ארכה קצובה בלבד: הקרב המשפטי של רומן אברמוביץ' וזק"א מול בנק מזרחי טפחות מגיע לעליון
רשם בית המשפט העליון, רון גולדשטיין, העניק ארכה קצרה להגשת ערעור על החלטה המאפשרת תשלום חלקי בלבד של שכר טרחת עורכי דין מחשבונו המוקפא של האוליגרך. ברקע: תרומת 8 מיליון שקלים שסורבה על ידי הבנק בשל סנקציות בינלאומיות.
המאבק המשפטי המתנהל בין האוליגרך רומן אברמוביץ' וארגון זק"א לבין בנק מזרחי טפחות, סביב תרומה בסך 8 מיליון שקלים שהוקפאה, הגיע לפתחו של בית המשפט העליון. בהחלטה שניתנה ביום ראשון, 5 באוקטובר 2025, קבע רשם בית המשפט העליון, כבוד השופט רון גולדשטיין, כי תינתן לאברמוביץ' וזק"א ארכה קצרה ומוגבלת, עד ל-20 באוקטובר 2025, להגשת בקשת רשות ערעור בתיק. החלטה זו, אף שהיא מעניקה למבקשים זמן נוסף, דוחה למעשה את בקשתם המקורית להארכת מועד בלתי מוגבלת עד להכרעה בהליך אחר שהם מנהלים במקביל בבית המשפט המחוזי.
סאגה משפטית זו החלה כאשר בנק מזרחי טפחות סירב לאפשר לאברמוביץ' להעביר תרומה בסך 8 מיליון שקלים מחשבונו הפרטי לחשבון עמותת זק"א – איתור חילוץ והצלה. הבנק נימק את סירובו במדיניות ניהול סיכונים שאימץ, זאת לאור הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על אברמוביץ' על ידי ממשלת בריטניה והאיחוד האירופי בעקבות המלחמה באוקראינה. בעקבות הסירוב, הגישו זק"א ואברמוביץ' תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדרישה להורות לבנק לאפשר את העברת התרומה.
במסגרת ההליך העיקרי, נולדה סוגיה משנית שהיא זו שהגיעה כעת לבית המשפט העליון. בחודש דצמבר 2024, ביקשו המבקשים מבית המשפט המחוזי סעד זמני שיאפשר לאברמוביץ' לשלם את שכר הטרחה של עורכי דינו, המייצגים אותו ואת זק"א בהליך, מתוך חשבונו המוקפא בבנק. בחודש יוני 2025, נעתר בית המשפט המחוזי (השופט א' יקואל) לבקשה באופן חלקי בלבד. השופט הורה לבנק לאשר העברה בסך 140,000 שקלים בלבד, סכום המהווה כ-10% מחוב שכר הטרחה הנטען. בהחלטתו ציין השופט כי מדובר ב"סכום סביר בשלב זה של ההתדיינות", שיאפשר את המשך ניהול ההליך, מבלי לקבוע עמדה לגבי יתרת החוב.
המבקשים, שלא השלימו עם ההחלטה החלקית, בחרו לנקוט באסטרטגיה משפטית כפולה. מצד אחד, הם הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה ל"עיון מחדש" בהחלטה, ומצד שני, ביקשו מבית המשפט העליון להאריך להם את המועד להגשת ערעור על אותה החלטה, עד לאחר שתתקבל החלטה בבקשתם לעיון מחדש. את בקשתם לעיון מחדש הם ביססו על מה שלטענתם מהווה "שינוי נסיבות מהותי". בין היתר, הם ציינו את עמדת היועצת המשפטית לממשלה שהוגשה לתיק, שלטענתם תומכת בעמדתם, וכן פסק דין שניתן לדבריהם בהליך אחר בנסיבות דומות.
במסגרת הדיון בבית המשפט העליון, טענו באי כוחם של אברמוביץ' וזק"א כי מטעמי יעילות דיונית, יש להמתין להכרעת המחוזי בבקשה לעיון מחדש, שכן היא עשויה לייתר כליל את הצורך בערעור.
מנגד, בנק מזרחי טפחות התנגד בתוקף לבקשה. לטענת הבנק, הבקשה לעיון מחדש אינה אלא "ניסיון מאולץ" לקיים דיון נוסף בסוגיה שכבר הוכרעה, וכי לא חל כל שינוי נסיבות אמיתי. לשיטת הבנק, עמדת היועמ"שית כלל לא תמכה במבקשים, אלא רק הבהירה כי היא אינה רואה לנכון להביע עמדה בסוגיה.
הרשם גולדשטיין קיבל, כאמור, את עמדת הבנק באופן חלקי. בהחלטתו המנומקת, הוא קבע כי הכלל המשפטי הוא שהגשת בקשה לעיון מחדש אינה מהווה "טעם מיוחד" המצדיק אוטומטית הארכת מועד להגשת ערעור. הוא ציין כי הנטייה להכיר בבקשה כזו כטעם מיוחד מצטמצמת כאשר ההליך התלוי ועומד דומה במהותו להליך שעליו מבקשים לערער. הרשם גם מתח ביקורת על התנהלות המבקשים, שכן את הבקשה להארכת מועד הם הגישו רק עשרה ימים לאחר שהגישו את הבקשה לעיון מחדש, ובסמיכות לחגי תשרי, מה שיצר לחץ זמנים.
עם זאת, הרשם מצא לנכון להעניק ארכה קצרה. הוא נימק זאת בכך שהבקשה להארכת מועד הוגשה בסופו של דבר בתוך מסגרת הזמן המקורית שנקבעה בחוק להגשת הערעור. לפיכך, קבע הרשם כי המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור יהיה ה-20 באוקטובר 2025, והדגיש כי מועד זה אינו תלוי כלל בהחלטה שתינתן בבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון מחדש. כעת, הכדור חוזר למגרשם של אברמוביץ' וזק"א, אשר יצטרכו להחליט בתוך זמן קצר אם לממש את זכותם ולערער לעליון על ההחלטה המגבילה את תשלום שכר טרחת פרקליטיהם.
המנ"א 65671-09-25
