פשרה בייצוגית נגד בוקינג: תפצה לקוחות על "עמלת מטבע חוץ" שלא הוצגה באפליקציה
בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הסדר פשרה, למרות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה, בתביעה שטענה כי ענקית התיירות הציגה "מחיר סופי" מטעה. כספי הפיצוי יועברו לקרן ציבורית, אך ההישג המרכזי לתובעים הוא שינוי המצג באפליקציה לעתיד.
לאחר הליך משפטי מורכב ומתמשך שהחל בשנת 2017, אישרה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיכל עמית-אניסמן, ב-7 באוגוסט 2025, הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת Booking.com B.V. במרכז התביעה עמדה הטענה כי החברה הציגה מצג מטעה למשתמשי היישומון (אפליקציה) שלה, כאשר הציגה מחיר כ"סופי", בעוד שלמעשה, לקוחות חויבו לאחר מכן ב"עמלת מטבע חוץ" נוספת על ידי חברות האשראי שלהם – חיוב שלא קיבל גילוי נאות טרם ביצוע העסקה.
התביעה, שהוגשה במקור על ידי דניאל שפירא ז"ל והמשיכה על ידי התובע המייצג שחר שטרית, טענה כי התנהלות זו של בוקינג מהווה הפרה של חוק הגנת הצרכן וחוק החוזים, וכי היא פוגעת ביכולתם של הצרכנים לקבל החלטה מושכלת ולבצע השוואת מחירים אמיתית. מנגד, חברת בוקינג כפרה בטענות. היא טענה, בין היתר, כי הדין ההולנדי הוא שחל על ההתקשרות, כי העמלה כלל אינה נגבית על ידה אלא על ידי חברת האשראי של הלקוח, וכי ההליך אינו מתאים להתנהל כתובענה ייצוגית.
אחד ההישגים המשמעותיים של ההליך, עוד בטרם הושגה הפשרה, היה שינוי הפרקטיקה של בוקינג. בעקבות הגשת התביעה, החברה תיקנה את המצגים באפליקציה וכעת מופיעה בה הודעה המיידעת את המשתמשים על האפשרות שחברת האשראי שלהם עשויה לגבות עמלה בגין תשלום במטבע זר. שינוי זה, שהתרחש בשנים 2018-2019, מהווה תועלת ישירה ומתמשכת לכלל ציבור הצרכנים בישראל.
הדרך לאישור הפשרה לא הייתה פשוטה. הצדדים ניהלו משא ומתן ממושך, ואף נעזרו בהליך גישור בפני נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס), הילה גרסטל. הסדר הפשרה המתוקן שהוגש לאישור בית המשפט נתקל בהתנגדות נחרצת של היועצת המשפטית לממשלה. היועמ"שית טענה כי מנגנון הפיצוי שגובש בעייתי ומעניק לבוקינג "כפל הנחות". היא מתחה ביקורת על כך שהפיצוי מחושב באופן פוחת ככל שהלקוח ביצע יותר הזמנות, וטענה כי החובה שלא להטעות חלה על כל עסקה ועסקה. כמו כן, נטען כי הנחת המוצא לגבי שיעור המשתמשים בכרטיסי אשראי (55%) אינה מבוססת דייה.
למרות התנגדות זו, השופטת עמית-אניסמן החליטה לאשר את ההסדר, בקובעה כי הוא "ראוי, הוגן, סביר ומאוזן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה". בפסק הדין המנומק, הסבירה השופטת כי פשרה, מטבעה, מגלמת ויתורים הדדיים וקניית סיכונים של שני הצדדים. היא קבעה כי יש לקחת בחשבון את התועלת שהושגה לחברי הקבוצה, ובראש ובראשונה את תיקון המצג באפליקציה, המונע נזקים עתידיים.
השופטת דחתה את טענת היועמ"שית בדבר "כפל הנחות" וקבעה כי המנגנונים השונים שנקבעו, לרבות ההפחתה בפיצוי למזמינים חוזרים, מהווים "ביטוי הולם לכך שקיימת אפשרות כי לחבר הקבוצה נודע כי עליו לשלם את עמלת המט"ח, ומשכך לא נגרם לו נזק נוסף". עוד צוין כי בעקבות המלצת בית המשפט, הסכימה בוקינג להעלות את "מקדם הפשרה" ל-75%, מה שהפך את ההסדר לסביר והוגן יותר.
בהתאם להסדר, בוקינג תחשב את סכום הפיצוי הכולל ותעביר אותו ל"קרן לניהול וחלוקת כספים" שהוקמה מכוח חוק תובענות ייצוגיות. הפיצוי לא יועבר ישירות לכל לקוח ולקוח, וזאת בשל הקושי המובנה באיתור חברי הקבוצה, העובדה שהחברה אינה שומרת את פרטי התשלום, והעלויות הגבוהות הכרוכות במנגנון חלוקה פרטני.
בנוסף, בית המשפט אישר את המלצת הצדדים לתשלום גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבאי כוחו, בשיעור כולל של 18.5% מסכום הפיצוי שיחולק. ההחלטה נומקה במורכבות ההליך שהתנהל לאורך שנים רבות, בהשקעה ובסיכון שנטלו על עצמם התובע ועורכי דינו, ובעיקר בתוצאות החיוביות שהושגו לטובת כלל ציבור הצרכנים.
ת"צ 8295-10-17
