האשים את אחותו בפייסבוק כי "חיסלה" את אחיהם – ויפצה אותה ב-150,000 ש"ח
בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענות האח להגנת "אמת דיברתי" וקבע כי פעל מתוך "מניעי נקם" ולא בתום לב, תוך שהוא מנהל מסע הכפשות שיטתי ברשת החברתית. בנוסף לפיצוי, חויב הנתבע בהוצאות משפט בסך 40,000 ש"ח, בתשלום חובות נוספים, ובפרסום הודעת התנצלות פומבית.
בפסק דין חריף ונוקב, שניתן ב-8 בספטמבר 2025, קיבלה שופטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, עידית בן-דב ג'וליאן, את תביעת לשון הרע שהגישה אישה נגד אחיה, וחייבה אותו לשלם לה פיצויים בסך 150,000 ש"ח. זאת, לאחר שפרסם שורה של פוסטים משמיצים ברשת החברתית פייסבוק, בהם האשים אותה כי גרמה למותו של אחיהם הנוסף, ד', ממניעים של בצע כסף וירושה.
הסכסוך המשפטי הקשה בין האחים כלל שתי תביעות נפרדות. הראשונה, תביעה נזיקית על סך 250,000 ש"ח בגין לשון הרע , והשנייה, תביעה כספית על סך 177,000 ש"ח בגין חובות שונים שהצטברו לאורך השנים. פסק הדין המקיף הכריע בשתי התביעות גם יחד.
בלב הפרשה עמדה מסכת פרסומים קשה שהעלה האח (הנתבע) לפייסבוק, שם הוא נהנה מחשיפה למאות מחבריו. בין היתר, כתב הנתבע כי אחיו המנוח ד' "חוסל על ידי אחותו" , כי "נלקחה ממנו נשמתו על ידי אחותו בסיוע משרד הבריאות" , ושאל בפומבי: "האם יש מישהו שמכיר מישהו שהרג את האח שלו בשביל בצע כסף?". בפרסומים אחרים טען כי אחותו (התובעת) נתנה לאחיהם סמים ללא השגחה, מנעה ממנו אוכל, והפכה אותו ל"בובת כסף" כדי להשתלט על ירושתו. הנתבע אף ציין את מספר הטלפון שלו בפוסטים והזמין את הציבור ליצור עמו קשר לקבלת פרטים נוספים.
האח טען להגנתו כי דבריו הם "אמת דיברתי" וכי פעל מתוך "מצוקה וכאב" על מות אחיו. הוא טען כי אחותו הזניחה את אחיהם הזנחה קשה שהובילה למותו, וכי מטרת הפרסומים הייתה "זעקה לעזרה ציבורית" ולא כוונה להזיק.
השופטת בן-דב ג'וליאן דחתה את טענות הנתבע מכל וכל. היא קבעה כי הנתבע לא הציג "כל ראיה ולא הביא אף לא עד אחד בתמיכה לטענותיו". מנגד, התובעת הציגה שורה ארוכה של עדים אובייקטיביים, בהם גורמי טיפול שליוו את האח המנוח, אשר סתרו לחלוטין את גרסת הנתבע. מדריכה שיקומית, אחות מעמותת "מטב" ועובדת סוציאלית מומחית שיקום העידו כולן כי התובעת טיפלה באחיה במסירות אין קץ. הן העידו כי דאגה לכל צרכיו, שהבית היה תמיד נקי ומסודר , שהמקרר היה מלא, וכי היא נשאה באופן אישי בכל עלויות הטיפול בו, לרבות העסקת מטפלות באופן פרטי. העדויות ציירו תמונה הפוכה לחלוטין מזו שהציג הנתבע – של אחות מסורה שפעלה ללא לאות למען רווחתו של אחיה.
פסק הדין מתח ביקורת חריפה על התנהלות הנתבע, וקבע כי הוא פעל מתוך "מניעי נקם ומטרתו לפגוע בתובעת לשם הפגיעה, ושלא בתום לב". השופטת ציינה כי הנתבע לא הביע חרטה, לא התנצל, ואף המשיך להכפיש את אחותו במהלך הדיונים בבית המשפט ואיים כי יש לו "דברים יותר מסוכנים" לפרסם עליה.
במקביל לתביעת לשון הרע, הכריע בית המשפט גם בתביעה הכספית. נקבע כי על הנתבע לשלם לתובעת סך של 20,200 ש"ח בגין חלקו בשכר טרחת עורך דין ששולם בעבר , וכן סך של 71,750 ש"ח בגין דמי שימוש ראויים בדירת העיזבון בה עשה שימוש בלעדי מאז פטירת אמם, בתוספת 1,500 ש"ח לחודש ממועד הגשת התביעה ועד לפינוי הנכס. תביעות התובעת לקבלת החזר עבור הוצאות מטפלת לאם המנוחה ודמי שימוש רטרואקטיביים מהאח ד' נדחו.
בסופו של דבר, חויב הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך 150,000 ש"ח בגין לשון הרע , וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 40,000 ש"ח. בנוסף, הורתה השופטת לנתבע "לפרסם הודעת התנצלות כלפי התובעת על כל הפרסומים בגנותה, במקום בו פרסם את פרסומיו בפייסבוק".
תמ"ש 40406-06-21
