השופטת תמר בזק-רפפורט קבעה כי יש לבחון את מחיר הפופקורן כחלק מחוויית הצפייה הכוללת ולא כמוצר נפרד. עוד נקבע כי המבקשת לא הוכיחה קיומם של הסכמי בלעדיות האוסרים מכירת פופקורן במתחמים.
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ב-12 ביולי 2023 בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשתות בתי הקולנוע בישראל. הבקשה, שהוגשה על ידי מלי פרידמן, טענה כי הרשתות גובות מחיר מופרז עבור פופקורן וכי הן מקיימות הסדרים כובלים עם מתחמי הקניות בהם הן פועלות. השופטת וסגנית הנשיא, תמר בזק-רפפורט, דחתה את הבקשה וחייבה את המבקשת בהוצאות משפט בסך 25,000 ש"ח לכל אחת משתי קבוצות המשיבות.
התובעת טענה כי רשתות בתי הקולנוע קשורות בהסכמי בלעדיות עם בעלי המתחמים, האוסרים על עסקים אחרים למכור פופקורן חם וטרי. לטענתה, הסדרים אלו מהווים "הסדר כובל" אסור לפי חוק התחרות הכלכלית. עוד נטען כי כתוצאה ממעמדן המונופוליסטי במתחמים אלה, הרשתות גובות מחיר מופרז עבור הפופקורן.
השופטת בזק-רפפורט דחתה את הטענות בשני המישורים. בנוגע לטענת המחיר המופרז, קבע פסק הדין כי המבקשת לא הצליחה להוכיח את התנאי הבסיסי ביותר לעילה זו – קיומו של מונופול בשוק הרלוונטי. השופטת מתחה ביקורת על הגדרת השוק שהציגה התובעת כ"פופקורן חם וטרי" בלבד. בפסק הדין נקבע כי הגדרה זו שגויה, מכיוון שמכירת הפופקורן אינה עומדת בפני עצמה אלא מהווה מוצר נלווה ומשלים לחוויית הצפייה בסרט. "התייחסות אל מחיר המוצר במזנון כשלעצמו… בהתעלם ממחיר כרטיס הקולנוע ומרווחיות בית הקולנוע, אף היא איננה עומדת", כתבה השופטת. היא הוסיפה כי הנתונים שהציגו רשתות בתי הקולנוע שללו טענה לרווחיות יתר, והראו כי מכירות המזנון חיוניות לכיסוי הוצאות הפעילות של בית הקולנוע.
באשר לטענה על קיום הסדרים כובלים, ציינה השופטת כי לאחר שהמבקשת קיבלה לעיונה את הסכמי השכירות של הרשתות עם המתחמים, לא אותרה בהם כל תניית בלעדיות האוסרת על מכירת פופקורן במתחם. נהפוך הוא, בחלק מההסכמים צוין מפורשות כי אין התחייבות לבלעדיות. לפיכך, קבע בית המשפט כי המבקשת לא הניחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת קיומם של הסכמי בלעדיות.
המשיבות טענו מנגד כי הן אינן צד להסכמי בלעדיות וכי מחיר הפופקורן משקף מודל עסקי לגיטימי, שבו הכנסות המזנון מסבסדות את מחיר כרטיס הקולנוע.
בסופו של דבר, קבעה השופטת כי המבקשת לא הצליחה להראות סיכוי סביר שאף אחת מהשאלות המרכזיות בבקשה תוכרע לטובת הקבוצה המיוצגת, ודחתה את הבקשה לאשר את התובענה כייצוגית.
ת"צ 40105-07-18
