בקשה לייצוגית נדחתה: בית המשפט קבע כי אל על רשאית לאפס את "היהלומים" של חברי מועדון הנוסע המתמיד מדי שנה
השופטת לימור ביבי דחתה את טענותיו של חבר מועדון שטען כי הנוהל אינו מעוגן בתקנון ומהווה הטעיה. בפסק הדין נקבע כי לשון התקנון ברורה, וכי מנגנון שימור המעמד נועד לשקף את פעילותו העדכנית של הלקוח ולא את פעילותו ההיסטורית.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת אל על, שעמדה במרכזה טענתו של חבר מועדון הנוסע המתמיד כי החברה "מוחקת" שלא כדין את יתרת ה"יהלומים" שצבר מעבר לכמות הנדרשת לשימור מעמדו השנתי. בפסק הדין, שניתן ב-11 בספטמבר 2025, קבעה כבוד השופטת לימור ביבי כי פרשנותה של אל על לתקנון המועדון היא הנכונה, וכי לשון התקנון ברורה ואינה תומכת בטענת המבקש לפיה ליהלומים יש תוקף נצחי.
ההליך המשפטי החל עם הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית על ידי עורך הדין עדי ליבוביץ, חבר ותיק במועדון הנוסע המתמיד במעמד "זהב". המבקש טען כי אל על נוהגת לאפס את מלוא מאזן היהלומים של החברים במועד הבחינה השנתי, במקום להפחית רק את הכמות הנדרשת לשימור המעמד ולהותיר את היתרה בחשבון לשנה הבאה. לטענתו, ביום בחינת מעמדו, עמדו לזכותו 8,561 יהלומים, בעוד שלצורך שימור מעמד הזהב נדרשו 6,000 יהלומים בלבד. חרף זאת, חשבונו אופס לחלוטין, והיתרה של 2,561 יהלומים, המשקפת לטענתו עסקאות בהיקף של כ-205,000 ש"ח, נמחקה.
לטענת עו"ד ליבוביץ, התנהלות זו של אל על נעשתה ללא כל עיגון בתקנון המועדון, תוך הסתרת המידע מהלקוחות. הוא ביסס את תביעתו על עילות של הפרת חובת תום הלב, הטעיה צרכנית ועשיית עושר ולא במשפט. בבקשתו, העריך את הנזק המצטבר לכלל חברי הקבוצה בסכום שמרני של כ-800 מיליון שקלים.
מנגד, חברת אל על טענה כי הבקשה מבוססת על חוסר הבנה אישי של המבקש את הוראות התקנון. לטענתה, התקנון קובע באופן מפורש וברור, ולא פחות מחמש פעמים, כי לצורך שימור המעמד נבחנים אך ורק היהלומים שנצברו במהלך 12 החודשים הרצופים שקדמו למועד הבדיקה. אל על הדגישה כי מנגנון זה, המקובל בענף התעופה, נועד לשקף את רמת הנאמנות והפעילות העדכנית של הלקוח, כפי שמשתקף משם המועדון – "הנוסע המתמיד", ולא לתגמל על פעילות היסטורית.
לאחר שבחנה את טענות הצדדים, קיבלה השופטת ביבי את עמדתה של אל על במלואה ודחתה את הבקשה. בפסק הדין המנומק נקבע כי לשון התקנון, ובפרט סעיף 3.9, ברורה ואינה מותירה מקום לספק. הסעיף מבחין בין בדיקת זכאות לשדרוג מעמד, הנעשית מדי יום על בסיס 12 חודשים אחורה, לבין בדיקת שימור מעמד, הנעשית אחת לשנה ובוחנת את הצבירה ב-12 החודשים שחלפו ממועד קבלת המעמד. "לפרשנות אותה מבקש המבקש לאמץ… אין כל אחיזה בלשון התקנון", כתבה השופטת.
השופטת דחתה גם את טענתו המרכזית של המבקש, שניסה ללמוד על "הסדר שלילי" מכך שבתקנון מוגדר תוקף ל"נקודות" אך לא ל"יהלומים". נקבע כי מדובר בשתי הטבות שונות מהותית, וכי ליהלומים אין תוקף אחיד מכיוון שערכם נבחן באופן דינמי ומשתנה בהתאם לצורך – שימור או שדרוג. "שתיקת התקנון באשר לתוקפם של היהלומים, אינה נובעת מחסר אותו יש להשלים", קבעה השופטת, "אלא מהוראות התקנון הקובעות את האופן לבדיקת היהלומים שהם מהווים כלי מדידה דינמי".
מעבר לכך, בית המשפט קבע כי המבקש כשל בהוכחת קיומה של קבוצה הומוגנית שנפגעה באופן אחיד. הנזק הנטען, אם בכלל היה קיים, רלוונטי רק לחברי מועדון שהיו זקוקים ליתרת היהלומים שנמחקה כדי לשמר את מעמדם. אחרים, כמו המבקש עצמו, אשר שימר את מעמדו גם לשנת 2025, לא ספגו כל נזק, ולכן הוא נעדר עילה אישית להגשת התביעה.
לאור כל האמור, הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נדחתה, והמבקש חויב לשאת בהוצאות אל על בסך 10,000 ש"ח.
ת"צ 67028-03-24
